משימה בלתי אפשרית: התרסקות ביקורת סרט

בשנות השמונים, ולאחר דעיכת סרטי אמנויות הלחימה, שברו את הראש בהונג-קונג איך להציל את תעשיית הקולנוע והחליטו להפיק סרטי אקשן זולים ומופרכים ששאבו השראה מבי מוביז אמריקאים ומסרטי מאפיה צרפתים. הדגש באותם סרטים היה על מקסימום אקשן במינימום נרטיב. הכוכב הבלתי מעורער של אותם סרטים היה ג'קי צ'אן הנפלא, שגם ביצע את רוב הפעלולים המסוכנים בעצמו וכל סרטיו היו מסתיימים בתמונות שלו נפצע ולעיתים מפונה לבית חולים עם איזו צלע שבורה או רגל מעוקמת.הסרט השישי בסדרת סרטי "משימה בלתי אפשרית" ממשיך את התפיסה של הקולנוע ההונג-קונגי של תן לצופה בראש, עשה מהכוכב שלך (טום קרוז שמבצע את פעלוליו בעצמו) בלתי פגיע עד מופרכות, הוסף כמה מסוקים ורצוי הרבה אופנוענים עם קסדות מאיימות - וזהו בעצם. ואם בהונג-קונג עסקינן, סיום הסרט הוא מחווה ברורה לפתיחת סרט השני בסדרה, שאותו ביים המאסטר של האקשן ההונג-קונגי -ג'ון וו. העלילה? לא ממש חשובה ולא ממש ברורה (למה לבלבל את הצופים? קיץ, חם. מי צריך קוהרנטיות?). ובכל זאת: סוכן חשאי בריטי שסרח הצליח להשתלט על שלוש פצצות אטום ואיתן האנט וצוותו אמורים לנסות וללכוד אותו ולהציל שוב את העולם מכליה.קרוז בן ה-56 הפך לכוח שדוחף את סדרת הסרטים (המבוססת על סדרת טלוויזיה צנועה). קרוז, שעולה לכותרות כיום בעיקר בענייני הסיינטולוגיה, כבר איבד ממעמדו כגדול כוכבי הקולנוע בעולם, אבל עדיין הוא מצליח להפגין תחושה של דחיפות ואני מאמין לו שהוא יציל אותי מכל אלו שמבקשים להרע לי. קרוז הוא כוכב קולנוע שמייצג גבריות ישנה (כשגברים היו גברים ונשים מחאו כפיים בעיקר), אפילו בונד וג'ייסון בורן כבר נמצאים במסלול קולנועי אחר. אבל קרוז וסדרת הסרטים הזו נשענים על הקולנוע הקלאסי המיושן וזה עובד. הסרט גורם לצופה ליהנות מכל שנייה שקרוז נמצא על המסך. העלילה נעה בין פריז, לונדון וקשמיר, ובעיקר מתנהלת במרדפים ובין פיצוצים והרבה יריות. כל שחקני המשנה שכוללים את אנג'לה בסט, אלק בולדווין ואת חברי צוותו של קרוז - וינג ריימס וסיימון פג, וגם הנרי קואוויל (סופרמן בשבילכם בתפקיד מפתיע פלוס שפם), ורבקה פרגוסון בתור העזר שכנגד - כל אלו נפלאים אבל הם רק תפאורה לטור דה-פורס של קרוז שרק משתבח עם השנים ונשאר צעיר בעזרת שלל טיפולים קוסמטיים מסתוריים.למי שמתעקש, הבמאי כריסטופר מקוורי, שגם ביים את הסרט הקודם וגם אחראי לכתיבת רוב התסריטים בסדרה, מבצע בסרט מעין סגירת מעגל. איתן האנט פוגש את אשתו (מישל מונהאן) שהוחבאה מפני הרעים ואולי מדובר בכלל בסרט האחרון בסדרה. "משימה בלתי אפשרית: התרסקות" הינו סרט שחוגג אקשן כמעט בכל דקה מהשעתיים וחצי שלו (הארוך בסדרה). זהו קולנוע מופשט וטהור שאותי ממלא שמחה רבה וחדווה. מי צריך עלילה כשיש מלוא החופן אקשן?