Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: המשרד עונה ראשונה

מאת: בן חכים

זה זמן רב שעונתה הראשונה של "המשרד" (בהוצאת הד ארצי) עומדת על המדפים, אך לא נראה שהרבה ידיים מוכנות לקבל עליהן את הסיכון ולקחת אותה לחיקן. אחרי הכל, מדובר בסדרה קומית בריטית, ומנסיון רב השנים, הקהל הישראלי מעדיף לראות בפעם המיליון את בן סטילר רוקד סלסה בתחתונים ולא לקבל עוד מההומור הבריטי השנון והאינטלקטואלי - אבל האמת? זה ממש לא הסיפור ב"המשרד".

"המשרד", הסדרה הבריטית והמצויינת מבית היוצר של ה - BBC, כבר זכתה לתשבוחות לא מעטות מהמגזין "טיימס", זכתה בפרס ה- "באפטא", "גלובוס הזהב" מועמדות ל"אמי" ועוד, ובשנת 2005 אפילו זכתה לגירסה אמריקאית.

[*]

הסדרה מספרת את סיפורו של עסק למוצרי נייר הממוקם בעיר סלאו. בעסק הזה החיים סובבים סביב נייר מכתבים...דייויד ברנט (ריקי ג'רוויס) הוא בוס קטנוני ויהיר החושב שהוא האדם המצחיק ביותר והפופולרי ביותר בעולם. גארת' (קרוק מקנזי) הוא טיפוס קפדן האוהב להשתמש בחוקים נגד האחרים וחושב גם הוא שאין כמו דייויד.

שניהם טועים.

[*]

טים (מרטין פרימן - מדריך הטרמפיסט לגלקסיה) הוא באמת פופולרי ומצחיק אבל הבדיחות הן על חשבונו, שכן הוא תקוע במשרד, עולם קטן שהוא שונא בו כל דבר כמעט מלבד את פקידת הקבלה, דואון (לוסי דייויס). האם יצליח טים להיחלץ מהעולם הזה? האם דואון תבחר בגבר הנכון? האם האם-איי 6 יצלצלו אי פעם לגארת' ויבקשו ממנו עזרה? האם דייויד ברנט יצטער אי פעם על שהניח לצוות צילום להיכנס למשרדו?

"המשרד" (העונה הראשונה מונה בסך הכל שישה פרקים - וחבל) היא אינה סדרה הנערמת על אופנת קומדיות הסלפסטיק הגוועת, גם לא על תסריט שנון ומפולפל, היא מתמקדת דווקא בסיטואציות השקטות, באינטרקציה הישירה והעקיפה בין הדמויות המאיישות את המשרד האפרורי ומנסות בכל כוחם להכניס קצת צבע למציאות היומיומית היבשה והמשעממת של שחייה סביב מהדקים, שדכנים ומספריים.

[*]

"המשרד" היא סדרה סופר-ריאלית, הרבה יותר מהמון תכניות ריאליטי שמככבות בערוצי הטלויזיה ברגעים אלו ממש. לאו דווקא בגלל העובדה כי היא נעשית באופי דוקומנטרי, הכולל צוות צילום שכביכול מגיע לסקר את האופי היומיומי במשרד, אלא דווקא בגלל עצם ההתרחשויות וההתנגשויות הבלתי נמנעות בין מוחותיהם המשועממים של העובדים "החרוצים", והשקט הפנימי שכל אחת מהן שומרת לעצמה ואוגרת בתוכה לטווח הארוך - עד כי מן הצפוי שהוא ייפרוץ מתישהו החוצה - והוא עושה זאת בהצטיינות רבה מאוד ב"המשרד".

"המשרד" מזכיר לא מעט את הסדרה המצויינת "הפמליה" (עונה ראשונה ושנייה גם יצאו ב- DVD - וורנר הום וידיאו), אולי לא בקצב המהיר שלה, אבל בהחלט בשנינות, בעקיצות המודעות המרעיפות בעקיפין על הצופה כמעט בכל דקה ובכיף הלא נורמלי של הצפייה. אם תרצו, אפילו בכיף שבהתמכרות, במובן מסויים.

[*]

כדי לשחק ב"המשרד" צריך לדעת לא לשחק כלל. לדעת היכן הנקודות הרגישות והחשופות אצל בני האדם וללכוד את הצד הדוקומנטרי שלהם, את הצד השטותניקי, הילדותי והצד הבוגר - צריך להיות סופר - שחקן. מה שנראה כמשימה בלתי אפשרית, מסתברת כאפשרית למדי.

"המשרד" זוהי עבודה מקורית של ה - BBC, מצחיקה בטירוף, בעלת עקיצה סוציו-כלכלית ריאליסטית, חזקה ומודעת לעצמה, המצליחה לצייר לנו פורטרט נדיר וחכם של המציאות הריאלית העגומה מאחורי הבניינים האפורים המתנשאים אל על ומעל לכל - עושה זאת בצורה מהנה ביותר.

בכדי לאהוב (או לשנוא) את "המשרד", לא די בצפייה בפרק הראשון, הרבה מתקבל לאחר צפייה בכמה פרקים על אופי הסדרה, הדמויות, הקצב, ההומור - לכן כדאי לקחת צ'אנס, להיות אסטריביים ולהינות מאחת הסדרות היותר טובות שנמצאות כרגע על המדפים - "המשרד" זוהי גאוניות לשמה.