"אמונה אפלה" ("Hokum") נפתח בסיפור שאפשר לראותו כמטאפורה לכל הסרט. אביר באמצע המדבר, מנסה לשבור בקבוק זכוכית ולא מצליח. הוא מחפש משהו קשיח להשתמש בו כדי לנפץ את הבקבוק ומבין שאין לו ברירה אלא להשתמש בראשו של הילד שמלווה אותו. הטעות בסיפור היא שלאביר הייתה קסדה ממתכת שהוריד מראשו לפני כן, קסדה שיכל לפחות לנסות להשתמש בה למטרתו. את הסיפור כתב אום באומן סופר אמריקאי מצליח אך מתוסכל ומריר בגילומו של אדם סקוט ("ניתוק"). באומן לא שם לב לטעות הזו. גם התסריטאי-במאי דמיאן מקקרת'י יוצר הסרט "אמונה אפלה",
כנראה לא שם לב לחוסר ההיגיון שהתחלתו מהווה סמל סימבולי לכל הסרט עצמו.באומן מגיע למלון נידח באירלנד, שבו הוריו בילו את ירח הדבש שלהם. הוא מתמודד עם שני קונפליקטים: הראשון הוא רגשות אשם אשר נובעים מעברו הטרגי. הם באים לידי ביטוי דרך העוינות שלו כלפי אנשים שונים מסביבו, אבל בעיקר מתגלמים כחזיונות מפלצתיים. הקונפליקט השני הוא הסתבכותו של באומן בתעלומת רצח. במהלך החקירה שלה הוא ננעל בקומה העליונה של המלון. הדבר ההגיוני לעשות ברגע כזה הוא לנסות לפרוץ או לשבור את הדלת הנעולה, אשר עשויה מעץ, בעזרת האובייקטים הכבדים שבקומה כמו כיסאות גדולים. אופציה זו לא עולה על דעתו של באומן ולא עולה בכלל כמהלך אפשרי בתסריט. במקום זאת, באומן מגלה מעלית מטבח מזערית, אשר אין הסבר לקיומה מלבד שהיא מובילה אותו למרתף של המבנה.
פרסומת
מהלכי עלילה מאולצים היו יכולים להיות נסלחים, אם החלקים המפחידים היו אפקטיביים, אבל "אמונה אפלה" נשען על פורמולה מאוד שחוקה: חדר חשוך, שקט מוחלט ואז רעש חזק פתאומי כאשר משהו מאיים מופיע בפריים. השימוש באותה פורמולה שחוקה החוזרת על עצמה, ללא שינויים משמעותיים, מייגע וגורע מהיכולת של הסרט להיות באמת מפחיד. במקום לחלחל מתחת לעורו של הצופה ולהטריד אותו באופן עמוק, האימה היא רגעים ספורים של רעש כמו רכבת שדים בלונה פארק. אפילו רגעים של אלימות קשה וגרפית אינם מוצגים על המסך, מה שמונע מהסרט למממש את הפוטנציאל שלו להיות באמת מפחיד או עוכר שלווה.מסעו הרגשי הפנימי של באומן, הניסיון שלו להתגבר על עברו ולהשלים איתו, מרגיש חסר קשר לאיומים הממשיים אשר מסכנים אותו. הציפייה היא שבאומן יתעמת עם איום שמקושר באופן סמלי או ישיר לעברו. אך אותה נקודת שיא של אותו קונפליקט מרגישה מנותקת לגמרי מהקונפליקט השני, למרות ששניהם מגיעים לסופם באותה סצנה, ולמרות שדווקא מבחינה תמטית יש קשר ביניהם. הגיבור של הסרט רואה את אביו כנבל ואת אמו כקורבן, מה שמתקשר למוטיבציה של הרוצח. הוא מהווה כהשתקפות מעוותת לעברו של באומן. למרות זאת, יש בעברו של באומן ניואנסים, ואין רשע אמיתי, בניגוד לעימות שלו עם הרוצח. אמנם יש הקבלה, אך היא רופפת ולא מעוררת מחשבה או עניין.
כל המגרעות של "אמונה אפלה" עלולות לנבוע מחוסר ניסיון ומקצועיות, אך קיימת גם אופציה אחרת. החסרונות שהוזכרו הופכים את "אמונה אפלה" ליותר נגיש ומסחרי, לכאורה. האימה המסורסת והמסע הרגשי הגנרי אמנם מרדדים את החוויה, אך בו-זמנית גם פותחים אותו לקהל שלא רוצה להפעיל מחשבה רבה מדי בזמן הצפייה, אולי זו הייתה הכוונה. בנוגע לחוסר ההיגיון העלילתי, קשה להאמין שאף אחד על הסט לא חשב לפחות לרגע: "למה יש מעלית מטבח בקומה העליונה שמובילה אך ורק למרתף?", במיוחד הבמאי-תסריטאי. אך התשובה לכך היא ברורה: "כדי שהסרט יוכל להמשיך לאותו כיוון עלילתי". לא מדובר בפספוסים, אלא אילוצים שנכתבו במודע. לא מדובר בבאגים, אלא פיצ'רים.למרות כל המגרעות, יש כאן גם מרכיבים איכותיים. באותו מלון, לפני הנכחת הקונפליקטים, באומן פוגש קאסט של דמויות צבעוניות, כמו פיונה (פלורנס אורדש) הנחמדה, פרגל (מייקל פטריק, "נערה שקטה") האלים וג'רי (דייוויד ווילמוט "המנט") שגר ביערות ליד. אותו קאסט משחק היטב ומעניק אישיות, חן והומור שכל כך נחוצים לסרט. גם הקליימקס, למרות שגם הוא מאולץ ולמרות שהוא צפוי, עדיין מבוים היטב וסוחף. הוא נשען פחות על אימה ויותר על מתח בנוסח מרדף אינטלקטואלי של חתול-עכבר. אולי זו הסיבה שהוא החלק המהנה ביותר.אין סיבה טובה לצאת מהבית כדי לצפות ב"אמונה אפלה". מדובר בסרט שמתיימר להיות מפחיד, אבל המרכיבים החזקים ביותר שלו הם מתח והומור. הוא אמנם דן בנושאים של אובדן ואשמה דרך סיפור הרקע של הגיבור, אך הדיון הזה בסופו של דבר מרגיש ציני וחלול. הוא חסר עומק וניואנסים ומשמש אך ורק כדרך פשטנית לייצר רגעי אימה ורגשנות כושלים.
אמונה אפלה (עמוד סרט)
אדם סקוט
שלח/י
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות