מנאייכ: ביקורת עונה ראשונה

מיד אחרי שכאן 11 הביאו לנו את סדרת המתח הבינלאומית "טהרן", את משבצת השידור היוקרתית שלה קיבלה סדרת המתח המשטרתית "מנאייכ". אך למרות שם הסדרה הצורם, שהוא מעין סלנג למילה מלשין, היא צלחה את האתגר בהצלחה יתרה. לפי פרק הסיום שמשאיר קצוות פתוחים (ובעיקר תחושת תבוסתנות) וההצלחה לה היא זוכה, נראה שעונה שנייה בהחלט על הכוונת.

הסדרה מתמקדת באיזי בכר (שלום אסייג בתפקיד דרמטי מוצלח), חוקר מח"ש בכיר. רגע לפני שהוא יוצא לפנסיה ומפליג על יאכטה, הוא מחליט להכניס גוף בריא למיטה חולה. הוא משתכנע לבצע חקירה סמויה נגד חברו הטוב, ברק הראל (עמוס תמם) שמטפס במעלה סולם הדרגות במשטרה. בכר עושה זאת על מנת להוכיח את חפותו של חברו, אך ככל שהוא נכנס לעובי הקורה של המקרה, הוא מגלה את פרצופו האמיתי של ברק.

מחברות בת עשרים שנה, בה הכיר בעל, איש משפחה לבבי וחדור מטרה, איזי מגלה כי ברק אינו נקי כפיים כמו שהוא מתיימר להיות. כשהראיות מתחילות להצטבר, איזי חושף כי ברק נמצא בקשר עם ארגון פשע ואחראי למקרי רצח, שוחד וטיוח האמת. איזי חש חצוי בין רגשותיו החבריים כלפי ברק ובין רדיפתו אחר האמת. ככל שהטבעת מתהדקת סביב צווארו של ברק, מתגלות פיסות מידע נוספות שמאירות באור אפל ורקוב את מעורבותם של בכירים נוספים בצמרת.

[*]

כבר מהפרק הראשון הסקרנות אופפת את הצופה ורמת המתח והסקרנות לא מאכזבת לאורך כל עשרת הפרקים. הקו העלילתי של הסדרה מעניין וקולח. ניכר כי הכותב, רועי עידן ("זה לא הגיל") (שגם הבליח לדקה בערב הקריוקי בתחילת הפרק הראשון) הכין תחקיר מעמיק על מח"ש והמשטרה והסתייע בניסיונו כמתנדב במשטרה כארבע שנים. למרות שלטענתו התסריט בדיוני לחלוטין, ניתן להאמין כי מקרים כפי שתוארו בסדרה אכן מתרחשים במציאות. עם זאת, היו לי מספר השגות. ראשית, פרק 6 שהכיל עדות שקרית על הטרדה מינית כניסיון לטרפד את מועמדתו למפכ"לות של שאול, היה לא אמין, בעייתי מוסרית ומיותר. שנית, הדמויות הנשיות בסדרה פעלו בצורה די ברורה מראש- רונית מייזנר (מיה דגן המצוינת) שפטפטה וסיפרה לעתליה על המהלכים העתידיים ובכך טרפדה את המבצעים ופנייתה הצפויה של היבא (מונא חוא) לראש מח"ש (שמיל בן ארי) עם המידע על עתליה בן עתר. שלישית, הרומן של איזי וטניה היה מיותר. אם איזי היה נסחט רק על התמונות שטניה מנשקת אותו, המהלך שלו לא היה כה צפוי.

ביים את הסדרה ברגישות אלון זינגמן, שהסדרה "שטיסל" אותה ביים נקנתה על ידי נטפליקס ועונתה השלישית מצטלמת ברגעים אלה. השימוש במשחק קדימה ואחורה בזמן תורם לקצביות הסדרה ולרמת המתח העולה, והפרטים החדשים המתווספים מדי פרק עוזרים בפתרון הפאזל. הליהוק המצוין של השחקנים הוא החלק העיקרי. בעיקר בלטו שלושה שחקנים שהם חלק ממשולש הכוחות הראשי. שלום אסייג ("שנות השמונים") שמוכר כבדרן הולך בדרכו של קומיקאים רבים בארץ ובעולם, שלקחו על עצמם תפקידים דרמטיים בהצלחה, וגם הוא עושה חיל. תפקידו כאיזי הטוב והזחוח שמחפש צדק תפור למידותיו. בהחלט מעניין לראות אותו בעוד תפקיד דרמטי בשרני; עמוס תמם מגלם את ברק הראל, הקצין הבכיר שסרח. תמם מוכר בעולם הקולנוע והטלוויזיה בעיקר בתפקידי הבחור הטוב והלבבי, כמו דמותו ב"סרוגים" או ב"אחת אפס אפס". למרות שדמותו של ברק היא אפלה, רעה ואף אכזרית, עדין יש בה טוב, משפחתיות וחברות. הכריזמטיות של תמם יחד עם הטוב לב שהוא משדר גורמים לדמותו להיות כה מורכבת ומעניינת.

לירז חממי שמגלמת את טל בן הרוש מהיחב"ל היא בהחלט התגלית של הסדרה והדמות הנשית הדומיננטית. חממי, שבלטה בסדרה "מתיר עגונות" כטלי אחותו הצעקנית וססגונית של הרב יוסף, ממשיכה את הקו של דמותה הקודמת. גם בן הרוש היא אישה דעתנית, שאומרת את דבריה ולא דופקת חשבון, אך למרות העוקצנות שהיא מפגינה, מסתתרת בה אישה רגישה שרק מחפשת חום ואהבה ומתאהבת באנשים הלא נכונים, כמו המפקד הנשוי שלה (ישי גולן). הדמות שלה משתנה לאורך הסדרה. היא מתבגרת, מפגינה מקצועיות ואחריות ולא יאומן – גם איפוק. למרות פער הגילאים ביניהם, בעקבות המתח המיני שהיה ביניהם בפרק 9, יש בהחלט מצב שבעתיד תקרה בינה לבין איזי אפיזודה רומנטית. כך שלמרות הטון הקשה בו הסתיימה הסדרה, בהחלט יש למה לחכות בעונה הבאה.

הסדרה "מנאייכ" משודרת בכאן 11 ובעמוד היוטיוב של הערוץ. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן