מיסטר גלאס ביקורת סרט

הדבר הטוב היחיד בסרט "מיסטר גלאס" הוא שבחלק מהסצנות במהלך הסרט, ארבעה שחקנים נפלאים חולקים יחדיו חלל אחד : ברוס ויליס, סמואל אל ג'קסון, ג'יימס מקאבוי, ושרה פולסון. הדבר הרע המרכזי הוא שהתסריט של מ. נייט שאמלאן מאולץ, נטול כל היגיון בסיסי והדיאלוגים או המונולוגים פשוט אינם טובים ונשמעים ממש רע כאשר אותם שחקנים מוכרים, מוכשרים ואהובים אומרים אותם. הבימוי הדל ויז'ואלית לא ממש תורם למה שנראה כמו הפקה דלה ולעיתים חובבנית.אני כל כך רציתי לאהוב את "מיסטר גלאס" וכל כך שמחתי שמ. נייט שאמלאן, הבמאי והתסריטאי שכל כך אהבתי ב"חוש השישי" ו"בלתי שביר", הצליח סוף כל סוף ליצור סרט מהנה ומבדר כמו "ספליט". כך שהציפיות שלי היו שהסרט החדש שלו יהיה מוצלח לפחות כמו סרטו הקודם. יש לכך סיבה טובה מאוד - מדובר בסרט המאחד שני סרטים שמאוד חיבבתי, "בלתי שביר" (2000) ו"ספליט" (2016). בעצם מדובר בסרט שלישי היוצר טרילוגיה מסכמת המפגישה בין הדמויות השונות. השחקנים המקוריים של "בלתי שביר" - ברוס ויליס וסמואל אל ג'קסון - חוזרים לגלם בהתאמה את דיוויד דאן בעל הגוף הבלתי שביר ואת אלייז פרייס, הקרימינל בעל המוח הגאוני והגוף השביר, הידוע גם כמיסטר גלאס. ספנסר טריט קלארק חוזר לגלם את ג'וזף, בנו של דיוויד דאן, ואילו קרליין וודארד (המורה לריקוד בסדרה המעולה Pose"") חוזרת לגלם את אמו של מיסטר גלאס תחת איפור כבד ולא אמין. השחקן הבריטי המוכשר, ג'יימס מקאבוי, חוזר אל התפקיד המבריק שלו בסרט "ספליט" כרוצח סדרתי המפוצל לעשרות אישיויות שאחת מהן היא "החיה" בעלת כוחות העל. השלושה מבלים יחדיו במוסד טיפולי לאנשים מסוכנים עם בעיות נפשיות. כאשר הדבר המטריד ביותר בסרט הוא היכן נמצאת השמירה במקום ולמה יש רק שני אחים המטפלים בשלישייה המסוכנת והמתוחכמת הזאת.שרה פולסון, שחקנית אופי מעולה המוכרת בעיקר מתפקידיה בסדרה המצליחה "אימה אמריקאית", מגלמת את הפסיכולוגית המתמחה באנשים הסובלים משיגעון גדלות הבטוחים שהם גיבורי על. השיחות שהיא מנהלת עם שלושת הגברים המתוסבכים הנמצאים תחת חסותה כתובות איום וההתנהלות הלא הגיונית של הדמות שלה מנומקת בסוף, אבל גם אז זה מאוחר מדי כדי ליצור דמות שבאמת אפשר להאמין לה ולהתנהלות הלא ממש מקצועית ביחס למי שאמורה להיות פסיכולוגית מבריקה. נקודה שכן אפשר לציין לחיוב היא הטוויסט העלילתי המופיע בחלק האחרון של הסרט נחמד מאוד והצליח להפתיע גם אותי. גם כאשר הסרט מעלה הילוך לקראת סופו, הוא עדיין שומר על איפוק מסוים וסצנות הפעולה הנועלות אותו אולי מינוריות לעומת מה שהתרגלנו אליהן בשנים האחרון אבל אפקטיביות לא פחות. "מיסטר גלאס" הוא בעיקר מחווה פושרת לשני סרטים קודמים הרבה יותר מוצלחים, הסוף של הסרט מפתיע ולא משאיר חורים פתוחים. כולי תקווה שלא יהיה עוד סרט המשך כי אותו אני כבר לא ארצה לראות.