עבר זמן מה מאז שראינו את רוברט דאוני ג'וניור בתפקיד שהוא לא שרלוק הולמס או איירון מן שהפך להיות כה מזוהה איתו. בדרמה המשפטית-משפחתית "השופט" יוצא דאוני ג'וניור מהחליפה האדומה-צהובה ונכנס לחליפה מחויטת בתפקיד רציני יותר. בסרט זה הוא מגלם את האנק, עורך דין חלקלק משיקגו. כבר בדקות הראשונות של הסרט אנחנו מבינים שהחיים הפרטיים שלו מתפרקים. הוא ואשתו רבים ומדברים על גירושין, כשהאנק מאיים בתביעת משמורת על בתם בת ה7, לורן.האנק, שגדל בקרלינויל, אינדיאנה ולא ביקר בה שנים, נאלץ לחזור הביתה להלוויית אימו האהובה ולהתאחד עם שני אחיו- גלן, הבכור והמועדף על האב שנאלץ לוותר על קריירת בייסבול ודייל, אחיו הקטן של האנק שסובל מנכות שכלית ומתנהג כמו ילד. האובססיה שלו לצלם סרטים תעזור בהמשך הסרט לעלילה ותגרום לנו ללמוד קצת אודות המשפחה. האנק נשבע שלא לחזור לקרלינויל בגלל אביו, ג'וזף (רוברט דובאל), שמכהן כשופט בעיירה לאחר שהיחסים של השניים התפוררו. השנים לא באמת עזרו לשניהם להתרכך וכבר בסצנה הראשונה שהאנק וג'וזף נפגשים אנחנו רואים במלוא העוצמה את מערכת היחסים הטעונה בין השניים. האנק, שלא מוכן ולא רוצה להתמודד עם אביו, עולה על המטוס הראשון בבוקר למחרת הלוויה, אבל כאן העלילה מסתבכת- האנק מקבל טלפון מגלן שמספר לו שאביו נעצר בחשד לרצח והאנק נאלץ לחזור ולהגן על אביו משפטית.
פרסומת
מכאן והלאה הסרט נע על שני צירי עלילה ובמובן מסוים מנסה להיות שני סרטים - מצד אחד יש לנו את הדרמה המשפטית של השופט שמואשם ברצח, שמסתבכת ככל שאנחנו מגלים יותר פרטים אודות השופט. מצד שני יש לנו את הדרמה המשפחתית של התא המשפחתי המפורק בדגש על היחסים בין אב ובנו והקונפליקטים ששניהם מציגים- עו"ד מול שופט, בן-אב, עיירה-העיר הגדולה. ברוב הזמן הסרט מצליח לשלב בין העלילות בצורה מוצלחת, וזאת בעיקר בזכות השחקנים הראשיים, שהם הסיבה המרכזית לכך שהסרט עובד.דאוני ג'וניור בתצוגה כריזמטית במיוחד מביא הרבה ממה שהוא הביא לדמותו של טוני סטארק ב"איירון מן" - שחצנות בלתי נגמרת, סקסיסטיות והמון כריזמה. כבר בתחילת הסרט האנק אומר, "אנשים חפים מפשע לא יכולים לשלם לי" ובמשפט אחד בעצם מסכם את המוסריות של דמותו. במהלך הסרט נחשפים רבדים קצת יותר עמוקים לדמות שמתחת לחליפה - בסה"כ מדובר בילד שרוצה שאבא שלו יהיה גאה בו. רוברט דובאל בתפקיד ג'וזף פאלמר מצליח לגנוב את ההצגה עם תצוגה מדהימה של משחק שקט ופאסיבי ברובו אבל עוצמתי ואפקטיבי מאוד, ואני לא אתפלא אם הוא יהיה אחד המעומדים המובילים לפרס שחקן המשנה באוסקר השנה. גם שאר הקאסט המצוין עושה עבודה נפלאה, כשבולט במיוחד הוא בילי בוב תורנטון (פארגו, מונסטר בול) בתפקיד דווייט דיקהם, עו"ד שמגיע מהעיר הגדולה ומייצג את המדינה במשפט של ג'וזף. תורנטון משחק דמות קרה ומחושבת במיוחד, ומוסיף הרבה לכל מה שקשור לעלילה המשפטית של הסרט, כשהסצנות בכיכובו מרתקות.
אחרי שהתעסק שנים בקומדיות ("לדפוק חתונה" ו"צוות שנחאי") נוגע דיוויד דובקין, במאי הסרט, בז'אנר הדרמה ועושה את זה בהצלחה בעיקר בזכות תסריט מצוין (ניל סצ'ניק) והפגנת שליטה מרשימה בכל מה שקשור למה שמתח בין בני משפחה יכול לעולל - לטוב ולרע. עם זאת, לפרקים דובקין הולך רחוק מדי, והסרט הופך לאובר-דרמטי ומאולץ (הסצנה בה השופט והאנק מתעמתים בזמן סופה ממחישה את זה).למרות שמדובר בסרט טוב, הוא לא נקי מפגמים. עלילת המשנה מנסה להוסיף פן רומנטי לסרט כשהאנק פוגש את אהבת נעוריו, סמנת'ה פאוול (ורה פרמינגה), ונראה שהשניים הולכים להתאהב מחדש. העלילה הזו לא מצליחה ליצור עניין ומשעממת ברובה. בכלל אין כמעט ייצוג אמיתי וחשוב לנשים בסרט והוא כולו מתרחש בעולם של גברים.
אך הבעיה הגדולה של הסרט היא בכל הדברים מסביב להאנק-וג'וזף. שאר הדברים בסרט פשוט לא מצליחים ליצור עניין. מערכות היחסים של האנק עם האחים שלו לא מקבלות מספיק פוקוס וכנ"ל החיים האישיים של האנק, שמלבד הדקות הראשונות בהן אנו מבינים שהוא מתגרש, אין שום אזכור למערכת היחסים שלו עם אשתו. ברמה מסוימת נראה ששאר הדברים בסרט פשוט לא חשובים וכתוצאה מכך כאשר מנסים להתעמק בהם לרגעים, זה פשוט לא עובד. למעשה מה שמציל את דמויות המשנה מלהיות כישלון טוטאלי אלו הם השחקנים המצוינים שמגלמים אותם ומוסיפים להם הרבה נפח.הסצנות האחרונות של "השופט" מעולות (הסצנה בה דובאל עומד על דוכן העדים היא לא פחות ממבריקה) וסיום הסרט מרגש ומספק את הסחורה. "השופט" הוא סרט שהיה יכול להיות יותר מזה אם היה מצליח לבנות דמויות קצת יותר עמוקות. עם זאת התסריט לא מפחד להתעסק בצורה הכי עמוקה שאפשר ביחסי אב ובן ועושה את זה בצורה נפלאה. סיבה זו יחד עם התצוגה המבריקה של שני השחקנים הראשיים הופכים אותו לסרט שבהחלט שווה לצפות בו.
דרמה טובה מאד. שחקנים אדירים ! יכל היה להיות סתם עוד סרט דרמה טוב עם קונפיקט אב-בן ודרמה משפטית ברקע, אבל השחקנים - רוברט דאוני ג''וניור, רוברט דובאל ובילי-בוב ת''ורנתון עושים את הסרט למצויין. שווה מאד לראות.
ציפיות נמוכות, לכן אין אכזבה.
רק לי היו ציפיות ממש נמוכות מהסרט הזה? כמובן שהוא כולל המון מודעות ואהבה עצמית של דאוני-ג''וניור, המון כאילו שוטים של סרט איכותי. אבל בסך הכל, זה לא סרט רע, זה בדיוק מה שמפתיע.
חצי שעה אחרונה טובה לא מחפה על סרט בינוני פלוס. העלילה שמה במרכזה יחסי אב ובנו . עורך דין שנמצא בהליכי גירושין מגיע להלווית אימו בעיר הולדתו בה לא ביקר 20 שנה. הניתוק רב השנים והניכור מצד אחיו הבכור ובעיקר מצד אביו ,מלווים את סיפור הסרט לכל אורכו. אהובתו מימי בית הספר שלא עזבה את העיר הקטנה לכל אורך השנים האלו, היא גם חלק מכל התמונה. במקום 130 דקות שחלקן מיותרות, היה עדיף לקצר.
"מרתק וסוחף"
שלח/י
רוברט דאוני ג'וניור
ורה פרמיגה
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות