נניח שהייתה לכם היכולת להציץ שתי דקות לעתיד. בכל רגע נתון תוכלו להציץ קדימה ולראות מה עומד לקרות ובכך למנוע מדברים לקרות. האם הייתם מנצלים את זה? או מסתירים את היכולת הזו?
בסרט "נקסט" ניקולס קייג' מגלם את כריס ג'ונסון, אדם שניכן ביכולת מדהימה לראות את העתיד שתי דקות קדימה. למרות זאת הוא לא מנצל את היכולת אלא נוהג להסתיר אותה ולברוח מן השלטונות שרודפים אותו משחר ילדותו. ואז יום אחד, קמו טרוריסטים מרושעים והחליטו שהם רוצים למחוק את ארה"ב בעזרת פצצה ענקית. וכך סוכנת פדרלית מנסה לגייס את קייג' בכדי שיוכל לנבא מתי ואיפה יקרה האירוע וכיצד ניתן למנוע אותו.
[*]
עוד משתתפים בסרט ג'וליאן מור בתפקיד הסוכנת הפדרלית וג'סיקה ביל בתפקיד המאהבת.
על הבימוי אחראי האיש שהביא לנו את ג'יימס בונד - "למות ביום אחר" שהיה לא רע ומצד שני את XXX2 שהיה...עדיף לא להגיב עליו, לי טמהורי. הסרט עצמו מבוסס על סיפור מדע בדיוני קצר "האיש המוזהב" שאותו כתב פיליפ ק. דיק שאחראי לספרים שעליהם התבססו כמה סרטי מדע בדיוני נודעים כמו "בלייד ראנר", "זכרון גורלי", צ'ק פתוח" ו"דוח מיוחד".
[*]
אם אתם מחפשים סרט עמוק עם מוסר השכל נוקב בקשר לבעיה של חיזוי העתיד והשינוי שנגרם אם מתעסקים איתו, לא הגעתם למקום הנכון. מדובר בסרט שאני אוהב לכנות סרט "פופקורן". אותו סרט הוא באורך של 80-100 דקות,יוצא בדרך כלל בקיץ ומטרתו היא הנאה נטו. פעם קראו לסרטים האלו בי מוביס.
חייבים לציין שכאשר יוצאים מאולם הקולנוע יש תחושה של סיפוק. אומנם המשחק לא מרקיע שחקים, הבימוי לא מדהים והאפקטים הם אפקטים של בי מובי, אבל בסופו של דבר מדובר ביומית קלילה ומהנה שכיף לראות.
אגב, סוף סוף אפשר להנות מניקולאס קייג' שלאחרונה אכזב קשות בהופעה בסרטים איומים כמו "איש הקש", ו-"גוסט ריידר".