הכי קרוב למציאות: סצנות הוואן שוט הכי טובות על המסך הקטן

תיקים באפלה – עונה 6, פרק 3 – משולש

באירוע חד פעמי, שזכור כאחד הפרקים השאפתניים ביותר בסדרת הפולחן של כריס קרטר שבו הוויזואליות משרתת את הרעיון המרכזי, מאלדר וסקאלי נמצאים בזמנים ומיקומים שונים בפרק שמשלב מסע בזמן ועריכה מתוחכמת שמדמה רציפות. ב-1998, כשהטלוויזיה עוד לא היתה מפותחת כמו היום ושוטים רציפים לא היו טרנד מוכר, פרק זה נחשב לפורץ דרך, עם מצלמה בתנועה וכוריאוגרפיה בתנועות השחקנים כדי ליצור תיאום בין שתי מציאויות שונות.

בהשראת "חבל" של היצ'קוק וקליפ מוזיקלי של להקת סמיסוניק, הפרק מורכב מארבעה שוטים של 10 דקות, המקסימום שניתן היה להכניס בקלטת באותה תקופה, כשבסך הכל יש 34 סצנות ערוכות כדי לגרום לשוטים להיראות רציפים. שני העולמות הוצגו זה לצד זה באותו מסך, עם עריכה שמציגה את אותן פעולות של של שתי הגרסאות של סקאלי בו זמנית. בזכות הטכניקות החדשניות הושג בצורה מושלמת הטשטוש בין הדמיון למציאות שכל כך מאפיין את הסדרה.

מי מתגורר בבית היל – פרק 6 – שתי סערות

ברעיון דומה לזה שמומש ב"תיקים באפלה", הפרק מתרחש בשתי תקופות זמן מקבילות, אבל הרעיונות הגדולים והשאפתניים של היוצר מייק פלנגן גלשו מעבר ללשים שתי תמונות זו לצד זו בעריכה. הסטים באמת היו קיימים זה לצד זה או אחד בתוך השני והמצלמה עברה ביניהם, כשבזמן שהיא לא מצלמת אותם הצוות יצא מתוך נקודות מחבוא, הזיז וארגן את הסטים והשחקנים למקומותיהם.

הפרק מורכב מחמישה שוטים של כרבע שעה שצולמו ברציפות בשיטה זו ומשלבים את העבר וההווה בצילום אחד. צוות הצילום והשחקנים עשו חזרות על הסצנות במשך חודש לפני תחילת הצילומים על מנת לוודא מינימום טעויות. בפרק שמרגיש כמו תיאטרון חי, המעברים הלא מורגשים בין מרחב וזמן מרשימים טכנית, ויזואלית וגם פסיכולוגית, כיאה לפרק אימה מהאיכותיים שנראו בטלוויזיה.

ניתוק - עונה 2 פרק 1 – שלום, גברת קובל

פרק הפתיחה של העונה השנייה בסדרה המהפנטת של בן סטילר בשירות Apple TV+ עושה שימוש מבריק בשוט רציף כדי לזרוק את הצופה הישר אל תוך תחושת הבלבול והניכור שכל כך מאפיינת אותה. הסצנה עוקבת אחר מארק (אדם סקוט) שנוחת אל תוך הלובן המעוור של מסדרונות התאגיד לומן. עברו מעל שנתיים עבורנו הצופים בין העונה הראשונה לשנייה, אבל לתחושתו עברו שניות מאז התגלית המרעישה בבית אחותו.

מארק יוצא מהמעלית ופוצח בריצה במסדרונות, כשבמשך דקה ו-22 שניות המצלמה רודפת אותו מלפניו, מאחוריו ומצדדיו בלי להתנתק. הסצנה הרציפה מחזקת את התחושה של אובדן כיוון וזמן ששוררת במבוך הפיזי והפסיכולוגי של לומן. תחושת הזרות והכליאה של הדמות מועברת לצופה, ללא יכולת לברוח או להגיע ליעד מוחשי. בפועל הסצנה הזאת מורכבת מ-10 קטעים שצולמו לאורך 5 חודשים וחוברו יחדיו במאמץ משותף של הצלמים ואנשי אפקטים מיוחדים. בחלק מהקטעים סקוט בכלל רץ על הליכון מול מסך ירוק ולא במסדרון עצמו, כשלדבריו הוא מתעל את הריצות המפורסמות של טום קרוז מסרטי "משימה בלתי אפשרית".

גברת מייזל המופלאה

סדרה לא מוערכת מספיק שהיא לא רק חגיגה של דיאלוגים שנונים ושחזור תקופתי מרענן, אלא גם מפגן מרשים של כתיבה, בימוי וצילום, כולל שימוש נרחב בשוטים רציפים וירטואוזיים שמשרתים את האנרגיה והקצב של הדמות הראשית. יעידו שחקנים שעבדו עם היוצרת איימי שרמן פלדינו ובעלה דניאל פלדינו, שהפרקים מגיעים עם כוריאוגרפיה מגובשת מראש ומנוצחים על ידיהם ללא יכולת לאלתר או לסטות, לעומת המקובל בסדרות אחרות. צלם הסדרה דיוויד מאלן דיבר על האתגרים בלעמוד בקצב עם החזון של פלדינו והרעיונות החדשניים שיישם בצילום, שבסופו של דבר השתלמו לו. בכל אחת מחמש העונות הסדרה קיבלה מועמדות לפרס האמי על עבודת הצילום המורכבת, מתוכם זכתה פעמיים.

דרדוויל – עונה 1 פרק 2 + עונה 3 פרק 4

סצנת קרב המסדרון בסיום הפרק השני של העונה הראשונה של "דרדוויל" שינתה את חוקי המשחק והפכה לסימן ההיכר של הסדרה. במסדרון צר ודחוס מאט מרדוק, בשלביו המוקדמים כלוחם צדק במסכה, נלחם בחבורת בריונים. במשך שלוש דקות רצופות עורך הדין העיוור חוטף מכות, נופל, מתאמץ לקום, מתקדם מעט, נהדף אחורה וממשיך להילחם מתוך עקשנות טהורה שכל כך אופיינית לו. דרדוויל הוא לא גיבור בעל כוחות על "רגילים" יחסית ליקום של מארוול, הוא אדם בשר ודם עם חושים שהתגברו על חשבון הראייה שנלקחה ממנו. בסצנה המוחשית הזאת רואים עד כמה הוא פגיע ואנושי.

תבנית הקרב הזאת שוחזרה לא פעם לאורך הסדרה, דחפה גבולות והגיעה לרמת ליטוש גבוהה בעונה 3 בסציה שצולמה לאורך 11 דקות בה מאט נלחם לבדו באסירים ושומרים בכלא. בכל פעם השחקן צ'ארלי קוקס ניסה להשתמש פחות ופחות בכפיל ולבצע את הסצנות בעצמו, במיוחד כשהגיבור נלחם ללא המסכה.

יורשים - עונה 4 פרק 3 – החתונה של קונור

פרק החתונה בעונה הרביעית של ״יורשים״ נחשב לשיא רגשי אמיץ ולא צפוי. לא סתם זהו הפרק שמדורג הכי גבוה מבין פרקי הסדרה, עם ציון של 9.9 באתר IMDB. הבחירה להשתמש בשוט רציף השתלמה בלכידת הדינמיקה הכאוטית בין האחים ברגע של פיצוץ עלילתי. המצלמה נעה בין החדרים והדמויות, בין שיחות אישיות וטעונות, מלחישות לעימותים שמתפרצים. להבדיל מפרק חתונה מפורסם אחר, ב"משחקי הכס", החתונה עצמה לא נהרסת והאקשן האמיתי מתרחש מאחורי הקלעים. התחושה היא כאילו הצופה עצמו הוא אורח בחתונה שמסתובב ומציץ מהצד אך אינו נראה.

מהרגע שבו ילדי משפחת רוי מקבלים את שיחת הטלפון על האנייה, מתחילה הסצנה בת 27 דקות שמתרחשת בזמן אמת. מעבר להישג הטכני הבלתי נתפס של סצנה מתוזמרת לעילא, מדובר במיני-מחזה שמתרחש אל מול עינינו, עם מטען רגשי עצום ותצוגות משחק נהדרות של כל אחד מהאחים, שגם מצאו מקום לסטות מהתסריט ולאלתר.

בלש אמיתי – עונה 1 פרק 4 – מי הולך שם

"בלש אמיתי", במיוחד בעונתה הראשונה, היא אחת הסדרות שמסמלות הכי הרבה את טשטוש הגבולות בין קולנוע לטלוויזיה, ולא רק בגלל כוכבי הקולנוע שעיטרו אותה בהופעתם. באחת מסצנות המרדף המפורסמות והמורכבות ביותר שנראו בטלוויזיה, הבלש ראסט קול (מתיו מקונהי) עובר בין בתים בשכונה באירוע אלים של 6 דקות רצופות. לסצנה חלקים נעים רבים, עם לוקיישנים דינמיים, מעברים צרים, גדרות ומספר רב של משתתפים, כולל מסוק שחג מעל השכונה. הבחירה בשוט רציף משרתת את הפרק לא רק בהישג טכני-לוגיסטי וסיומת מרשימה, אלא גם בפיתוח הדמויות והעלילה ובניית מתח.

הדוב - עונה 1 פרק 7 - הביקורת

במשך עונה שלמה כרמן מנסה להשליט סדר במטבח שהוריש לו אחיו המנוח. כשהוא נשלף ממסעדת מישלן מהטובות בעולם אל תוך מזנון סנדוויצ'ים לא מתפקד, עליו להפגין יכולות לא רק של שף אלא גם של מנהיג, מורה ומנהל. לכל אחד מעובדיו חוזקות וחולשות ייחודיות משלו ועליו לדעת לרתום אותם אל תוך מכלול אחד, פס ייצור יעיל ומתקתק.

דווקא כשנראה שמתחיל להצליח לו, תקלה קטנה ברגע הכי חשוב מורידה לטמיון את כל העבודה הקשה ומקריסה את מגדל הקלפים העדין. הפרק השביעי מצולם כולו ברצף במצלמה ניידת אחת שנעה בחלל הצפוף של המסעדה ומתעדת את הכאוס שנגרם כתוצאה מעומס. אווירת הלחץ, חוסר שליטה, החום העולה, עובדים על סף התמוטטות והמכונה שלא מפסיקה להדפיס הזמנות – עובדי מטבח יעידו שזה כנראה התיעוד המדויק ביותר של יום מאחורי הקלעים במסעדה מבוקשת. זאת לא הפעם האחרונה שהיוצר כריס סטורר יגרום לצופים לעצור את הנשימה למשך פרק שלם, והבחירה לצלם אותו בשוט אחד משרת לחלוטין את המטרה.