בובות הן אחד מסמלי הילדות והתמימות. הן שם נרדף למשחק וכיף, לפחות עד שהן מתעוררות לחיים ומנסות לשסף לך את הגרון. מהשלב הזה גם הצעצוע המתוק ביותר הופך לחומר לסיוטים. חובבי אימה למדו שבובה היא רוצח שעדיין לא עשה את המהלך שלו ורק מחכה לרגע הנכון. לכבוד היציאה של "מייגן 2.0" בקולנוע, זה זמן טוב להיזכר בשבע בובות רצחניות שגרמו לנו להתאהב במפלצות קטנות עם תאוות דם גדולה
מייגן ("מייגן", 2022)
נתחיל בכלת השמחה. בתור התוספת העדכנית ביותר ברשימה, מייגן לוקחת את ז'אנר הבובה הרצחנית ממחוזות העל-טבעי אל המדע בדיוני. ג'מה היא מהנדסת רובוטיקה שיוצרת צעצוע מתקדם – רובוט-ילדה בגודל אמיתי עם בינה מלאכותית בשם מייגן. הבובה נועדה לשמש כחברה הטובה ביותר של הילד והעוזרת המצטיינת של ההורים.
כאשר ג'מה מקבלת במפתיע משמורת על אחייניתה הצעירה, קיידי, היא מחליטה לקחת את אב הטיפוס של הצעצוע לסיבוב. אך בעוד הילדה מפתחת קשר קרוב עם הבובה, מייגן מפתחת רצון משלה. הבובה מחליטה להיפטר מכל מי שמנסה לעמוד בינה לבין קיידי ולא בוחלת באמצעים, בין אם רצח או ריקוד. מייגן היא ללא ספק אחת מכוכבות האימה המבדרות של השנים האחרונות (ברצינות, רק תראו אותה רוקדת) והקהל צמא לעוד ממנה.
צ'אקי (סדרת סרטי "משחק ילדים")
הריעו למלך הבלתי מעורער של הבובות הרצחניות! הוא החל את דרכו אי שם בשנת 1988 וממשיך לגרום לאנשים לפוביה מצעצועים עד עצם היום הזה. עד השנה שעברה אפילו הייתה לו גם תכנית טלוויזיה. זהו ללא ספק הסופרסטאר שבחבורה. אבל אם נחזור למקורות, צ'אקי הוא למעשה רוצח סדרתי בשם צ'ארלס לי ריי שהעביר את נשמתו לתוך בובה על מנת לחמוק מהחוק.
מסתבר שאפשר להוציא את הנשמה מהרוצח אבל לא את הרוצח מהנשמה ומסע ההרג נמשך גם עם הגוף המלאכותי. הוא אמנם קטן ובעיטה אחת טובה תהרוס לו את היום אבל צ'אקי ערמומי וקורבנותיו, בדרך כלל, לא רואים אותו מגיע. עם השנים, הסדרה נטתה יותר לכיוון הקומדיה השחורה מאשר האימה אבל המלך נותר יציב על הכס ועם סכין חדה ביד.
סלאפי ("צמרמורת", 2015)
עבור אלו מבינינו שמבוגרים מספיק כדי לזכור את סדרת הטלוויזיה המיתולוגית משנות ה-90, סלאפי בובת הפיתום, הייתה הנבל שהפך את "צמרמורת" מסדרה משעשעת למצמררת באמת. בניגוד לנבלים רבים אחרים, סלאפי הוא לא רק פרצוף מפחיד. הוא ערמומי, כריזמטי ובעל אופי נבזי במיוחד. הפרקים בכיכובו היו ונותרו בין הטובים בסדרה.על כן אין פלא שבגרסה הקולנועית, הפיתום זכה לאור הזרקורים בתור הנבל הראשי. הוא זה שמשחרר המון של מפלצות על העיר ועושה הכל כדי לעצור את הגיבורים. סלאפי הוא אולי לא הצעצוע הרצחני המפחיד ביותר בעולם, אבל עבור דורות של ילדים הוא היה הראשון שגרם להם לפחד מבובות.
בילי (סדרת סרטי "המסור")
בניגוד למשתתפים אחרים ברשימה, בילי הוא בדיוק מה שהוא נראה – בובה. הצרה היא מי שמפעיל אותו, הרוצח הסדרתי ג'ון קרמר הידוע בכינוי 'ג'יגסו'. בילי הוא הפנים הרשמיות של הרוצח. מבט אחד על הפרצוף הלבן המעוטר באדום פירושו הרבה דם וקרביים שעוזבים את הגוף בדרכים מזוויעות.
קרמר בנה בובה דומה לבילי בתור מתנה לילדו. אחרי שאשתו עברה הפלה, הוא יצר גרסה מרושעת יותר של הצעצוע בתור כלי במסעות הרצח המרובים שלו. זו לא באמת אשמתו של בילי, הוא רק גולם לבוש חליפה שרוכב על תלת-אופן. כמובן שזה לא מנע מבעדו מלהופיע באינספור סיוטי בלהות במשך השנים.
אנאבל (סדרת סרטי "אנאבל")
היקום הקולנועי של "לזמן את הרוע" מתהדר בתווית 'מבוסס על מקרה אמיתי'. למזלנו אין במציאות בובות רדופות שדים, אבל על מסכי הקולנוע הן מככבות לא פעם. אנאבל היא אחת הבולטות מהעשור האחרון. בובת החרסינה התמימה לכאורה מביאה סבל בכל מקום שבו היא נמצאת. דם, מוות ותופעות על-טבעיות פורחים בסביבתה והעולם חסר אונים מלעצור אותם.
במהלך טרילוגיית הסרטים אנו מקבלים היסטוריה שלמה של הבובה השטנית, מיצירתה ועד להגעתה לארון התצוגה של אד ולוריין וורן, אם כי לא בסדר כרונולוגי. אנאבל ממשיכה לרדוף את היקום הקולנועי של "לזמן את הרוע" שרק הולך וצובר שדים ורוחות עם הזמן.
פוסום ("פוסום", 2018)
זהו אולי הסרט הכי עלום שם ברשימה אבל אם היה פרס עבור הבובה המסויטת ביותר, פוסום היה זוכה בשלושת המקומות הראשונים בקלות. פיליפ הבובנאי נאלץ לשוב אל בית ילדותו בנורפלוק אותו הוא חולק עם דודו הזקן מוריס ובובה מטרידה במיוחד. פוסום היא מריונטה בגודל אנושי שבנויה מראש אדם חיוור על רגלי עכביש ארוכות.
פיליפ, באופן מובן, ממש לא רוצה את הדבר המזעזע בסביבה אבל לא משנה מה הוא מנסה, פוסום תמיד חוזר אליו כמו קללה. במהרה המריונטה מתחילה לרדוף אותו בחלומות, כשהוא ישן וגם כשלא. אך למרות החזיונות המטרידים, ייתכן כי היצור המפחיד ביותר באזור אינו פוסום בכלל.
בובות ("בובות", 1987)
לא אחת ולא שתיים אלא אוסף שלם של בובות יביא למותכם אם אין בכם ניצוץ של ילדות או שאתם פשוט חרא של הורים. זו הנחת היסוד של סרט הקאלט הזה בבימויו של סטיוארט גורדון. במהלך סופה - ג'ודי, אביה דייוויד ואמה החורגת רוזמרי מוצאים מקלט באחוזה של זוג בוני צעצועים. אליהם מצטרף איש העסקים החביב ראלף וזוג טרמפיסטיות מפוקפקות. דייוויד הוא אב לא אידאלי ורוזמרי היא אם חורגת מרושעת כמו באגדות. עם בית מלא במבוגרים נכלוליים לבובות יש הרבה עבודה והן לא מבזבזות זמן. הן אולי רוצחות קטנות, אבל לפחות הכוונות שלהן טובות.