Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: זה מסובך

מאת: בן חכים

מה אם הייתם יכולים לקבל הזדמנות שנייה?

ננסי מאיירס הבחורה שהביאה לנו שחקנים כמו ג'ק ניקולסון, הלן האנט ומל גיבסון בגרביונים, למודת נסיון בז'אנר הקומדיות הרומנטיות ("מה נשים רוצות", "באהבה אין חוקים"), מוציאה סרט חדש - הפעם היא מצויידת במריל סטריפ, אלק בולדווין וסטיב מרטין.

החבורה המשוייפת משתפת פעולה עם מאיירס ויחד יוצרים משולש אהבה רומנטי סבוך, הכולל בתוכו חזרה לאקס המיתולוגי, הכרות חדשה בגיל מבוגר, התקדמות רגשית וכל זה תוך שמירה על ערכי המשפחה החשובים – ארבעה ילדים מבולבלים.

התסריט הוא פשוט ואפשר להרגיש ברגרסיה לסרטים של פעם, בהם המשחק עדיין אינו מוגזם ומתלהם והכל מתובל פחות או יותר במידה.

אך לעיתים הפשטות (גם התסריטאית) בסרט משפיעה לרעה על הקצב וצופה שנות האלפיים (ואולי גם הלא מיומן כל כך) יכול לחזות כמה צעדים קדימה בקלות ולפתור את העלילה.

למרות זאת, כמעט כמו כל סרט בו משתתפת סטריפ, החינניות שלה והאומץ של אנסמבל השחקנים לחשוף צדדים שונים ומגוונים – לרבות פגיעים ומעניינים בהם, הופך את הסרט אוטומטית לשווה צפייה.

ייאמר לזכותה של מאיירס כי קשה לראות איפה עוד ראינו לאחרונה על המסכים (למעט סרטיה הקודמים) שחקנים מתבגרים מוציאים צדדים כה רגישים - סטיב מרטין יורד מחליפת האיש המצחיק והופך להיות התמים והחמוד, זה שפשוט בא ללטף ואלק בולדווין יוצא מתדמית הגבר המפחיד ומחליף אותה ברכות נדירה, אך נשאר גברי מתמיד.

מדהים לראות איך מאיירס, למרות חשיבתה התסריטאית השבלונית הצליחה להוציא את סטריפ (שנראה לרגע שעם כל הזכיות כבר מאסה בתחום) כה שברירית ומציירת תמונה עצובה אך אופיטמית במיוחד עבור הגרושות המבוגרות המסתובבות להן אי שם בעולם.

הליהוק אינו מושלם ולעיתים הכימיה בין סטריפ לבולדווין נראית "מודבקת" מדי, אך התמונה הכללית, בחיבורו של סטיב מרטין מצליחה לשמור על פאסון אינטילגנטי ובהחלט מדובר בקומדיה יומית מוצלחת.