Seret.co.il - חדשות טלוויזיה :: מד מן חוזרת - סקירת הפרק השמיני בעונה

"מד מן" חזרה לעונה האחרונה, במלוא התנופה שהסדרה הזו מספקת, עם העיצוב התקופתי המרהיב והמוקפד שכבר הפך לאחד מסמליה המסחריים, עם הדמויות והאירועים שאסור למצמץ כדי לא להחמיץ איזו אמירה שמתחבאת בין השורות, בקיצור, כמו שמד מן יודעת להיות.

המסגרת שפותחת ומסיימת את הפרק הזה היא השאלה: "האם זה כל מה שיש?". זו שאלה ש"מד מן" הציגה לנו לאורך כל הסדרה. כל הדמויות העיקריות ב"מד מן" חיות חיים שיכלו להתפתח לכיוונים אחרים לגמרי אלמלא החלטות מסוימות שקיבלו. כמובן שזה דבר שנכון גם לגבי רובנו, כצופים, אבל היוצרים של מד מן מדגישים את הנקודה הזו שוב ושוב. כולם, מלבד רוג'ר שלפעמים נדמה שמסתובב בעולם בחוסר מודעות עצמית מוחלט, התעמתו בשלב זה או אחר עם החיים האחרים שיכלו להיות להם.

יותר מכולם כמובן, דון, שחי למעשה חיים של מישהו אחר ובמקביל, כל הזמן תוהה על "החיים שלא נחיו". הוא חולם על רייצ'ל האהובה/פילגש מהעבר שאחותה מעידה עליה לאחר מותה שחיה את החיים שהיא רצתה, שהיה לה הכל. הוא נכנס, כמעט בלי לדעת למה, לסטוץ רגעי עם המלצרית המסתורית והפילוסופית לשעת חירום בדיינר. האם הוא יגלה בסופו של דבר אם הם מכירים מהעבר?

[*]שם הפרק הוא פיצויים. המונח הזה בדרך כלל נמצא בשימוש במקרים של פיצויי פיטורין. גם בפרק הזה זו הפעם היחידה שהמילה עצמה מוזכרת באופן מילולי, אבל כמובן שהמשמעות שלה נפרשת מהפרט אל הכלל. כל הדמויות הראשיות שלנו עסוקות בזה לכל אורך הפרק. כולם מפצים את עצמם על משהו: דון מפצה את עצמו על הריקנות בלב ובדירה היפהפייה שלו בכמויות של סקס מזדמן וחסר חשיבות. קן מפצה את עצמו על החלום שהוא לא מממש ועל החיים שלא היו לו בנקמה בחברה שפיטרה אותו.

פגי וג'ואן עוברות השפלה שוביניסטית, כל אחת מהן חווה את ההשפלה אחרת, וכל אחת מפצה את עצמה בדרך אחרת, ג'ואן במסע קניות ראוותני, פגי בדייט שממשיך לערב משוחרר על גבול הזנותי. אבל פגי, כמו פגי, גם אחרי ערב של הנאה, חייבת לסבול מחרטה בבוקר שאחרי.

וזה הדבר שמשותף לפגי ולדון, שני הצירים המרכזיים של הסדרה. ההתמקדות שלהם בשאלה "האם זה כל מה שיש?" מתמקדת מאוד ספציפית בחיי האהבה. דון, שמקיף את עצמו כל הזמן בנשים שכאילו גזורות מתוך קטלוגי אופנה, ופגי, שלא מצליחה למצוא בן זוג איתו היא יכולה להיות משוחררת, אמיתית ומאושרת. בעבר חשבתי שהם אולי יסיימו את הסדרה אחד בזרועות השניה, היום אני כבר לא חושב כך, אבל מעניין האם בסיום העונה הזו והסדרה בכלל אנחנו נראה את דון ואת פגי במקום שבו הם מצאו שלווה וחיים בשלום עם החיים שלהם, במקביל לחיים שלא היו להם אף פעם.