חייל אוניברסלי: יום הדין ביקורת סרט

הסרט הרביעי (אפילו לא ידעתי שהיה סרט שלישי) בסדרת סרטי "חייל אוניברסלי – יום הדין" הוא הכל חוץ מסרט פעולה שגרתי בכיכובו של ז'אן קלוד ואן דאם. למען האמת, ואן דאם משתתף אולי רק ב 10 דקות לאורך כל הסרט וכנ"ל שותפו דולף לונדגרן השבדי שמופיע ב 3 סצנות מרכזיות בלבד. באופן מפתיע ולא צפוי הבמאי/תסריטאי ג'ון היימס (מסתבר שהוא גם ביים את השלישי) מספק לקהל הצופים חוויה קולנועית לא שגרתית ואלימה מאוד המזכירה יותר טריפ קשה ורע במיוחד של מנת L.S.D שיצא מכלל שליטה."חייל אוניברסלי – יום הדין" הוא שילוב קטלני בין סרט אומנותי אירופאי מעורער בנפשו, "שליחות קטלנית", "זכרון גורלי" ו"אפוקליפסה עכשיו". סצנת הפתיחה מורטת עצבים, מצמררת, אלימה וגראפית במיוחד המזכירה יותר את "משחקי שעשוע" האוסטרי כאשר ואן דאם מחסל בקור רוח לנגד עיניו של ג'ון, בחור אלמוני, את אשתו ובתו. לא כיף לראות מוח של אשה וילדה נמרח על הקיר. ג'ון הוא הגיבור האמיתי של הסרט ומגלם אותו השחקן הבריטי הנאה סקוט אדקינס, שכבר השתתף בכמה סרטים בעבר לצידו של ואן דאם, ביניהם "הבלתי נשכחים 2". צפיתי בסרט ביום יציאתו לקולנוע, בחמישי בחצות בסינמה סיטי בגלילות. התגובות של חבורת הצעירים הערסים שמילאה את האולם לא איחרה להגיע. מזועזעים מהאלימות הגראפית ומכך שגיבורם האהוב הוא רוצח פסיכופט הם התחילו לטעון בקולי קולות שזה סרט גרוע. אני חושב שזה פשוט סרט שהוא מעבר לגבולות ההבנה של צופה סרטי ואן-דאם ממוצע ומטה שרק רוצה לראות את גיבוריו הולכים מכות בצורה שגרתית, בלי עלילה ובלי קולנוע. באופן מפתיע העלילה בסרט הזה דווקא ראויה לציון והעשייה הקולנועית למרות התקציב הדל (רק 11 מיליון דולר) מרשימה.בלילה אחד ג'ון מתעורר לתוך סיוט. גברים מסתוריים פלשו לביתו, פוצעים אותו קשה ורוצחים באכזריות לנגד עיניו את אשתו ובתו. אחרי חודשים של טיפול בבית חולים, כאשר הוא מחלים לאיטו מהפציעה הוא מנסה לגלות מי הם אותם אנשים ומדוע הם עשו מה שהם עשו. מה שמתחיל כמסע חקירה שגרתי לחלוטין מתגלגל והופך לסיוט אלים ואכזרי במיוחד שאולי לא נראה ברור בהתחלה אבל עד סופו של הסרט חלקי הפאזל השונים יתחברו ויהפכו את הסרט הרביעי במספר גם לסרט הטוב ביותר בסדרה. זה לא סרט אומנויות לחימה סוג ג' שגרתי ומעייף עם שני הדיוות הגדולות של הז'אנר. ואן דאם ולונדגרן חשובים אך לא כמו סקוט אדקינס שהופך לאחד השחקנים המוכרים בסרטים מסוג זה ולמען האמת יש לו את המראה והכשרון שיאפשרו לו לפרוץ אפילו מחוץ לגבולות לז'אנר. בסצנת מרדף מעולה ברכב, קרב מדמם בשירותים שכולל קטיעת איברים בקלוז-אפ, קרב אלים בחנות ספורט, קרב עם הכוכבים המזדקנים - אדקינס מספק את הסחורה המתבקשת ונראה שהוא נהנה מכל רגע."חייל אוניברסלי – יום הדין" מכיל את כל מה שאנחנו מצפים ממנו: משחק רע, מבטא כבד של שני הכוכבים המזדקנים, המון סצנות קרב וסצנה בלתי נשכחת בבית זונות. אבל ג'ון היימס מצליח להתעלות מעל לגבולות הז'אנר ובעזרת תסריט מפתיע ולא שגרתי, גישה קולנועית ממש לא צפויה וחסרת פשרות, הוא מספק לצופים המופתעים את אחד מסרטי הטראש/אימה/פעולה הטובים ביותר של השנה החולפת. בקיצור, אם אתם הולכים לסרט הזה תגיעו עם ראש פתוח לקולנוע קצת יותר אקספירמנטלי.