הוסט ביקורת סרט

עם תקציב זעום, מוקדי התרחשות מצומצמים, קאסט לא מוכר וצילום ממצלמות מחשב בלבד, סרט האימה "הוסט" מצליח איפה שסרטי אולפנים גדולים נכשלים לעיתים – להפחיד ובגדול ולספק מנת אימה טראשית ומהנה ישירות לווריד שגם מותאמת לעידן הקורונה."הוסט" הוא אחד משורה של סרטים עכשוויים שמציגים את כל המתרחש בהם ישירות ממצלמת המחשב, כמו "לייק, שתף, עקוב", סרט המתח "חיפוש" ואפילו הדרמה "סוף האהבה" של קרן בן רפאל. התחושה המתקבלת מעניקה לאירועים העל טבעיים בו נופך ריאליסטי יותר בדומה לסרטי אימה מסוגת "פאונד פוטג'" כמו "פרויקט המכשפה מבלייר" ו"פעילות על טבעית". בנוסף הוא אחד הסרטים הראשונים שמוקרנים בקולנוע שכוללים התייחסות ישירה לעידן הקורונה, הריחוק החברתי וכמובן שיחות הזום המתישות. העלילה עוקבת אחר חבורת חברות וחבר אחד שנפגשים על מנת לעשות פעילות חברתית משעשעת דרך הזום - סיאנס. שלא במפתיע שד מסתורי מזומן ותוך זמן קצר כל אחד מחברי החבורה ינסה להילחם על חייו בזמן שהיתר צופים במתרחש דרך מצלמות המחשב באימה. אורכו של הסרט הוא 57 דקות בלבד, וזה בדיוק מה שמספיק לו. החל מהתחלה משעשעת שמצליחה לתרגם את שיחות הזום המעיקות עם הטעויות המשעשעות שבהן והרקעים הפיקטיביים אל מסך הקולנוע, ודרך השתלטות השד שמזומן בסיאנס וזורע מוות ופורענות בקרב המשתתפים בשיחה. זהו סרט אימה קומפקטי ועשוי היטב שיודע שמטרתו לספק מנת בידור מדממת וטראשית עם ליטרת דם הגונה, הוא כולל תצוגות משחק סבירות למדי, עושה שימוש ראוי במגבלות הזום ויגרום לכם לקפוץ לפחות מספר פעמים בפחד במהלך ההקרנה. לחובבי הז'אנר לא צריך יותר מזה.