הגנן הראשי: ביקורת סרט

סרטים שעוסקים בעולם תוכן מאוד ספציפי (אמיתי או בדיוני לחלוטין) לוקחים על עצמם אתגר כפול: מצד אחד, להציג את העולם שבחרו לעסוק בו באופן אמין כמה שאפשר, הרי בקהל תמיד יושב מישהו שמכיר את הנושא כמו היוצר, אם לא יותר. מצד שני, הסרט לא מיועד רק עבורם. לכן צריך לא לתת לתחקיר שעשו להשתלט על הסרט כולו ולהפוך אותו רק למבוא לאותו נושא בהשתתפות שחקנים הוליוודיים. עם הבעיה הכפולה הזו מתמודד "הגנן הראשי" (Master Gardener) באופן מאוד מרשים. בהצגה של עולם הגינון ניכר שנעשתה עבודה רצינית ללמוד את הנושא כמו שצריך, וגם הוא נהפך (סליחה על הקלישאה המתבקשת) לקרקע פורייה לקונפליקטים שבהם הסרט עוסק באמת.

הסרט מספר על נרוול רוט (ג'ואל אדגרטון, "המתנה", "גטסבי הגדול"), שאחראי על הגינון של גני גרייסווד, שבבעלותה של גברת האברהיל (סיגורני וויבר, "הנוסע השמיני"). שגרת היום שלו כוללת טיפול קפדני בצמחים, עד שיום אחד הוא מתבקש על ידי האברהיל לשמור על מאיה (קווינטסה סווינדל, "בלאק אדם"), נכדתה של אחותה, ולשלב אותה בעבודת הגינה. תהליך הלימוד מתחיל בתור מסע חניכה, שבו הוא מלמד את מאיה את כל מה שחשוב לדעת, אבל הקשר בין השניים מתחזק מהר מאוד עד לבריחה משותפת מהאחוזה. במהלך הסרט גם מתגלה עברו האפל של רוט, שממנו הוא מנסה לברוח.

את הסרט כתב וביים פול שריידר, יוצר מנוסה עם תסריטים על האפלה בנפש האדם ובמאבקו מול הממסד, שבין היתר כתב את התסריט המופתי של "נהג מונית". קשה שלא לעשות את ההשוואה בין טראוויס ביקל האלמותי לבין נרוול רוט. שניהם מושפעים באופן ניכר מהעבר הקשה שלהם, אצל שניהם נרקם קשר ביניהם לבין מישהי שצעירה מהם בהרבה (מאוד), אבל כאן ישנו הבדל מהותי באפיון שלהם, את "הגנן הראשי" מאפיין איפוק מסוים. גם אצל רוט שמנסה לשמור על קור רוח בכל סיטואציה בסרט (מדי פעם מתווכח, אבל תמיד יודע מה צריך לקרות ונמצא בשליטה) וגם בבימוי שאמנם מייצר רגעים מותחים במיוחד בעימותים השונים, אבל גם לא מכיל סצנות מדממות באופן קיצוני כמו אצל סקורסזה.

חשוב להתייחס גם לתפקיד הצמחים בסרט. כותרות הפתיחה מכניסות אותנו לעולם הצמחים, כשכל קרדיט מופיע לצד צמח שצומח וכמובן לוכד את תשומת הלב שלנו. ככה הסרט מכניס אותנו לראשו של גיבור הסרט, שעוסק בהם ברוב שעות היממה. רוב המערכה הראשונה רוט מסביר לצוות שלו, למאיה, ולכל מי שיקשיב (וגם לנו הצופים) מידע שחשוב לדעת על צמחים. לפעמים כמות המידע הרגישה מוגזמת, כאילו אנחנו נמצאים בתוכנית גינון בערוץ 'החיים הטובים', אבל זה הגיוני כשמדובר במי שהצמחים הם מרכז עולמו. במהלך הסרט אנחנו לומדים גם למה רוט מחויב באופן כל כך טוטאלי לתפקיד שלו. הצמחים ממשיכים להיות נוכחים גם כשהעניינים מתחילים להשתבש. החלק של הצמחים הוא לא רק בנושא עליו מדברים ללא הפסקה, אלא גם בנוכחות מסיבית בפריימים של הסרט. ברוב הסצנות שמתרחשות בגני גרייסווד, הצמחים נמצאים כל הזמן בפריים ומשרים אווירה ירוקה ושלווה, שכמובן עומדת בניגוד למתרחש שמתחיל בתור דרמה משפחתית שמושפעת מאוד מהעבר המשפחתי (או היעדרו) בין גברת האברהיל לנכדה של אחותה, וממשיך להסלים ולהסלים. הניגוד הזה מומחש עוד יותר בכל הסצנות שאינן בגינה, שאפלות במיוחד.

לסרט לוקח קצת זמן להתניע. המערכה הראשונה שלו עוסקת בשיחות סביב העבר, סכסוכים משפחתיים ארוכים וכואבים שהיו והשאירו יחסים עכורים, אבל כשהאלימות מבחוץ נכנסת אל תוך ה"שלווה" של הגן, נוצר כדור שלג שהולך ומסבך את כל מי שמעורב בו. סצנה ראויה לציון מתרחשת לקראת סוף המערכה השנייה, שבה לומד רוט מידע שמאוד ברור שמצער אותו, אבל ממשיך לשמור על קור רוח ולא מתלהם. את מה שהוא באמת מרגיש, אנחנו חווים בעריכה צולבת בין מסירת המידע, לבין הריסה פרועה ואלימה של אזור צמחייה. הבחירה להצמיד בין שתי הסצנות מראה לנו באופן אפקטיבי מאוד את העולם הפנימי של רוט.

בשורה התחתונה, הסרט עושה מעבר מוצלח מדרמה משפחתית למותחן. אמנם לוקח לו מעט זמן לתפוס תאוצה והוא עוסק הרבה (מאוד) בצמחים ותורת הגידול שלהם, אבל אם מתחייבים למסע אליו אותו הוא לוקח אותנו הצופים זה משתלם בגדול.

"הגנן הראשי" זמין לצפייה בבכורה רק ב-yes החל מ-18/7 ב-yesVOD | ספריית yes סינמטק, פסטיבל הקולנוע ובערוץ yes+ CINEMA לצופי +yes ב-20/7, שבת בשעה 22:00. לביקורות סרטים נוספות >> לחצו כאן