השורד ביקורת סרט

ההישרדות האולטימטיבית של האדם הקטן מול איתני הטבע סיפקה השראה לסרטים רבים ומוצלחים כמו "להתחיל מחדש", "127 שעות" ו"הכל אבוד". ההתנתקות של האדם המודרני מהמקורות הטבעיים שלו והיטמעותו בכרך האורבני, מעלה סקרנות גדולה לגבי השאלה האם אנו עדיין מסוגלים לשרוד בתנאים לא תנאים ולהיעזר בכושר ההמצאה האנושי והשאיפה הטבעית להישרדות כדי להישאר בחיים."השורד", סרט הביכורים של הבמאי ג'ו פניה, מעביר את זירת ההישרדות לקוטב המושלג (המצולם בנופי איסלנד המרהיבים) ועוקב אחר טייס דני בשם אוברגור (מאדס מיקלסן) שמטוסו התרסק ומנסה לשרוד בקור המקפיא ולהזעיק עזרה. לאחר שמטוס נוסף מתרסק, עליו להציל לא רק את חייו שלו אלא של ניצולה נוספת ולהביאם למקום מבטחים. כמו בסרטי הישרדות נוספים בהם את מרבית העלילה תופסת דמות אחת, צריך הבמאי להחליף את הדיאלוגים בפעולות ולהצליח לרתק את הקהל באמצעות שילוב של הרפתקאות, כושר ההמצאה האנושי המופלא לצרכי הישרדות וכמובן צילום יפהפה של הנופים המושלגים המשמשים כשחקן נוסף ולא פחות משמעותי בסרט.פניה מצליח לעשות זאת בהצלחה ונעזר בשחקן הדני המוכשר מאדס מיקלסן, שהתגלה לראשונה בסרטו של ניקולס וינדינג רפן "פושר" ושאת כשרונו הגדול יכולנו לראות בסרטים מצוינים כמו "ניצוד", "אחרי החתונה" וכמובן בסדרה "חניבעל" בה גילם את הרוצח הקניבל הידוע לשמצה. מיקלסן משלב בסרט בין הקשיחות החיצונית שלו לבין רגישות ואנושיות המובעות בפניו האקספרסיביות, ומצליח לסחוב את העלילה לבדו, גם כשאינו מכביר במילים. למרות היותו של "השורד" ממועט בדיאלוגים ומדוד בקצבו, הוא לא משעמם לרגע. פניה מיטיב להציב מכשולים בדרכו של אוברגור, המבליטים הן את תושייתו ואת אופיו הרגיש והאופטימי בנסיבות הקשות ביותר. הסרט מצליח להיות אמין לכל אורכו, סוחף את הצופה למסע סיזיפי ולעיתים קשה מנשוא בקוטב הצפוני ועל אף שהוא אינו בעל איכויות ליריות, הוא סרט ששווה להגיע עבורו לקולנוע ולצפות בו על מסך גדול ההולם את מידותיו של הסרט המרהיב.