כאשר דבורה דיוויס כתבה את התסריט לסרט “Balance of Power” לפני 20 שנה, אף אחד לא רצה להפוך אותו לסרט קולנוע. סרט על מלכה בריטית אי שם במאה ה-18, ששתי נשים כוחניות בחצר המלוכה מתקוטטות על תשומת ליבה, לא בדיוק גרם נחת למפיקים בהוליווד. למזלה של דיוויס, בשנת 2008 התסריט נחת בידיה של המפיקה לי מג'דיי שאהבה אותו וחשבה שהוא יתאים כפרויקט בינלאומי ראשון לבמאי היווני העולה, יורגוס לנטימוס. בשנת 2009 התסריט הגיע לידיו של הבמאי.חלף עשור מאז שלנטימוס לקח על עצמו את הפיכת התסריט לסרט, ומאז הוא הספיק לפרוץ לזירה הבינלאומית עם שתי הברקות : "שיני כלב" ו"הלובסטר" וגם עם "להרוג אייל קדוש" שאותו הרבה פחות אהבתי. בזמן הזה לדיוויס התסריטאית המקורית, צורף התסריטאי האוסטרלי, טוני מקנמארה. לנטימוס דאג ללוות אותם לאורך כל אותה תקופה ולעבוד באופן צמוד עם שני התסריטאים כאשר הוא מוודא שהטון הייחודי שלו כקולנוען יישמר והתסריט לא יהיה עוד דרמה תקופתית בריטית מיובשת. הוא אפילו הזמין את צמד התסריטאים להיות נוכחים בחזרות ובצילומים כדי שיהיו מעורבים בשינויים הנעשים לתסריט. דיוויס סיפרה שלנטימוס התעקש שהם יקבלו קרדיט כמפיקים שותפים מאחר והם היו מעורבים בכל שלב לאורך הפקת הסרט. התסריט של "המועדפת" הוא שילוב מושלם של הומור שחור מושחז, סאטירה נשכנית כואבת במיוחד על משחקי כוחות פוליטיים ודרמת תככים אפלולית מרושעת, מצחיקה ועצובה בו זמנית.
פרסומת
ללא התסריט הכל כך חכם של "המועדפת", הוא היה עוד סרט תקופתי שגרתי מיותר דוגמת "מרי מלכת הסקוטים", המשמים עם מרגו רובי וסירשה רונן, המציג בימים אלו בבתי הקולנוע בארץ ונראה שנפל בכל מלכודת של סרט תקופתי אפשרי ובמקביל ניסה להיות הכי תקין פוליטית שאפשר. "המועדפת" גם עושה בית ספר לכתיבה סאטירית לסרט היומרני והמתאמץ יתר על המידה של אדם מקיי "סגן הנשיא". הנשים בסרט "המועדפת" היו אוכלות חי את דיק צ'ייני אם הוא היה חוזר בזמן ונתקל בהן בחצר המלוכה הבריטית."המועדפת" פורץ את גבולות עולם פסטיבלי הקולנוע ובתי הקולנוע המציגים רק סרטי איכות, ונוחת בלב קודש הקודשים של הוליווד המסחרית עם עשר מועמדויות לפרס האוסקר. הוא מצליח לעשות זאת כאשר הוא לא מתפשר לרגע על סגנונו הקולנועי ומצליח להגיש לצופי הקולנוע חזון קולנועי מקאברי על התככים בחצר המלוכה של המלכה אן. כאשר אנגליה הייתה שרויה במלחמה עם צרפת אי שם בתחילת המאה ה-18, המלחמה האמיתית, על פי הסרט, התחוללה דווקא בחצר המלוכה בין שתי נשים המעוניינות לחזק את מעמדן אצל המלכה.
שלוש השחקניות הראשיות מועמדות לאוסקר על תפקידיהן, ובצדק. אחרי צפייה בסרט כל כך קשה לדמיין שחקניות אחרות נכנסות לנעליהן. אוליביה קולמן המגלמת את המלכה אן, זכתה כבר בגלובוס הזהב, בפרס השחקנית בפסטיבל ונציה ובפרסים רבים אחרים על תפקידה, לכן זה לא מפתיע שהיא מועמדת לפרס האוסקר לשחקנית הטובה ביותר. המלכה אן היא אולי דמות שברירית שאיבדה את 14 ילדיה, חלקם בהפלה, חלקם ימים או שבועות ספורים אחרי לידתם, אבל היא גם יודעת לעמוד על שלה ולגרום לכאב, השפלה ושאר מטעמים לא נעימים לצפייה. לפי הביוגרפיה שלה רק ילד אחד שרד עד גיל 11, אבל הוא סבל מאינספור מחלות עד פטירתו. לכן היא מגדלת 14 ארנבים המזכירים לה את ילדיה.לצד קולמן, האנונימית באופן יחסי שבעיקר השתתפה בסדרות טלוויזיה בריטיות מכובדות, נמצאות שתי זוכות אוסקר וכוכבות הוליוודיות מוערכות: הראשונה היא רייצ'ל ווייז ("הגנן המסור"). זהו שיתוף פעולה שני שלה עם לנטימוס אחרי תפקידה המעולה בסרטו הראשון דובר האנגלית, "הלובסטר". ווייז מגלמת את ליידי שרה, חברת ילדות קרובה של המלכה המנהלת בשם המלכה את ענייני המדינה. האם היא חברת אמת? האם טובת המדינה וטובת המלכה עומדים לנגד עיניה, או שהיא עוד אחת מבעלות האינטרסים בחצר המלוכה? ווייז מספקת דמות קשוחה, רצינית, בעלת הומור סרקסטי ודמותה מתוארת כביסקסואלית המנהלת רומן עם המלכה, אך גם נשואה למפקד הצבא של המלכה הנמצא בשדה הקרב בצרפת והיא משרתת את מניעיו לא פחות מאשר את המניעים של המלכה והממלכה.אמה סטון מגלמת את אביגיל, קרובת משפחה של שרה. אביה האריסטוקרט איבד אותה בהימורים לטובת אציל גרמני שזרק אותה לאחר שנמאס לו ממנה. לאחר שאביה איבד את חייו ואת כל רכושם בשרפה, אביגיל מוצאת את עצמה בארמון ומבקשת עזרה משרה. בעוד ששרה עסוקה בתככים פוליטיים סביב המלחמה, אביגיל מוצאת דרך אל ליבה של המלכה והופכת לבת לווייתה, דבר שלא ממש מוצא חן בעיני שרה. המלחמה שתפצח בחצר המלוכה תהיה מדממת ואכזרית לא פחות מאשר מלחמת הבריטים והצרפתים. וייז וסטון, המועמדות שתיהן לפרס שחקנית המשנה הטובה ביותר באוסקר, פשוט מעולות וביחד עם קולמן הן נבלעות עמוק בתוך התפקידים הנפלאים שנכתבו להן והופכות את "המועדפת" לאחד הסרטים הטובים ביותר של השנה.
כמו ג''אנק פוד: זה מגעיל. אבל את רוצה עוד. אכן סרט מגעיל עם עלילה מגעילה, אבל היה מותח והסתקרנתי לדעת מה יהיה בהמשך. אני דווקא יכולתי לזדהות עם שתיהן: כמובן שלעולם לא הייתי במצב כזה, תודה לאל, אבל אני יכולה להבין מישהי שתעשה הכל כדי לשרוד, להיות בפסגה, ולא לחזור לרחוב. אני גם יכולה להבין את המבוגרת, שנראה שבאמת אהבה את המלכה ולא התכוונה רק לנצל אותה.
עכשיו החלק הפחות טוב: זה היה ממש לא אמין. נכתב כמו שזה לא כמו סרט תקופתי אחר, וזה נכון: כי הוא לא אמין בעליל! אנשים באותה תקופה לא דיברו בצורה כה גסה, גם נראה שיש בסרט המון מוטיבים עכשוויים כמו: גברים חלשים מול נשים חזקות, כן לשלום ולא למלחמה (אני באמת לא מכירה את התקופה ולא יודעת אם היה עדיף שלום או מלחמה) ובכלל ראו מאוד שזה סרט משנת 2018 ולא כאילו מהתקופה ההיא.
סרט תקופתי משונה, מבליט את הרוע שבאנשים,בעיקר בנשים המקיפות את מלכת אנגליה.המשחק של המלכה מעולה וזכה באוסקר.הגברים בסרט הם נשיים,נחותים אומללים,נרמסים.הרבה קנאה,שנאה תככים,מזימות.
משחק מצויין של השחקניות הראשיות.סיפור על אומללות בבית המלוכה:של המלכה אן ושל שתי הנשים הקרובות אליה.כולן נשים שלא מממשות אימהות,שעסוקות בחתרנות,קנאה,רוע,שתלטנות,השפלה.הגברים בסרט נשיים ולא יוצלחים.
"מושחז ומושחת"
שלח/י
אמה סטון
רייצ'ל וייס
אוליביה קולמן
סרט בפייסבוק
סרט באינסטגרם
סרט בסנאפצ'ט
סרט ביוטיוב
תוסף סרט לכרום
RSS סרטים וסדרות