קוסמים ליום אחד: הפרח המכושף ביקורת סרט

האנימטור הייאו מיאזאקי, גדול האנימטורים בימינו, הוציא תחת ידו באולפני ג'יבלי יצירות מופת כמו זוכה האוסקר "המסע המופלא", "הנסיכה מונונוקי" "הטירה הנעה" ועוד. אלו היו יצירות מלאות דמיון שהתכתבו עם המסורת היפנית וממש לא היו מעשיות לילדים בלבד, בעיקר בשל אופיין האפל ולעיתים המרתיע.הבמאי יוצא סטודיו ג'יבלי הירומסה ינוביאשי )"אריאטי"), מביים את הסרט הראשון של אולפני "פונוק", שניכר בהם הרצון ללכת בדרכו של מיאזאקי, אבל אולי לעדן מעט את המסרים וליצר סרטים לילדים ובעלי אופי אוניברסלי ולאו דווקא יפני מקומי. מרי הג'ינג'ית עוברת לכפר להתגורר עם דודתה במה שנדמה אנגליה של שנות ה-50 או ה-60 של המאה הקודמת. היא מגלה ביער את פרח הלילה המיסתורי והופכת באמצעותו למכשפה. היא רוכבת על מטאטא קסמים ומגיעה לעיר שבה שוכן בית ספר לקוסמים בו היא נפגשת עם גברת ממבלצ'וק ודוקטור די ומתברר לה שהם בעצם מחפשים את אותו פרח מופלא ויעשו הכל כדי להשיג אותו.האנימציה נאה לעין ומי שמורגל באנימה היפנית יזהה מוטיבים מוכרים. גם מסרים בנוגע לאיכות הסביבה מופיעים בסרט, כמו ביצירות רבות מבית היוצר של סטודיו ג'יבלי. לתחושתי נדמה שכל הנרטיב רודד כדי להתאימו לקטנים ואף לזאטוטים והמסרים הם פשטניים. גם הדמויות חד מימדיות ואינן מורכבות כמו בסרטים שנוצרו בסטודיו המקורי, כמו הגיבורה הראשית שלא עוצרת לרגע כדי להרהר במעשיה. כמו בסרט הקודם שביים ינוביאשי, "אריאטי", גם "הפרח המוכשף" מוכיח את מוגבלותו של ינוביאשי ואני הרגשתי שמדובר בסרט למסתפקים במועט. בני בן השבע וחצי מאוד נהנה ואני השתעממתי לפרקים .עדיין אנימה יפנית עדיפה אלפי מונים על כל מיני זוועות אנימציה שמגיעות מאולפנים סוג ז' מרחבי אירופה ודי לחכימא ברמיזא.בערב שלפני חתונתי הלכתי לראות את"המסע המופלא", שגם הוא עוסק במסעה של ילדה אחת להצלת עולמה. "הפרח המופלא" רחוק שנות אור ממנו, אבל בסופו של דבר מדובר בבידור סביר פלוס לקטנים.