עד כמה שג'פרי דאהמר היה אכזרי, אח בית החולים צ'ארלס קולן נחשב לרוצח הסדרתי הקטלני ביותר שפעל בארה"ב. אדי רדמיין וג'סיקה צ'סטיין מככבים בסרט חדש שעלה בנטפליקס שמספר את סיפורו וסיפור תפיסתו. אור פז על יצירה מעניינת עם טון קריר שרחוקה מלבדר, אך שווה בהחלט צפייה
"האחות הטובה", סרטו ההוליוודי הראשון של הבמאי הדני טוביאס לינדהולם ("מלחמה"), מפגיש בין שני השחקנים זוכי אוסקר, הטרייה, ג'סיקה צ'סטיין ("העיניים של תמי פיי") ואדי רדמיין ("התאוריה של הכל"). היצירה בכיכובם מתקשרת לטרנד ה'טרו-קריים דרמה', אשר הגיע השנה לשיאו עם הסדרה "דאהמר - מפלצת: סיפורו של ג'פרי דאהמר". שלא כמו הדמות מהסדרה, הנהפכה למושא הערצה (מסרטוני מונטא'ז בטיקטוק ועד לתחפושות לליל כל הקדושים), קשה להאמין שמישהו יסתכל בחיוב על צ'ארלס קולן הידוע לשמצה, הרוצח הסדרתי הקטלני ביותר שפעל בארצות הברית בתפקידו כאח בבית חולים.
הסרט לא מתיימר להציג דיוקן פסיכולוגי על קולן. זאת דמותה של צ'סטיין, איימי לורן, העובדת לצד צ'ארלס בבית החולים ומגויסת ע"י המשטרה כדי לבסס את החדשות כלפיו, שמקבלת את מרבית זמן המסך. התסריט בחוכמה משלב בין שני איומים החגים סביב ראשה. הראשון - החשש כי בכל רגע הקולגה עימה עבדה יחשוף בפניה את צידו האפל, השני - בריאותה המידרדרת בשל הבחירה לעבוד שעות נוספות. הסיכונים מתחברים יחדיו לסצנה בה מחוברת לורן עם אינפוזיה, בנוכחות קולן.
[*]
מכאן עולה כתב אישום כלפי חברות ענק/רפואה. לורן עובדת שעות נוספות בכדי לרכוש את הביטוח הרפואי, ההליכים להשגתו פוגעים בבריאותה ומונעים מממנה לבלות זמן איכות עם ילדיה. קולן עובר מבית חולים אחד לשני, מטואטא מתחת לשטיח, הכל בכדי להרחיק את ההנהלות כמה שיותר רחוק מאחריות. בשני המקרים, זהו האזרח הקטן שנפגע, בעת שאותן חברות יוצאות כמעט ללא פגע, הכל בכדי להחזיק במעמדן הגבוה.
על אף עבודתה המצוינת של צ'סטיין, זהו רדמיין שגונב את אור הזרקורים. למרות הניסיונות מצד התסריט, בהצגת צדדים אנושיים לדמות (שמרטפות ועזרה עם ילדיה של לורן, החלפתה בעת מטלה בבית החולים, אהבתו והאכפתיות כלפי ילדיו שלו) שום דבר בהתנהגותו לא רומז על מידת אנושיות. רדמיין עובד הרבה עם גופו ואופן הליכתו, דבר המדומה למומיה או מלאך המוות שמתהלך במסדרונות בתי החולים. סצנת הפתיחה תופסת את תשומת הלב, מציגה את הטון הקריר אותו ילווה הסרט, מסקרנת כבר מהיותה מעלה שאלות ותהיות לגבי דמותו ומעשיו של קולן.
ועדיין, הסרט אינו חף מבעיות. הטון שצוין לעיל עובד לטובת אך גם לרעת היצירה. השעתיים עוברות לאט, סצנות המתח ספורות על כף היד, ההתמקדות הינה בקטעי החקירה. לאחר מקרה המוות הראשון, הסרט קופץ לזוג שוטרים, הופעתם מפתיעה, כביכול קפצו מיצירה אחת לשנייה דבר שמוציא מהחוויה. הסיום הינו מה שיהווה נקודת שבירה לחלק מהצופים, אך מעלה מחשבה מעניינת. שום מניע שיכלו הכותבים להעלות, לא היה מספק את הקהל בבית. התמה שמעלה התסריט: אין ביכולת האדם לזהות את הרשע כשמביט בעיניו.
כטבילה ראשונה בהוליווד, לינדהולם מגיש יצירה מוקצעת, מסקרנת ופותחת עיניים. שני שחקניו הראשיים מעניקים הופעות כובשות ומצוינות, רדמיין ככל הנראה בדרכו למועמדות שלישית בטקס האוסקר. הטון הקריר יגרום לאנשים להתרחק או להסתייג מהסיפור ודמויותיו. אלה שייכנסו עם ראש פתוח אל "האחות הטובה" ימצאו יצירה מעניינת, רחוקה מלבדר, אך שווה צפייה בייחוד שאין צורך לצאת מהבית כדי לצפות בה.
הסרט "האחות הטובה" זמין לצפייה בנטפליקס. לביקורות סרטים נוספות >>
לחצו כאן