סרטי חרדת קיום הם חלק בלתי נפרד מעידן הפוסט מודרני בקולנוע. "אנומליסה", סרטם החדש של צ'ארלי קאופמן ודיוק ג'ונסון הוא אנימציית בובות בסטופ מושן על חרדת קיום מזווית ראייתו ובעיקר שמיעתו של איש עסקים מצליח שעובר את משבר אמצע החיים. גיבור הסרט הוא מייקל סטון, מחברו של ספר הדרכה למנהלי שירות לקוחות. הוא הוזמן לסינסינטי על מנת להרצות בכנס של מנהלי מחלקות שירות לקוחות.החלק הטוב ביותר בסרט הוא רצף הפתיחה האווירתי הכולל טיסה, נחיתה בשדה התעופה, נסיעה במונית והגעה למלון. מייקל סטון הוא דמות שבהתחלה קל מאוד להתחבר אליה, אבל ככל שהזמן עובר כך ההרגשה הזאת מתחלפת בסלידה ואפילו שנאה כלפיו. מייקל הוא איש חכם שמרגיש מוקף באנשים בינוניים כולל אשתו וילדיו. הוא אינו מצליח להיות מרוצה ממה שיש לו. הוא לא מרוצה מהחיים ומרגיש שכולם רגילים ופשוטים מדי.
פרסומת
כדי להגדיש זאת, לסרט לוהקו 3 מדובבים בלבד. דיוויד ת'יוליס, (הזכור מ"ערום" יצירת המופת של מייק לי), שמדובב את מייקל ומזכיר בטונים שלו את אלן ריקמן שהלך לעולמו לא מזמן, טום נונן שמדובב את כל יתר הדמויות בסרט וג'ניפר ג'ייסון לי שמדובבת את אליסה (אליה נגיע בהמשך). בתחילת הסרט לצופה לא יהיה ברור למה הנשים בסרט הן בעלות קול גברי. הצופה יתהה מה משמעות העניין ובסופו של דבר יתברר כי כך מייקל שומע את כולם, כולם נשמעים לו בדיוק אותו הדבר מלבד ליסה.ככל שהסרט הולך ומתקדם כך מידרדר מצבו הנפשי של מייקל. בתחילת הסרט קל לחוש חמלה כלפי בדידותו כאשר הוא מזמין למלון אהובה מהעבר, אבל כשהוא מנסה לנהל איתה רומן, שם הצופה מתחיל לאבד את ההזדהות כלפי הגיבור, ואז מייקל הופך לאנטי גיבור. מייקל לא מסתפק בניסיון להשכיב את האקסית שלו אלא גם מתחיל עם אליסה, אחת המעריצות שלו שבאו לשמוע אותו מרצה. הם מתאהבים, אבל מייקל לא יוצא טוב בשום צורה מהסיפור הזה ותחושת האנטגוניזם הולכת ומשתלטת על הצופה.
עבודת האנימציה של "אנומליסה" מרשימה ומעוררת השראה. קאופמן וג'ונסון מצליחים ליצור חוויה סוחפת, ראליסטית, קודרת, מטרידה ולפעמים אפילו פסיכדלית. הם מעוררים אצל הצופה תחושות של חמלה לצד תחושות של אי נוחות וכעס. כאמור, "אנומליסה", הוא סרט על חרדת קיום, סלידה מהבינוניות ובגדול על משבר אמצע החיים של אדם מצליח שלכאורה לא נראה שיש לו על מה להתלונן בחיים."אנומליסה" הוא ההפך המוחלט מסרט Feel Good. מדובר בסרט Feel Bad שהופך את הצפייה למאתגרת ורחוקה מלרצות את הצופה בקלות. לכן אין פלא שהסרט פותח במסגרת מימון המונים בקיקסטארטר.קשה לשפוט את הסרט מצפייה אחת. בפעם הראשונה בחיי יצאתי מאולם הקולנוע בתחושה שאין לי מושג אם אהבתי או לא אהבתי את הסרט. בסופו של דבר הגעתי למסקנה שאני לא סובל את הגיבור אבל אני אוהב את הסרט. הצופה לא חייב לאהוב את גיבור הסרט ולמעשה אסור לשפוט את הסרט לפי הזדהות או חוסר הזדהות עם הגיבור, הרי הדמויות המעניינות ביותר בקולנוע תמיד היו הנבלים. מייקל סטון מטשטש את הגבול בין דמות רעה לדמות טובה ובעצם מוכיח שטוב ורע הם תוויות מלאכותיות שנוצרו למען נוחות.
"אנומליסה" הוא סרט חכם מצד אחד אבל לא מורכב או חדשני מאידך, למרות עבודת האנימציה המרשימה. הוא ממשיך את קו העלילה האפל והמלנכולי שמאפיין את סרטי צ'ארלי קאופמן ומי שאהב את עבודותיו הקודמות לא יתאכזב גם הפעם.
כמו בסרטים האחרים של קאופמן התסריט מציג דמות דיכאונית ואחוזת שיגעון, אולם למרות הרבדים הרבים, התקשיתי להתחבר לעלילה הפעם (בניגוד לג''ון מלקוביץ'', אדפטיישן ושמש נצחית). הרגשתי שהסיפור המסגרת לא היה מספיק מעובה, ולכן גם עלילת הלילה במלון, שהיא העיקרית בסרט, הייתה קצת תלושה.
שם:ערןגיל:4718/10/2016 01:38:53
6/10
סרט אנימציה למבוגרים שזכה לא סתם לאמירות המהללות אותו על היחודיות , השונות וכיוב. ולמרות זאת , למרות העניין והסקרנות מסרט אנימציה למבוגרים יש בו לא מעט כלום ושום דבר. מה בסוף רצה הסרט להביע ?
ראיתי , הסתקרנתי , לא יצאתי מכילי.... הרבה ולא כלום....
שם:.MOR Rגיל:1308/08/2016 01:21:17
8/10
סרט מקסים !!!
הסטופ-מושן נהדר, הדיבוב מעולה, הפס-קול מוסיף די הרבה לאווירה, המסר הנלווה מקורי וערכי במיוחד ורוב הדיאלוגים מעניינים אבל התסריט והעלילה לפעמים אינם מקוריים ומעניינים (בעיקר ב-15 דקות האחרונות) והגסויות שבהם מיותרים בהחלט.
אז אם בא לכם סרט כבד עם מסר חשוב, ממליץ. אם בא לכם להעביר את הזמן בכיף, דלגו.