פולטרגייסט ביקורת סרט

לבמאי האמריקאי-ישראלי גיל קינן יש ניסיון עם בתים רדופים ברוחות. סרט האנימציה בבימויו, "מפלצת של בית" משנת 2006 אף היה מועמד לאוסקר הסרט הטוב ביותר. אחרי כישלון סרטו השני "עיר הגחלת" והפסקה של 7 שנים מעשייה קולנועית, הוא חוזר למרכז הזירה ההוליוודית עם חידוש לאחד מסרטי האימה המצליחים בכל הזמנים, "פולטרגייסט" משנת 1982. את הסרט ההוא ביים טוב הופר, שבזמנו נחשב לאחד מבמאי סרטי האימה הטובים בעולם, אחרי ההצלחה המסחררת של "המנסרים מטקסס"."פולטרגייסט" המקורי נכתב והופק על סטיבן שפילברג והיה לאחד משוברי הקופות הגדולים באותה שנה. הוא רשם לעצמו הישג של שלושה מועמדויות לאוסקר, זכה לשני סרטי המשך ונחשב עד היום לקלסיקה אצל חובבי הז'אנר. גם שלל השמועות על רוחות שרדפו והטרידו עובדים שונים על הסט וכמובן מותה של הכוכבת שלו הת'ר או'רורק, שנפטרה באופן פתאומי מדום לב בגיל 12, תרמו למיתולוגיה של סדרת הסרטים להתחזק. השאלה היא האם הקללה עזבה את סדרת הסרטים הזאת או שהיא תלווה גם את ההפקה החדשה. עד לרגע זה לא פורסמו עדויות על רוחות שהטרידו את מנוחתם של השחקנים, ואולי חבל שכך. סם רוקוול ורוזמרי דה ויט, בדרך ככל שחקני קולנוע משובחים, מספקים לצופים הפגנת משחק עצלה ולא מרשימה. גם שלושת הילדים המככבים בסרט נותנים הופעות מודעות מדי לעצמם, כלומר מרגישים שהם משחקים פחד ולא באמת מפחדים. התסריט השבלוני נשען על המקור ומנסה להתייחס אליו אך מאז ראשית שנות השמונים נוצרו כל כך הרבה סרטים על משפחות אמריקניות המתמודדות עם בתים רדופים ברוחות רפאים שאין בסרט הזה שום דבר חדשני, מעניין או באמת מפחיד. גם שלל משפטים צפויים ולא מפתיעים לא תורמים לעניין.עם זאת, יש שתי נקודות שאפשר לציין לטובת הסרט: "פולטרגייסט" מנסה לשמר על רוח הסרט המקורי ובכלל להחיות את ז'אנר סרטי האימה המשפחתיים שהצליחו למדי בשנות השמונים כגון "גרמלינס", כשמשפחות היו הולכות יחד לראות סרטי אימה שלא היו מפחידים מדי והיה בהם מימד של הרפתקאה. הניסיון של קינן צולח אבל גם מעניק לסרט העכשווי מימד מיושן למדי שלא תקף לשנת 2015. עוד נקודת אור היא צמד שחקני המשנה ג'ארד האריס ("מד מן") וג'יין אדמס ("אושר") כצמד מגרשי שדים שהנוכחות הטבעית שלהם והדמויות שהם מגלמים מספקים אווירה קלילה יותר בתוך כל המלודרמה המתרחשת על המסך. בסופו של דבר כחובב הז'אנר נהנתי מהסרט, אבל הוא בהחלט לא מתקרב ברמתו לסרטים אחרים שנוצרו בשנים האחרונות כמו "לזמן את הרוע". נראה שהוא מיועד בעיקר לקהל צעיר וחדש שלא ראה את המקור או כאלו שאוהבים סרטי אימה אבל לא אוהבים לפחד יותר מדי.