בשנת 1976, כשנה לפני שהסרט הראשון בסרטי "מלחמת הכוכבים" ("תקווה חדשה") יצא לאקרנים, ג'ורג' לוקאס ונציגיו הסתובבו בין חברות הצעצועים הגדולות בארה"ב כדי למכור את זכויות המרצ'נדייז. הם הגיעו לפגישה במשרדי "מאטל" והציגו את הקונספט של הסרט, את הדמויות ואת החלליות. לוקאס ביקש אז מקדמה של כ-750 אלף דולר עבור הזכויות. נשיא חברת "מאטל" דאז, ריי ואגנר, הקשיב להצעה והחליט לסרב. הנימוק שלו ושל בכירי החברה היה מבוסס על חוקי השוק של אותם ימים: "סרטי קולנוע לא מוכרים צעצועים". החלטה זו נחשבת עד היום לאחת הטעויות העסקיות הגדולות והמפורסמות ביותר בתולדות תעשיית הצעצועים. לוקאס חתם לבסוף עם חברה קטנה בהרבה. "מלחמת הכוכבים" הפך לתופעה גלובלית, המרצ'נדייז גרפו מיליארדי דולרים ומחקו את התפיסה הישנה לגבי צעצועים בהשפעת סרטים.ב"מאטל" הבינו את גודל הפספוס. החברה נותרה ללא מענה בשוק בובות אקשן לבנים. כדי לתקן את הטעות ולייצר מותג שלא תלוי באף אולפן קולנוע חיצוני, החברה החלה במחקר שוק מקיף כדי להבין באילו בובות אקשן בנים ירצו לשחק. התוצאה הישירה של הניסיון לנצח את "מלחמת הכוכבים" הייתה פיתוח של מותג מקורי משלהם: "שליטי היקום" (He-Man) שיצא ב-1982. אבל רק בסתיו 1983, עם עלייתה של סדרת טלוויזיה מצוירת המבוססת על דמותו של He-Man שנועדה לקדם את מכירות הצעצועים, המותג זכה להצלחה עצומה והחל לגלגל מאות מיליונים. כך גם נברא סרט הקולנוע משנת 1987. חברת "מאטל" הייתה צריכה להחזיר את הצעצועים לאור הזרקורים אחרי הידרדרות במכירות. חברת קאנון בבעלותם של יורם גלובוס ומנחם גולן רכשה את הזכויות. לתפקיד הראשי גויס השרירן דולף לונדגרן והתוצאה הייתה כישלון קופתי וביקורתי. הבובות של "שליטי היקום" ירדו לאט מהמדפים והיום הן בעיקר זוכות להצלחה בשוק האספנים.
פרסומת
מאז אמצע שנות ה-2000 "מאטל" מנסים להחזיר לתחייה את ליין הבובות לבנים על ידי יצירת סרט קולנוע בהשראת סיפורו של אדם, נסיך אטרניה, שיש לו הכוח להפוך מאדם פשוט נטול יכולות פיזיות או יכולות קרביות ללוחם השרירי He-Man שמזכיר בלבושו את קונאן הברברי או טרזן. מספר סדרות אנימציה נוצרו בשנות ה-90. ההצלחה הביקורתית של שתי סדרות אנימציה שהפיקה נטפליקס, "שליטי היקום: מהפכה" (2024) ו"שי-רה ונסיכות הכוח" (2018-2020), לצד ההצלחה העצומה של הסרט "ברבי", המותג הכי מצליח של "מאטל", החזירה את החשק ליצור סרט קולנוע המבוסס על הבובות המוזרות בעלות השמות הצבעוניים. אולפני אמזון זכו במכרז להפקת סרט קולנוע באורך מלא, ועכשיו נותרה השאלה הגדולה מכולן - איך הופכים את סדרת צעצועים מראשית שנות ה-80 לסרט קולנוע שיהיה רלוונטי לתקופה הנוכחית של הרבע הראשון של המאה ה-21?הבמאי המוכשר שגויס למשימה הוא טרוויס נייט ("קובו: אגדה של סמוראי", "באמבלבי"). את התסריט כתבו צמד האחים אהרון ואדם ניי ("העיר האבודה") וכריס באטלר ("קובו: אגדה של סמוראי", "פארנורמן", "מיסטר לינק"). כולם אנשים מאוד מוכשרים היודעים את עבודתם. הם בחרו בדרך הקלה ביותר - ליצור סרט בעל מודעות עצמית על בחור צעיר חביב אך לא מבריק, עם אפס כישורים חברתיים, שמספר לכל העולם שהוא נסיך שתקוע על כדור הארץ, מופרד מהנשק שנותן לו כוחות (כאן נשאלת השאלה איך הוא עוד לא אושפז). הטון של הסרט מזכיר את "שומרי הגלקסיה" ו"ת'ור: ראגנארוק". כוכב הלכת הרחוק אטרניה נשלט על ידי מלך ומלכה המגנים על ממלכתם מפני אויביה. בנם, הנסיך אדם, אינו בדיוק יורש העצר שציפו לו, ומתקשה באימוני קרב. כאשר כוחות הרשע של המכשף סקלטור (ג'ארד לטו) פולשים, אדם מוברח לכדור הארץ עם חרב הכוח, קמע המכיל את הקסם של כוכב הלכת הביתי שלו. לאחר שהחרב אובדת, הילד נתקע וגדל כבן אדם רגיל.
15 שנים מאוחר יותר, אדם (ניקולס גליצין) הוא בן עשרים וקצת לחייו, עובד במשאבי אנוש, ומנסה לשכנע את כל מי שמוכן להקשיב לסיפורים המגוחכים המבוססים על זיכרונותיו המטושטשים מכוכב הלכת אטרניה. כאשר הוא מוצא את חרב הכוח בחנות צעצועים, מופיעה משום מקום חברת ילדות טילה (קמילה מנדס), שמחזירה אותו הביתה. הוא נדהם לראות שהממלכה בה גדל נהרסה ונכבשה על ידי סקלטור. אדם נחוש לזכות בחזרה בכס המלוכה מידי הרודן, הוא משתמש בחרב הכוח כדי להפוך להי-מן, לוחם אדיר בעל יכולות פיזיות ושרירים מנופחים ובלתי נגמרים. הבחירה בגליצין, שהתנפח במיוחד לתפקיד, ראויה כי הוא בעל חוש קומי ומצליח לגלם את אדם התמים והמבולבל בצורה ראויה. מצד אחד הוא חסר יכולת, ילדותי, חביב, מנסה לפתור בעיות במילים וגם יודע לחטוף אגרופים ומצד שני בלי שהוא ידע איך זה קורה הוא יודע גם להחזיר.מי שיצפה לצפות בפניו הנאות של ג'ארד לטו צפוי להתאכזב, כי פניו הם גולגולת, אבל אין ספק שמדובר באחד מתפקידיו המבדרים ביותר. מדובר גם בדמות מאתגרת מאחר ועם השנים הוא הפך לסוג של אייקון של רשע טהור. הגרסה המצוירת המקורית הייתה קומית, עם צחוק צורם וטמפרמנט מטורף של ילד מפונק. לטו מגלם את סקלטור באופן קאמפי, מוגזם ומלא אנרגי, כאילו הוא שחרר את הרסן. הסרט עצמו הוא יצירה צבעונית וטיפשית המושפעת מהאייטיז. הנטייה של לטו למשחק מוגזם ואקסצנטרי מצאה לה בית מושלם. כאשר הוא צוחק כמו סקלטור בסדרת האנימציה בשנות ה-80 זה פשוט נהדר. הדינמיקה שלו עם איוול-לין (אליסון ברי בתפקיד לפנתיאון) היא אחד מרגעי השיא המשעשעים בסרט. מי שקיווה לגרסה אפלה ורצינית יותר עתיד להתאכזב, הנבל הולם את הגוון הקליל והמשועשע מעצמו של הסרט.בפסקול תמצאו את השיר האייקוני של קווין משנת 1986, "Princes of the Universe", ששולב בסרט ברגע שיא. הגיטריסט האגדי של קווין, בריאן מיי, מככב בנעימת הנושא הרשמית של הסרט. הוא גם מלווה את להקת The Darkness בגיטרה בשיר הנושא החדש הרשמי של הסרט. יש גם הופעת אורח שהמעריצים השרופים ציפו לה ואם אתם נשארים באולם יהיו הפתעות גם במהלך הכתוביות. הגרסה החדשה הזו של "שליטי היקום" לא לוקחת את עצמה ברצינות, ולכן גם כמעט בלתי אפשרי לקחת את מוצר הצריכה הקיצי הזה ברצינות. הוא מגושם, יש בו בדיחות שחוזרות על עצמן בלי הפסקה. אין תחושת פחד לגורלו של הגיבור כי הנבל לא ממש מאיים ולכן גם ברור לצופים שהסוף הטוב המתבקש יגיע. אמנם הסרט עצמו לא משעמם, אך באותה נשימה מדובר בסרט שכנראה לא ייזכר.
שליטי היקום סרט אקשן מיקום דומה לזה של תור במארוול, עם עלילה אינטרגלקטית, מבוסס על קומיקס. האפקטים נראים טיפה מיושנים, אבל עושה רושם שזה בכוונה. הסרט שומר על וייב של סרטי עבר ישנים יותר, לא לוקח את עצמו ברצינות מידי ומשלב קטעים קומיים נחמדים שמקלילים את האווירה. בסה״כ סרט חמוד וקצת שונה מהסרטים האחרונים בזאנר.