פגע וברח: ביקורת סדרה

הייצוג של דמות הישראלי בקולנוע ובטלוויזיה האמריקנית סובל לעיתים קרובות מסטריאוטיפיות מובנה. הישראלי מדבר אנגלית קלוקלת במבטא כבד, עם הרבה ח' גרונית. הוא וולגרי, צעקני וכוחני, ואינו מבין את הקודים החברתיים של האמריקנים המנומסים והמרוחקים. הוא אולי "חם" יותר מהם, אבל גם כל כך "אחר" שהם מתקשים להבין אותו.

ההקצנה הקומית של הדמות הזאת באה לידי ביטוי בסרט "אל תתעסק עם הזוהן" בו אדם סנדלר מגלם את הגבר הישראלי האולטימטיבי: לוחם עז נפש שמחסל אנשים ביד אחד קשורה מאחורי הגב, שמחליט יום אחד לעבור לניו-יורק ולהגשים את חלומו, שהוא, במפתיע, להיות דווקא ספר נשים. זהו סרט שמציג את ההגחכה הקומית של הישראלי המאצ'ו מחד, ואת הצד ה"רך" יותר שלו מאידך. כלומר, אולי הישראלי אינו בדיוק מה שהוא נראה בעיניים אמריקניות.

[*]

בניכוי ההומור, יש דינמיקה דומה בדרמת המתח "פגע וברח" שכתבו ליאור רז ואבי יששכרוף, יוצרי "פאודה". הסדרה הישראלית הראשונה מבית היוצר של נטפליקס מספרת את סיפורו של שגב אזולאי (ליאור רז), מדריך טיולים ישראלי בהווה ולוחם קשוח בעברו שחייו עוברים טלטלה אחרי שאשתו האהובה נהרגת בתאונת פגע וברח מסתורית בתל אביב. שגב טס לניו יורק לגלות את האמת. בדרך הוא לומד סודות שלא ידע על אשתו שקשורים לעולם הריגול.

בפרק הראשון לוקח שגב קבוצת תיירים אמריקאים טיפוסית לסיור. לפני שהם נכנסים לוואן שלו, הוא מתבדח : "זה הגמל שלכם להיום". הסטריאוטיפ החבוט והמיושן על ישראל כארץ בה רוכבים על גמלים מופיע בסדרה עכשווית ונדמה שבלי מספיק אירוניה. הדמות של שגב אזולאי כגבר קשוח וזועם, מחד, אך גם כבעל ואבא אוהב מאידך, גם היא בהחלט הטייפ-קאסט שציפינו לו. בדימוי שבחרו בנטפליקס לשווק את הסדרה, רואים פנים חצויות: בצד אחד, דמותו של שגב, ובצד השני, דמותה של אשתו האמריקנית (קייליין אום). אפשר לומר שנושא הסדרה הוא אכן קו התפר הזה בין הישראליות לאמריקאיות. היחס בין שתי בנות הברית, ישראל וארצות הברית, הוא אחד מהצירים המרכזיים של הסדרה שעוסקת בסודות ובבגידה, ברמה האישית והלאומית.

לכן מעניין שב"פגע וברח" משתפים רז ויששכרוף פעולה עם התסריטאיות האמריקאיות הוותיקות דון פרסטוביץ' וניקול יורקין, שחתומות על סדרות מצליחות רבות ביניהן "שיקגו הופ", "מלרוז פלייס" "בטלסטאר גלקטיקה" ו"השופטת איימי". אם נושא הסדרה הוא היחסים המורכבים בין ישראל לאמריקה, ובין גברים לנשים, הרי שגם שיתוף הפעולה בין צמד הכותבים הישראלים, ששיתפו פעולה בעבר בסדרה שייצגה גבריות ישראלית קשוחה, לכותבות האמריקאיות, מייצג גם הוא את מערכת היחסים הזאת בין ישראליות לאמריקאיות. כך למשל, בסצנה בה אומר השוטר האמריקאי האפרו-אמריקני: "עולם מלא גברים. עדיין טיפשים מדי להפוך קללה למחמאה". האם הסדרה מציגה גברים כ"טיפשים" לעומת ה"חוכמה הנשית"? לא בדיוק, אבל דמויות הנשים בהחלט מקבלות מקום נכבד.

הנשים מניעות את העלילה, פעילות וחזקות. בעיקר בולטת בת דודתו השוטרת של שגב (מורן רוזנבלט). היא בעלת תושייה, אמיצה וחדת מחשבה, אך רגשותיה לעיתים גוברים על שיקול דעתה. גם דמותה של העיתונאית האמריקנית השחורה הנשואה ליהודי ועוטה מגן דוד (סאנה ליית'ן) מוצגת כאישה חזקה וחדורת מטרה. באחת הסצנות היא מעומתת עם ישראלי שתוהה על מגן הדוד שעל צווארה ושואל אותה אם היא יהודייה. התשובה שלה, שנראה שנלקחה ממדריך הזהויות השלם, היא: "בוודאי שאני יהודייה. לא ראית אף פעם יהודייה שחורה? כאן (באמריקה) יש את כל הצבעים".

"פגע וברח" טווה סיפור מסובך, ולא תמיד נקי ממופרכות, שכרוכים בו פושעים, שירותי ביון, כתב סתרים והרבה אקשן מדמם. לחובבי מתח ופעולה שאוהבים את סדרות המתח שלהן אפלות, תרתי משמע (לעיתים ממש קשה לצפות בסדרה בשל אפלוליות הצילום המוגזמת), היא תספק את הסחורה. אבל הנושא של היחסים הטעונים בין ארצות הברית לישראל הוא נושא שיכול היה להניב סדרה קצת יותר מורכבת. העונה הראשונה הסתיימה בקליף-הנגר דרמטי במיוחד. אולי בעונה הבאה, אם תהיה כזאת, נקבל גם דיון מורכב יותר בנושאים הנפיצים שהיא מעלה.

"פגע וברח" משודרת בנטפליקס. לביקורות סדרות נוספות: לחצו כאן