Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: 15 שנה של צעצועים וסיפורים

מאת: אלון רוזנבלום

בתזמון מושלם יצא לא מכבר לבתי הקולנוע "צעצוע של סיפור 3", החלק השלישי בסדרה ששמה את חברת "פיקסאר" על מפת הקולנוע העולמית לפני 15 שנה. "פיקסאר" היום היא החברה המובילה בעולם בתחום האנימציה וכל החברות ומפיקים מנסים להשתוות לה בהצלחה הכלכלית אך גם האומנותית. לא תמיד היתה שם החברה שגור בפי כולם, ההפך הוא הנכון, בתחילת דרכה היה מדובר בחברה לא מצליחה במיוחד.

"פיקסאר" (ששמה ניתן לה מאוחר יותר) הוקמה בעצם בשנת 1979 כחטיבה באחת ממחלקות המחשבים של "לוקספילם" חברתו של ג'ורג' לוקס. מטרת החברה היתה לפתח את תחום האנימציה הממוחשבת שהחל את צעדיו הראשונים אז. הפרויקטים הראשונים היו יצירת אפקטים לסרטי מדע בדיוני ופנטסיה כמו "מסע בין כוכבים 2: נקמתו של קאן" ו"שרלוק הולמס הצעיר". ב- 1984 הצטרף לחברה ג'ון לאסיטר, אנימטור ואיש מחשבים שעזב את אולפני דיסני כדי להצטרף לחברתו של לוקס. שם הוא החל ליצור סרטים קצרים שניסו למתוח את גבולות היכולת של האנימציה הממושבת.

[*]

המצב של החברה לא השתפר ובשנת 1986 מחליט לוקס למכור אותה. הקונה הוא סטיב ג'ובס, בעלי Apple שפרש. הוא שילם סכום (מגוחך יחסית) של 10 מיליון דולרים, העניק לחברה את השמה ועידן חדש החל.

בשנת 1987 כבר היתה החברה מועמדת לפרס האוסקר על הסרט הקצר "חלומו של רד" (Reds dream) שגיבורו היה חד-אופן. שנה מאוחר יותר, ב- 1988 יצא הסרט "טין טוי" (TIN TOY), שנחשב לאביו המיתולוגי של "צעצוע של סיפור", אשר זכה בפרס האוסקר ומייד העלה את המודעות העולמית לשמה ופועלה של החברה.

[*]

במהלך שנות השמונים ותחילת התשעים המשיכה החברה להשקיע את רוב מאמציה ביצירת סרטים קצרים ופרסומות כשבכל פעם הרמה הטכנית והויזואלית של הסרטים עולה. אולם, לאחר פגישה מוצלחת עם חברת דיסני, הוחלט לעשות היסטוריה קולנועית ולצאת לדרך בהפקת שלושה סרטי קולנוע שכולם עשויים באנימציה ממוחשבת, "צעצוע של סיפור" היה הראשון שבהם.

ג'ון לאסטר לקח על עצמו את תפקיד הבמאי והרחיב את מחלקת התסריט לארבעה תסריטאים ראשיים, ביניהם ג'וס ווידון, האיש שהגה את "באפי קוטלת הערפדים". בתחילת 1993 קיבל הפרוייקט הייחודי הזה אישור ותקציב ונעשתה פנייה לשחקנים, טום הנקס וטים אלן שהקליטו את קולותיהם לדמויותיהם של וודי, בובת הקאובוי, ובאזז, בובת ריינג'ר החלל.

[*]
הסרט ייצא לבתי הקולנוע בחג ההודייה 1995 (נובמבר) והפך מייד להצלחה פנומנלית. להוציא העובדה שהפך לסרט הריווחי של אותה שנה, עם הכנסות של למעלה משלוש מאות וחמישים מיליון דולרים ברחבי העולם, נראה כי תם עידן האנימציה הדו ממדית, מה שקרוי היום, אנימציה קלאסית. האולפנים הגדולים סגרו את אולפני האנימציה הדו ממדית שלהם (והשאירו מחלקות קטנות לסרטי טלוויזיה וסרטי די וי די) והצטרפו למרוץ התלת מימד. אולם חברת "פיקסאר" הצליחה להישאר תמיד צעד אחד לפני כולם, אם המדובר בתסריטים המבריקים שלהם, בבימוי הוירטואוזי של רוב סרטיהם או בשיפורים הטכנולוגים שהעניקו לסרטים כוח ויזואלי חדשני פעם אחר פעם.

"צעצוע של סיפור 3" הוא הסרט ה- 11 של החברה, אולם כל העשרה הקודמים הפכו מייד לקלאסיקות מודרניות כשכל אחד מהם גורר מאחוריו רשימה ארוכה מאוד של פרסים. "באגס לייף" (1998), "צעצוע של סיפור 2" (1999), שבתחילה היה מיועד כסרט שייצא רק בדי וי די אך לאור הסיפור המצוין החליטו להשקיע בו יותר ולהוציאו לבתי הקולנוע, "מפלצות בע"מ" (2001), "מוצאים את נמו" (2003) שהוא, נכון להיום, סרטם המצליח ביותר של החברה עם הכנסות של יותר מ- 860 מיליון דולרים ברחבי העולם בהרצה הקולנועית בלבד. "משפחת סופר על" (2004), "מכוניות" (2006) שהיה הצלחה די גדולה ובימים אלו עובדים על סרט המשך שייצא לבתי הקולנוע בשנה הבאה. "רטטוי" (2007) שנחשב לאחת הסרטים הטובים של השנים האחרונות ואפילו נבחר באותה שנה כסרט הפתיחה של פסטיבל הקולנוע בירושלים. "למעלה" (2009) וכעת "צעצוע של סיפור 3".

[*]

"צעצוע של סיפור 3" ממשיך את עלילותיהם של הצעצועים החביבים של אנדי. הפעם, אנחנו נמצאים כ- 15 שנה מאז הסרט הראשון, אנדי, בעליהם של הצעצועים, הוא כבר בחור גדול בן 17 והוא בדרכו לקולג'. הצעצועים לא יודעים מה יעלה בגורלם ובדרך לא דרך הם מוצאים את עצמם נתונים לחסדיהם של תינוקות בגנון. מאותו רגע ועד סופו המרגש של הסרט, מנסים הצעצועים לחזור הביתה. הסרט, כמו הסרטים הקודמים בסדרה, עוסק בתחושת שייכות, בחיפוש אחר הבית, וברצון להיות שייכים ונאהבים. הסרט עושה מחווה ענקית לז'אנר סרטי בית הכלא ובייחוד לסרט הקלאסי "הבריחה הגדולה" בכיכובו של סטיב מקווין, מצליח להפתיע ולרגש גם היום עם דמויות ישנות וחדשות שמראות כי עדיין, הדבר החשוב ביותר אצל פיקסאר, הוא הסיפור, וכאשר הסיפור עובד, הכל מושלם.