לרקוד ביקורת סרט

הקיץ הגיע ושפע סרטי ילדים שוטפים את מסכינו, ביניהם סרט אנימציה בהפקה צרפתית, שנדמה וכל סצנה שבו נעשתה לפי חוברת הדרכה כיצד ליצור סרט הנפשה לילדים וחלילה לא להעז לאלתר או להיות מקורי, אפילו לא מילימטר ימינה או שמאלה.פליסטי גרה בבית יתומים קודר ומלנכולי (שלום לאוליבר טוויסט או אנני). היא וויקטור, ידידה הטוב, רוקחים בריחה נועזת ומגיעים לעיר האורות פריז ב-1880 חסרי כל כשחלומה הגדול של פליסיטי הוא להיות רקדנית. פליסיטי מאומצת על ידי אודט המנקה הצולעת ששוטפת רצפות בבית של עשירה מרושעת ובתה המעצבנת (סינדרלה). בעוד נפתול עלילתי בעייתי משהו פליסיטי גונבת את ההזמנה לרקוד באופרה מהבת המעצבנת של האישה הרעה וכך היא מגיעה לכיתת הלימוד כשכולם מתאמנים במרץ לקראת ההופעה הגדולה ברוך בואכם. לשלל סרטי מחול למיניהם מ"תהילה", "בילי אליוט" ועד "סטפ אפ".פליסטי חסרת הניסיון עוברת סדרת גיבוש אצל אודט ולומדת להחזיק שיווי משקל על גלגל מסתובב של עגלה, שלא לדבר על קפיצה לעבר ענף גבוה כדי ללמוד לנתר כמו בלרינה אמיתית. בשלב זה ג'ון אבילדסן ז"ל מתהפך בקברו, מאחר והסרט מעתיק סצנות שלמות מ"קראטה קיד", שלא לדבר שאודט האם המאמצת והרוחנית, מזכירה באופן מחשיד את מר מיאגי הקשיש הגנן שלימד את דניאל סאן מהו קרטה באותו סרט. האם תצליח פליסטי להפוך תוך דקה ורבע לבלרינה מדופלמת? האם היא תעדיף רקדן פוץ בעל מבטא רוסי על ויקטור הגמלוני אך טוב הלב? ומדוע לעזאזל בסרט צרפתי יש שירים באנגלית? בסך הכל "לרקוד" הוא סרט לא מזיק שיעביר שעה ומחצה סבירה לזאטוטים, חבל רק שהוא קלישאה אחת גדולה.