חדשות טלוויזיה / סדרות

מדריך צפייה לפורים: 10 סדרות קומיות שוות בנטפליקס - חלק א'

מדריך צפייה לפורים: 10 סדרות קומיות שוות בנטפליקס - חלק א'
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
אמנם את חג הפורים הנוכחי עדיין נבלה בעוצר, אבל זה לא אומר שלא מגיע לנו לצחוק וליהנות בו. יבגני גרינברג אסף עבורכם מדריך לעשר סדרות ותכניות קומיות שלא כדאי לכם לפספס בנטפליקס. בחלק הראשון של הכתבה - "בוג'ק הורסמן", "הבחורה החדשה", "מומחה לכלום", "בנות דרי" ו"רוסטים היסטוריים"
מומחה לכלום

עזיז אנסרי הוא בן למשפחת מהגרים מהודו שהתחיל את הקריירה שלו מסטנד אפ ועבר למשחק, כשהתפקיד הבולט ביותר שלו היה ב"מחלקת גנים ונוף". ב-2015 עלתה העונה הראשונה של "מומחה לכלום" (Master of None), סדרה שאנסרי יצר, כתב, ביים ושיחק בה את התפקיד הראשי. הסדרה זיכתה את היוצר הצעיר בשני פרסי אמי על כתיבה ובגלובוס הזהב על משחק בעונה השנייה.

הסדרה מתארת אפיזודות בחייו של דב, שחקן שמחפש את עצמו אישית, רומנטית ומקצועית בסצינת התרבות והלילה הניו יורקית. בין לבין הוא נאלץ להתפרנס מתפקידים בפרסומות או בסרטים גרועים. דב הוא דיוקן אישי של אנסרי ועלילותיו בוודאי לקוחות חלקית מחייו האישיים. אפילו הוריו של דב בסדרה הם ההורים האמיתיים של עזיז. אם העונה הראשונה מושפעת ברובה מוודי אלן, אז העונה השנייה, שחצי ממנה מתרחש באיטליה, מלאה במחוות לפליני וקלאסיקות הקולנוע האיטלקי, כשהיא בפני עצמה יצירת מופת עמוקה ומרגשת באותה מידה שהיא מצחיקה. באופן כללי ניכרים מאוד החופש והנינוחות האומנותיים של אנסרי, בהשפעות השונות שהוא מביא לפרקים שונים, השימוש המבריק בכלים קולנועיים, בנקודות מבט שונות ובהומור שמצחיק ונוגע בו זמנית.



בוג'ק הורסמן

"בוג'ק הורסמן" היא ככל הנראה סדרת האנימציה הטובה, המצחיקה והאנושית ביותר שנעשתה. זה לא מובן מאליו לאור העובדה שהדמות הראשית שלה היא בכלל לא בן אדם. העלילה מתרחשת ביקום מקביל בו בעלי חיים מדברים, עובדים ומתנהלים שווה בשווה לצד בני אדם, כולל בהוליווד. בוג'ק הורסמן (ויל ארנט, "משפחה בהפרעה") הוא סוס ושחקן במקצועו. מקור כל תהילתו הוא סדרת טלויזיה משנות ה-80 בסגנון "על טעם ועל ריח". מאז הוא חי באחוזה שלו, מתרפק על העבר ונשאר שקוע במעגל של רחמים עצמיים, אלכוהול ונשים. ממש כמו האנק מודי ב"קליפורניקיישן", בוג'ק הסוס שמתנהג כמו חמור, מנסה להפוך לטוב יותר אבל מטרפד את מאמציו שלו בעקביות.

הדרך חזרה למסלול התהילה עבור הגיבור עוברת בכתיבת אוטוביוגרפיה, אבל באופן פרדוקסלי הוא כל כך מרוכז בעצמו שאפילו את זה אינו מסוגל לעשות. לכן בית ההוצאה העומד בפני קריסה ומנוהל על ידי פינגווין חרדתי משדך לו את כותבת הצללים דיאן (אליסון ברי, "קומיוניטי"). דיאן היא במקרה בת זוגו של האויב המושבע של בוג'ק, או לפחות בעיניו, הכלב מר חמאת בוטנים.

מעבר לכתיבה הקומית המבריקה, הפרקים עמוסים לעייפה ברפרנסים וביצי פסחא. בלתי אפשרי לקלוט את כל מה שקורה במשך 25 הדקות של צפייה בודדת. אפילו מצמוץ יכול לעלות בפספוס של בדיחה. ככל שהסדרה מתקדמת היא עוסקת בנושאים עמוקים וכואבים של התמכרות, דיכאון, ערך עצמי ירוד כתוצאה מילדות קשה, ההתמודדות עם ההתבגרות – והופכת בו זמנית לאחת הסדרות היחידות שמישירות מבט חד ועמוק לנושאים קשים אלו מבלי לזנוח את הצד הקומי שלה. הסדרה זכתה לשבחים רבים והעמדה פעמיים לפרס האמי. המגזין 'אינדיווייר', שכתב ביקורת שלילית על סמך חצי העונה הראשונה, הודה מהר מאוד בטעות ובעקבות כך שינה את המדיניות שלו לכתיבת ביקורות על סמך עונה שלמה בלבד. ב-2018 אותו המגזין הכתיר את "בוג'ק הורסמן" לסדרת הטלויזיה המצוירת הטובה בכל הזמנים.



בנות דרי

עם כמה שהסדרה הזאת מצחיקה, צפיתי בה בתחושה שהיא יכלה להיות אפילו מצחיקה יותר אם הייתי בקיא קצת יותר בהקשר הפוליטי-חברתי שלה. "בנות דרי" מתארת את חייהן של ארבע תלמידות בית ספר בצפון אירלנד על רקע הסכסוך האלים בין אירלנד לאנגליה בשנות ה-90. כביכול מדובר בעיירה רגילה עם משפחות רגילות, סבא ששונא את בעלה של בתו, מסעדות מזון מהיר, בנות שהולכות לבית ספר קתולי לבנות בלבד עם בעיות ותככים כמו אצל כל הבנות בעולם.

רק שבדרך לבית הספר הן צריכות לעבור דרך מחסומים צבאיים ולפעמים יש חשד למטען שגורם אוטובוס לעשות עיקוף, ולפעמים חבר מחתרת מסתתר ברכב המשפחתי בדרך לטיול. בסופו של דבר כל היבט בחיי העיירה מושפע מהסכסוך. אפילו כשהדודן האנגלי של אחת מהבנות מתחיל ללמוד יחד איתן, אף אחד לא מוטרד מזה שהוא בן בבית ספר דתי לבנות בלבד, כמו מזה שמסתובב ביניהם אנגלי.

מה שיוצרי הסדרה מנסים להגיד בדרכם המיוחדת ועם המבטא האירי הכבד שהופך הכל למצחיק יותר - זה שאין דבר כזה סיפור התבגרות סטנדרטי. גם בסביבה החריגה של נוכחות צבאית ברחובות, כומר חתיך שמאבד את האמונה ונזירה שמגלגלת עיניים על המתרחש בבית הספר שלה כמו אחרונת התלמידות – בסוף ייצא מהבנות האלה משהו. מה שנשאר לעשות זה לצחוק על המצב ולהנות מהנוסטלגיה.



רוסטים היסטוריים

רוסט (Roast) הוא אירוע הומוריסטי, מעין אבולוציה של סטנד-אפ, שבו אורח הכבוד סופג בדיחות אכזריות על חשבונו להנאת הקהל. מאז 2003 הרוסט הפך לתוכנית שנתית גרנדיוזית בערוץ 'קומדי סנטרל', בה מפורסם תורן מגיע כדי לעבור התעללות מילולית מצד מיטב הקומיקאים וסתם חברים, מול קהל. בין הסלבס שתרמו את הכבוד העצמי שלהם לקומדיה ניתן למצוא את פמלה אנדרסון, ג'יימס פרנקו, ג'סטין ביבר, ברוס ויליס, אלק בולדווין ודונלד טראמפ לפני שהפך לנשיא ארה"ב.

הקומיקאי ג'ף רוס שבנה מוניטין בזכות המפגשים האלה, יצר סדרה של תוכניות בהנחייתו המבוססות על אותו קונספט. אחת מהן, "רוסטים היסטוריים", זמינה בנטפליקס. בכל פרק מושא הרוסט הוא דמות היסטורית מהעבר שמגולמת על ידי שחקן. המשתתפים והקהל לבושים ברוח התקופה הרלוונטית. בפרק הראשון מתרחש מיני-איחוד משעשע של "צער גידול בנות", כאשר אברהם לינקולן בגילומו של בוב סאגט (דני) הוא אורח הכבוד ואחד "המתעללים" הוא הרוצח שלו, ג'ון וילקס בות', בגילומו של ג'ון סטיימוס (הדוד ג'סי).
בפרק השני פרדי מרקורי (ג'יימס אדומיאן) "סופג" מעמיתיו המנוחים, דיוויד בואי (סת' גרין) וקורט קוביין (ניקי גלייזר). בפרקים נוספים בעונה הראשונה יושבים על הכס המפוקפק מוחמד עלי, קליאופטרה, מרטין לותר קינג ג'וניור. הפרק על אנה פרנק (רייצ'ל פיינשטיין), בו דמותה סופגת לגלוגים מצד היטלר עצמו (הקומיקאי היהודי גילברט גוטפריד) ואלוהים (פרד וילארד), זכה לגינויים מצד בית ההנצחה באמסטרדם על היותו בעל הומור שחור מדי וחסר רגישות. דווקא עיתונאי "הארץ" ניב הדס יצא להגנת התוכנית וכתב שהפרק הזה צריך להיות מוקרן בבתי ספר, על היותו רגיש, מדויק הסטורית ומכבד את קורבנות השואה באמצעות נשק ההישרדות האולטימטיבי של העם היהודי - הומור.



הבחורה החדשה

מאז 2009 ניסתה השחקנית זואי דשאנל למתג עצמה מחדש לאחר תפקידה בסרט "500 ימים עם סאמר". דשאנל מצאה מפלט בסדרת טלויזיה קומית, ששמה בפירוש אומר – הבחורה החדשה. בסדרה היא מגלמת את ג'ס, מורה בבית ספר יסודי בעלת פרופיל נמוך, מגושמת ולא מזיקה בשום צורה, שאחרי פרידה קשה עוברת לגור כשותפה בלופט עם שלושה גברים. אמנם ג'ס היא הדמות המרכזית, אך ההצגה נגנבת ממנה בקביעות על ידי שותפיה למסך, כולם שחקנים שעשו את פריצתם הגדולה בסדרה.

בתום העונה הראשונה מקס גרינפלד הוכתר על ידי מבקרים לכוכב העולה של הטלויזיה על תפקידו כשמידט, סוכן פרסום יהודי דעתן ונוירוטי. חוץ מדשאנל עצמה, גרינפלד היה היחיד שהועמד על תפקידו לפרסי גלובוס הזהב ואמי. בעונה השנייה היה זה ג'ייק ג'ונסון שזכה לשבחים דומים בתפקיד ניק מילר, ברמן נרגן שכל הזמן מחפש את עצמו. ראויים לציון לשבח האנה סימון כסיסי, חברתה הדוגמנית של ג'ס, ולמורן מוריס בתפקיד השותף חובב המתיחות הלא מצחיקות. מוריס החליף כבר בפרק השני את דיימון ווייאנס ג'יוניור, שנאלץ לפרוש עקב תפקידו ב"הכל לטובה" בערוץ המתחרה אבל חזר בהמשך לעונה השלישית. בזכות דמויות המשנה הבולטות, "הבחורה החדשה" היא קודם כל סדרת שותפים, כל אחד שונה בתכלית מהאחר. השיאים הקומיים שלה מגיעים מסיטואציות שנראות הזויות ומופרכות לחלוטין, אבל לא מפתיעות את מי שיצא לו לגור בחייו עם שותפים.


לחלק השני של הכתבה >> לחצו כאן
יבגני גרינברג - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

 
רלוונטי
 
חיפוש בארכיון 2021
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
2021
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט