הדרקון הראשון שלי ביקורת סרט

How To Train Your Dragon 2025 Movie Review

יאיר הוכנר על "הדרקון הראשון שלי ":
"כמעט מצליח לשחזר את הקסם של סרט האנימציה"

סרט חדש שתף/י

משחק ג'רארד באטלר, ניקו פרקר, ניק פרוסט במאי/ת דין דבלויס

הרפתקאות

ביקורת סרט להדרקון הראשון שלי מאת יאיר הוכנר | מבקר ראשי

ציון המבקר

"נאמן למקור"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

10/10

מדד פופולריות

5.5/10

היכן תצפו?

בקולנוע

41.7% בבית

33.3% לא אצפה

25.0%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אחרי הפלופ של "שלגיה" שניסה לחדש ולשנות אבל עשה כל טעות אפשרית בדרך והיה לכישלון חרוץ גם מבחינה כלכלית וגם בביקורת, היה נראה שאדפטציות לייב אקשן קולנועיים בדרך למיצוי, אבל אז הגיעו שני סרטים שהוכיחו אחרת. נאמנות למקור היא כנראה שורש ההצלחה הגדולה של שניים מחידושי לייב אקשן האחרונים שהגיעו אל מסכי הקולנוע. "לילו וסטיץ'" עלה למסכים בכל העולם לקראת סוף חודש מאי וגלגל לכיסו עד כה מעל 900 מיליון דולר בכל העולם, והיד עוד נטויה. הרימייק החדש ונאמן למקור באופן הדוק במיוחד הוא "הדרקון הראשון שלי" שעלה למסכי הקולנוע ב-12 ביוני, זכה לביקורות אוהדות, אהבת הקהל וגלגל לכיסו עד כה מעל ל 400 מיליון דולר. הקיץ רק התחיל והסרט עתיד להגדיל באופן משמעותי את הסכום המדובר.הבמאי והתסריטאי דין דבלויס, הנשמה מאחורי שלושת סרטי האנימציה של "הדרקון הראשון שלי", חוזר לכיסא הבמאי והתסריטאי הפעם לבד, בלי ליווי של כריס סנדרס (רוז הרובוטית). הוא דבק במקור שזיכה אותו בשלושה מועמדויות לאוסקר. עד כדי כך מדובר בשעתוק שהסרט הנוכחי ממש מעתיק אחד לאחד סצנות אייקוניות שלמות ולא מתבייש להודות בכך. אפילו לא היה ניסיון לגוון קצת עם הדרקונים והם נראים כמעט זהים לחלוטין לאלו שבסרט המקורי, כאשר "שום שן" נראה דומה כשתי טיפות מים לדרקון מסרט האנימציה המקורי המציין בימים אלו 15 שנה ליציאתו. נאמנות למקור היא זאת שמשמחת את המעריצים. ההפתעה היחידה בסרט היא שהפעם אין הפתעות. דין דבלויס לא מנסה להמציא את הגלגל מחדש, להכניס לתוכו מסרים או רעיונות שלא היו קיימים קודם לכן. לשנות דמויות, לשנות קווי עלילה, מדובר באותו סרט רק במקום דמויות מצוירות יש לנו בני אדם זהים כמעט לחלוטין לדמויות המצוירות.

בנוסף לדבלויס, מי ששרד את המעבר מסרט האנימציה לגרסת הלייב אקשן הוא ג'רארד באטלר. לבאטלר קריירה של שלושה עשורים כאשר בעשור האחרון הוא מתבזבז בעיקר על סרטי אקשן סוג ג'. ממש מהנה לצפות בשחקן הקולנוע הסקוטי, שהתחיל את הקריירה שלו כשחקן דרמטי, כשהוא מצליח להתחבר אל הלב הפועם של הסרט - מערכת היחסים בין אב לבן. סטואיק מנהיג הויקינגים התלבש עליו ככפפה ליד בשלושת סרטי "הדרקון הראשון שלי" וגם עכשיו באדפטציה הנוכחית, תפקידו כראש הכפר ומנהיג הויקינגים הנלחם בדרקונים ומקווה בדרכו חסרת הסבלנות שבנו היחיד ילך בדרכו, מזכירה לקהל הצופים עד כמה הוא שחקן ראוי. כנראה מדובר בתפקידו הטוב ביותר שלו כשחקן מזה זמן רב. אבל התגלית האמיתית של הסרט היא לא העובדה שבאטלר יודע לשחק, אלא מי שמגלם את בנו, היקאפ, השחקן הצעיר, מייסון ת'יימס. השניים מצליחים להעביר בצורה פשוטה אך יעילה את חוסר התקשורת בין האב והבן. את ההבדלים המהותיים ביניהם גם מבחינת דרך חיים וגם מבחינת אמונה, כמובן במגבלות של מוצר משפחתי הוליוודי המיועד לכולם.העלילה כמו בסרט המקורי מתרחשת באי ברק הבדיוני, לפני מאות שנים, שם קבוצת ויקינגים נלחמים בדרקונים הפושטים על הכפר, משאירים אחריהם חורבן וגונבים את כל הכבשים. היקאפ (מייסון ת'יימס) רוצה לתרום את חלקו ולהרשים את אביו מנהיג האי. אבל היקאפ המגושם בעיקר משאיר אחריו הרס וחורבן. בשל כך אביו מייעד אותו לעבוד כשוליה של משחיז החרבות (בגילומו של ניק פרוסט). נראה שסטואיק וכל תושבי הכפר כבר השלימו עם העובדה שהיקאפ לעולם לא יהיה לוחם ויקינגי או המנהיג וממשיך דרכו של אביו, מה שכולם ציפו ממנו שהוא יגדל ויהיה. בעזרת סצינת הקרב המשעשעת המבוימת היטב בתחילתו של הסרט הקהל נחשף לכל הדמויות המרכזיות שיופיעו בהמשך, כגון אסטריד הלוחמת הצעירה וחבריה הצעירים החולמים להיות לוחמים. באותה נשימה הקהל למד על המניע של תושבי כפר הויקינגים להילחם בדרקונים.

המפגש של היקאפ עם "שום שן" דרקון הלילה והחברות האמיצה שתתפתח ביניהם היא זאת שתניע את הסרט לכיוון חדש שדרכו נלמד על הסיבות האמיתיות שהדרקונים פועלים כפי שהם פועלים. בסרט האנימציה המקורי רגעי התעופה סיפקו את הרגעים המרגשים ביותר וגם את רגעי השיא האמנותיים עם איורים שנגעו בשלמות לצד המוסיקה המקורית והשמיימית של המוסיקאי Jonsi מלהקת סיגור רוס האיסלנדית. אין ספק שחסרה מאוד הנגיעה של המוסיקאי המחונן בפסקול של הסרט הנוכחי. אפילו הצילום הנהדר של הצלם הוותיק ביל פופ והפסקול של המוסיקאי הוותיק ג'ון פאוול לא מצליחים לשחזר את אותם רגעים מפעימים מסרט האנימציה המקורי.ת'יימס היה רק בן 16 במהלך צילומי הסרט והוא מתגלה כבעל נוכחות של כוכב קולנוע. הפתעה נוספת לטובה היא ניקו פארקר בתפקיד אסטריד (במקור דיבבה אותה אמריקה פררה). גם שאר השחקנים הצעירים בצוות עושים עבודה ראויה, אבל אין ספק שת'יימס הצעיר הוא התגלית האמיתית בכל החבורה. גם כאן הדמויות והמראה שלהן נשארו דומים באופן כמעט זהה לאלו שמופיעות בסרט האנימציה. למי שצפה בסרט המקורי לא יהיו הפתעות. מדובר באותה עלילה, באותן התפתחויות ואותן דמויות. מדובר בהעתק הדבק בכל גזרה אפשרית אבל היא עשויה בכישרון רב.סרט הלייב אקשן הנוכחי אף מחזק ומדגיש את המסר הפציפיסטי של סרט האנימציה ואולי זה היתרון היחיד שלו. מלחמה זה רע. לחנך ילדים שהם הבאים בתור להיות לוחמים ולקדש את מותם במלחמת נצח, זהו האסון האמיתי. חינוך ילדים לפאשיזם ולאלימות זה דבר רע (שלום לכם נוער הגבעות, קייטנות החמאס, היטלר יוגנד ועוד…). זהו מסר אמיץ בתקופה כל כך חשוכה שהעולם הופך מרגע לרגע יותר אלים, שראשי מדינות מעדיפים ללבות שנאה על פני אהבה. המסר של "הדרקון הראשון שלי" הוא קודם כל מסר של הקשבה והבנה. מסר של קיום משותף. זה בדיוק מה שהיקאפ ושום שן מצליחים לעשות אחרי שלל מכשולים שבו הם יצטרכו להתגבר על החשדנות ההדדית. בסוף הם גם יצליחו לשכנע את כל הסובבים אותם. מסר אופטימי בעולם מאוד פסימי.

יאיר הוכנר | מבקר ראשי

עמוד הסרט שעות הקרנה בקולנוע תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י