פרס מפעל חיים לעודד קוטלר

במהלך ערב הגמר של בוגרי בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה (מחזור יד', המחזור המלא ומחזור ז' במגמת תסריטאות) שיתקיים בסינמטק ירושלים מחרתיים, (29.01.08), יתקיים טקס הענקת הענקת תואר עמית כבוד לבמאי עודד קוטלר.

בערב, בו ינכחו תלמידי ומורי ביה"ס, צוותו ואנשי תעשייה, יוקרנו סרטים מצטיינים, יחולקו תעודות בוגר וכן פרסים בהיקף של 140,000 ₪ לבוגרים, סרטים ותסריטים מצטיינים. את הערב ינחו השחקנים ארז בן הרוש ומיכאל הנגבי.

עודד קוטלר, מהבמאים המרכזיים של התיאטרון הישראלי המודרני, יקבל תואר עמית כבוד של ביה"ס סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה -ירושלים על מפעל חייו כיזם תרבות, במאי תיאטרון ושחקן תיאטרון וקולנוע.

קוטלר ייסד, בין היתר, את תיאטרון "במת השחקנים" החתרני ב – 1964 וניהל את תיאטרון חיפה בשנות ה-70 וקידם במסגרתו את המחזאות המקורית לקדמת הבמה. קוטלר יזם וניהל את פסטיבל עכו, תיאטרון נווה צדק בתל-אביב ותיאטרון המעבדה בירושלים וניהל את פסטיבל ישראל - ירושלים

קוטלר נולד ב-1937 בתל-אביב. כילד, שיחק בתפקידים מרכזיים בהצגות ביה"ס והקדיש חלק ניכר מזמנו ליוזמות נעורים בתחום התיאטרון. הוא יסד את תיאטרון "קלעים" שזכה להכרה של עיריית תל אביב שהכתירה אותו כתיאטרון הנוער של תל-אביב. בגיל 17 הצטרף לתיאטרון "האהל" ושם, עד גיוסו לצבא, עשה את צעדיו המקצועיים הראשונים כשחקן.

בצה"ל שירת קוטלר בלהקת פיקוד המרכז. עם שחרורו התקבל לתיאטרון הקאמרי, שם עשה קריירה מהירה ומוצלחת ונשא בתפקידים מרכזיים רבים. בראשית שנות ה-60 זכה למלגת לימודים מטעם ה Neighborhood Playhouse School Of Theatre אחד המוסדות היותר יוקרתיים ללימודי תיאטרון בניו-יורק. הוא סיים את לימודיו בהצטיינות וחזר ארצה לשורות הקאמרי כשחקן וכבמאי. עבודתו הראשונה כבמאי הייתה "צ'יפס עם כל דבר" מאת ארנולד ווסקר, הצגה רבת משתתפים שזכתה להצלחה מרובה.

במקביל להצלחתו בתיאטרון פיתח קריירת משחק קולנועית. בין הסרטים שבהם השתתף היה "שלושה ימים וילד" (במאי: אורי זוהר) עפ"י סיפורו של א.ב.יהושע, שזיכה אותו בפרס השחקן הטוב ביותר של השנה (1967) בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בקאן. בשנות ה-70 השתתף בסרטים נוספים ובהם: "מיכאל שלי", "קשר האורניום" ו"חנה ק."

ב-1964 פרש קוטלר מהקאמרי וייסד את "במת השחקנים", תיאטרון צעיר וחדשני שתרם תרומה משמעותית לשינוי פני התיאטרון הישראלי והפך להיות שופרו של הדור הצעיר. בסוף 1969, לאחר פניות רבות מתיאטרונים שונים בארץ, הצטרפו חברי "במת השחקנים" לתיאטרון חיפה, וקוטלר מונה למנהל התיאטרון. בתקופה זו הקדיש את מרב זמנו לפיתוחה של המחזאות המקורית העברית, והפך אותה לליבת התיאטרון הישראלי. המחזאים המתחילים של אז, שטופחו בעקביות על ידי תיאטרון חיפה בניהולו, הפכו למחזאים המובילים וביניהם: חנוך לוין ז"ל, יהושע סובול, יוסף בר-יוסף, הלל מיטלפונקט, דני הורוביץ, יעקב שבתאי ז"ל ומאוחר יותר, בקדנציה השנייה שלו בחיפה (-1990 1997) עדנה מזי"א.בסוף שנות ה-70 יזם את פסטיבל עכו, מתוך מטרה לתת במה ולרכז תשומת לב ציבורית ליוצרי תיאטרון צעירים המחפשים, בראשית דרכם, ביטוי לתיאטרון אלטרנטיבי. קוטלר סיים את תפקידו כמנהל של תיאטרון חיפה ב-1980 ואז, הקים בת"א את המרכז התיאטרוני נווה צדק ושימש כמנהלו במשך ארבע שנים. המקום, שהיה עד אז מוזנח ובלתי מוכר, הפך תוך זמן קצר מוקד אמנותי לתיאטרון ומחול והוביל לשיקום כללי של השכונה והרחבת המרכז האמנותי הידוע כיום כ"מרכז סוזן דלל". מ 1985 ועד 1990 ניהל את פסטיבל ישראל בירושלים. הוא פתח את הפסטיבל ליוצרים מהשורה הבכירה שהגיעו לראשונה לישראל עם יצירותיהם ובהם: בלט שטוטגרט, תיאטרון הזירה מוושינגטון, במאי התיאטרון פיטר ברוק ואנדג'יי ויידה, אמן המחול ביל פורסיית', להקת המחול של מרתה קלארק ועוד.

ב 2003 יזם קוטלר, באמצעות חברת JVP של אראל מרגלית, את הקמתה של מעבדת תיאטרון בירושלים כדי לעודד יוצרים לבוא לירושלים וליצור בה עבודת במה ניסיוניות ובלתי שגרתיות. במקביל המשיך לפעול כשחקן וכבמאי.