הקדושים של ניוארק ביקורת סרט

"הקדושים של ניוארק" הוא סיפור הרקע על אחת המשפחות הידועות ביותר בטלוויזיה, משפחת סופרנו. משפחת הגנגסטרים שבראשה טוני סופרנו, דמות שנחרטה בזיכרון הקולקטיבי, שלטה בנוף הטלוויזיוני בתחילת שנות האלפיים. דייויד צ'ייס, יוצר הסרט והסדרה, מספר בסרט על אתניות ומתחים בין-גזעיים בעיר ניוארק של סוף שנות ה-60 כרקע לסדרה וכהרחבת היקום שלה. בסרט, טוני הצעיר הוא דמות פחות מרכזית. הוא ילד ונער המתלבט על המשך דרכו בחיים. האם ינצל את הפוטנציאל שלו כדי להיות שחקן פוטבול מכללות או יישאב לעולם הפשע שבתוכו צמח ומושך אותו? את טוני כנער מגלם מייקל גנדולפיני, בנו של ג'יימס גנדלופיני המנוח, שגילם בווירטואוזיות את טוני הבוגר בסדרה. הוא אכן מזכיר מעט את אביו, בעיקר בצורת הדיבור ובחיוך המבויש, אך קשה לומר שהוא מתעלה לרמת המשחק שלו.גיבור הסרט הוא דיקי מולטיסנטי (אלסנדרו ניבולה, "פארק היורה 3", "עימות חזיתי"), הפורש את חסותו על טוני , שיפרוש בעתיד את חסותו על בנו של דיקי, כריסטופר (מייקל אימפריולי), אך גם ירצח אותו. הסרט נפתח בקברו של כריסטופר המת, המספר כסיפור מסגרת. דיקי לא הופיע בסדרה כי נרצח. כך עולם ה"סופרנוס" המוכר כבר לרוב צופי הסרט מתחבר עם עולם משפחת מולטיסנטס. הסצנה האחרונה בסרט מדגימה גם היא באופן סמלי את הקשר בין המתים לחיים ובין שתי המשפחות. פירוש השם מולטיסנטי הוא "קדושים רבים", ומכאן לקוח גם השם המקורי של הסרט, שעוסק בין היתר גם בפער בין האמונה הקתולית לבין העיסוק בפשע מאורגן. דיקי הוא דמות מורכבת. הוא דמות אב חליפית לטוני שאביו נכנס ויוצא מהכלא באופן קבוע. הוא פושע ורוצח שנתון להתקפי זעם ומנסה לכפר על מעשיו, אך השחקן שמגלם אותו מתקשה לכפר על משחקו הלא משכנע. הסרט מתרחש בזמן מלחמת וייטנאם אולם מאבק השחורים והמהומות על רקע גזעי ואלימות המשטרה והמשמר הלאומי מובלטים יותר. האירועים הללו נוכחים בסרט ברקע, בקטעי שיחה, בדיווחים ברדיו, ואף בלשכת גיוס. היחסים בין משפחת הפשע האיטלקית לשותפיה/יריביה השחורים הם אחד מקווי העלילה, שבתוכם שזור גם סיפור ההעצמה של האדם השחור בדומה לסדרת הטלוויזיה "פארגו".בסרט דמויות גנגסטרים בקולנוע הן מודלים לחיקוי. כך למשל, צפייה משפחתית שגרתית על מסך הטלוויזיה בסרט הקלאסי "קיי לארגו" בכיכובו של המפרי בוגרט, בו הם מזדהים דווקא עם ה"איש הרע" של הסרט, דמות הגנגסטר, כפי שבסדרה מזדהות הדמויות עם סרטי "הסנדק". עוד מודל לחיקוי נמצא במקום פחות צפוי. טוני הצעיר קורא את "אייבנהו" בגרסת הקומיקס. אייבנהו, האביר הלוחם מימי הביניים, הוא דמות הזדהות רומנטית עבור הנער הצעיר. רובין הוד גם הוא דמות הזדהות בסיפור. טוני וחבריו חוטפים אוטו-גלידה ומחלקים גלידה חינם לילדי השכונה באקט "רובין הודי". הקו הלא תמיד ברור בין גיבור לנבל, בין מושיע לפושע הוא נושא שהסרט והסדרה עוסקים בהם בדרכים שונות. הסרט קורץ לאוהדים המושבעים של הסדרה ומבקש מהם להתענג על הדמויות המוכרות והאהובות בסדרה בגרסאות הצעירות שלהן. כך למשל, סיל בעל הבלורית המנופחת (ג'ון מגארו,"כתום הוא השחור החדש") שמציג את אותן מניירות שאפיינו את דמותו בסדרה, ג'וניור הממושקף (קורי סטול,"בית הקלפים"), שמספק גרסה צעירה אך לא שונה באופייה הנקמני לדמותו ב"סופרנוס", וכמובן ליביה סופרנו (ורה פרמיגה, "בייטס מוטל") אמו של טוני שזממה לרצוח אותו בסדרה. ליביה מקבלת כאן טיפול אוהד קצת יותר, שבו אפשר למצוא הסבר למצב הנפשי המעורער שלה וכן ליחסיה הפתולוגיים עם בנה טוני."הקדושים של ניוארק" הוא סרט מסוגנן ואווירתי. למרות שיש בו אירועים מדממים מכל הסוגים, אי אפשר לומר שהוא קצבי במיוחד. נדמה שהיוצר רצה לספק תמונת מצב של זמן מהותי ומהפכני בהיסטוריה האמריקנית דרך פריזמה של מקום מסוים וקהילה ייחודית שחווה אותו בדרכה שלה. בעולם של הסרט, כמו בסדרה, "המשפחה" מעל לכל. הסרט מסתיים ברגע שמסמל את ההמשכיות המשפחתית - מעבר למוות. מוזיקת הסיום שלו היא מוזיקת הפתיחה האייקונית של "הסופרנוס". סוף הסרט הוא גם ההתחלה. למרות הצהרת היוצר על כוונתו שהסרט יעמוד בזכות עצמו, הוא מהווה בסופו של דבר מחווה מושקעת ונוסטלגית לסדרה.