עיר שבורה ביקורת סרט

בעיר שבורה כמו ניו-יורק יש שחיתות, יש רצח, יש תחכים, רובים וסכינים. כל מה שחסר זה עניין. היוצר אלן יוז, לשעבר חלק מצמד האחים יוז המפורסם ("מעמקי הגיהנום", "הנבחר") בסרטו החדש שוב מנצל את האלימות בכדי להניע עלילה שאמורה להיות מותחת, אולם קצב הלא אחיד עם תסריט יבש ובימוי מפוספס מובילים לדרמה פוליטית שגרתית שלא מצליחה להשתוות ליצירות כמו "סרפיקו" למרות הליהוק הראוי.בשיאה של מערכת בחירות קולחת לראשות העיר ניו-יורק, שוכר ראש העיר המכהן, ניקולאס הוסטטלר (ראסל קרואו) את שירותיו של בילי טאגרט (מארק וולברג) ,בלש פרטי ושוטר לשעבר שהודח לאחר פרשייה בה החליט לקחת את החוק לידיים. מה שהחל כמשימה פשוטה לבירור התהוללותה של האישה הראשונה, הופך במהרה לפרשיית רצח פוליטית ששורשיה מגיעים עד לראשים החזקים ביותר בעיר. טאגרט, כדמות המונעת על ידי היושרה, גם אם היא צריכה לעבור על החוק בדרך, מוצא את עצמו בלב הבלגן כשהוא לוקח על עצמו את תפקיד הבלש רודף הצדק וכמו כן, גם נקמה. תסריטאי הסרט, בריאן טאקר, יצר מתח על ידי יצירת משחק בילוש בו מוצגים לנו כל כך הרבה כיווני חקירה שיכלו לגרום לצופים לכסוס ציפורניים לולא היו מוצגים בצורה כה ברורה וסתמית. הסרט אשר מנסה לבלבל ולהטעות את הצופים שוכח להשתמש במוטיב של חוסר-בהירות. כבר סצנת הפתיחה אנו למדים כי אי אפשר לסמוך על המערכת, מה שמוביל אותנו להבדיל בין הדמויות הטובות והרעות במשחק החתול והעכבר שנוצר בהמשך ולמעשה פותר את התעלומה עוד לפני שהתחילה. רמז מטרים? יותר כמו שגיאה תחבירית בסיסית. אולם זו לא השגיאה היחידה של טאקר הטירון, בעוד הוא מנסה לבסס עומק רגשי דרך מערכת היחסים הגוועת של טאגרט, שכמובן מתקשרת לאירוע הרצח "המוצדק". בת זוגתו של טאגרט, נטלי, שחקנית שהשתתפותה בסצנת מין עוררה את זעמו של הבלש והובילה לעימות שאינו תורם לעלילה או להבנת הדמויות.סגל השחקנים היה יכול לספק הופעה יוצאת מן הכלל אילו התסריט היה מאפשר זאת. מארק וולברג בעל מבטא החוף המזרחי מתאים לדמותו המחוספסת של טאגרט, יותר נכון מה שהיינו רוצים שתהיה דמותה של טאגרט. יוצרי הסרט ניסו ליצור קונפליקטים פנימיים בחייו המקצועיים, הרומנטיים ובמוסר של טאגרט בדרכים הבסיסיות ביותר. התוצאה היא דמות לא אחידה שנעה בין קשיים דרמטיים למסע נקמה ללא שום קשר המחבר ביניהם. לצידו ראסל קרואו מציג יכולת משחק מרשימה. כיף לצפות בשחקן האוסטרלי נועץ שיניים בתפקיד הקפיטליסט המושחת. כמו כן, אלונה טל הורידה את הפיג'מה ומגלמת את העוזרת הצעירה והכריזמטית של טאגרט אשר מותירה רמיזות למערכת יחסים עתידית שלא מתממשת. "עיר שבורה" מספק את האדרנלין שבחוויה הקולנועית של סרט מתח, אולם הוא מציג תוכן ברמתה של דרמה משטרתית טלוויזיונית, ולא מהסוג הטוב. מעבר לכישלון בפיתוח הדמויות או בנייה עלילתית ראויה, הסרט מפחד להעלות בצופה את השאלה שמסתתרת מתחת לפני השטח: האם טאגרט צריך להרגיש אשם על רצח הפושע אשר בצע בעבר? במקום לנצל את הכלים הקולנועיים להתעסקות בנושא ואף להעביר מסר, בחרו היוצרים לצודד בטאגרט ובכך למעשה מנעו את המוטיב אשר היה יכול להעשיר את הסרט. "עיר שבורה" אינו דומה כלל לסרטים הקודמים בקריירה של האחים יוז ונראה כמו עבודה של יוצר חסר ניסיון וחסר מוטיבציה.