המארוולס ביקורת סרט

מבקרות ומבקרי הקולנוע ברחבי העולם וגם בישראל כבר החליטו שהסרט החדש ביקום של מארוול הוא הגרוע ביותר, הקהל נמנע מלהגיע לבתי הקולנוע בארה"ב ולא הפך את המוצר החדש לשובר הקופות שאולפני דיסני/מארוול ציפו לו. אחת הסיבות המרכזיות היא שמדובר בסרט המבוסס על דמותה של "קפטן מארוול", שהסרט הראשון שלה לא היה הסרט המצליח ביותר בסרטי האולפן וששתי הדמויות שצוותו לה - מוניקה רמבו (שהייתה דמות משנה בסדרה וונדה-ויז'ן) וקמלה קאן, שזכתה לסדרת נעורים משל עצמה בשם "מיס מארוול" בשירות הסטרימינג דיסני פלוס, לא יכולות להחזיק סרט לבד. אבל האמת היא שגם מי שאינו מגיע עם ידע מוקדם על שתי הדמויות יקבל את המידע כבר בתחילת הסרט.נראה שדווקא העובדה שהסרט נשען על דמויות נשיות חזקות ואילו דמויות הגברים הן משניות לחלוטין, כמו גם שהבמאית היא ניה דקוסטה ("קנדימן") המלווה בצוות של שתי תסריטאיות - אליסה קראסיק ומייגן מקדונל - היא הסיבה המרכזית יותר לכך שמרבית הגברים הסטרייטים מעריצי סרטי מארוול נמנעו מלהגיע לאולמות הקולנוע. כנראה שהקונספט של סרט פעולה המשלב בתוכו גם אחוות נשים וגם עלילה בסגנון "שישי הפוך" (Freaky Friday) עם וייב של שנות תחילת שנות ה-2000 סוף שנות ה-90, הוא לא משהו שקסם כל כך לקהל היעד שפעם היה מציף את אולמות הקולנוע כאשר סרטים מהיקום הקולנועי היו הופכים לאירוע הקולנוע המדובר של הקיץ או תקופת החגים. אולי זאת הסיבה שלעומת כל הסרטים האחרונים והגדולים למדי כמו "תור: אהבה ורעם", "ווקנדה לנצח", "אנטמן והצרעה: קוואנטומניה" וגם "שומרי הגלקסיה: חלק 3", נראה ש"המארוולס" מנסה להיות הכי צנוע מבחינת שאיפות קולנועיות. הוא הסרט הכי מקורקע מהבחינה הזאת. אולי זאת גם הסיבה שהוא מאוד מצא חן בעיניי. הכימיה בין שלוש השחקניות הראשיות ברי לארסון (קפטן מארוול), טיונה פאריס (קפטן מוניקה רמבו) אימאן ולאני (קמלה קאן aka מיס מארוול) עובדת לחלוטין. לארסון, שבכל תפקידיה הקולנועיים משדרת סוג של קרירות, איכשהו מצליחה להפשיר כאן, כנראה בעזרת הצוות סביבה. הנוכחות של אימאן ולאני המגלמת את קמלה קאן היא מקסימה ובדיוק כמו בסדרה היא ומשפחתה מוסיפים המון הומור לעלילה המשעשעת למדי.שתי סצנות משעשעות במיוחד הופכות את הסרט גם לסוג של תענוג סוריאליסטי. הראשונה כאשר המארוולס מגיעות לכוכב לכת המכיל 95% אוקיינוס וכל התושבים בו שרים. מדובר בסצנה שכאילו נלקחה מאיזשהו סרט בוליוודי או פרק של Schmigadoon!. הסצנה השנייה קשורה לחתולי החלל (ה"פלרקנים") וללהיט Memory בביצוע של ברברה סטרייסנד מהמחזמר Cats, עוד הוכחה לכך שהסרט הזה החליט לא לקחת את עצמו ברצינות יתרה לעומת הסרטים הקודמים בפרנצ'ייז. היה אפשר להעמיק יותר בדילמה של הגיבורה המרכזית, קפטן מארוול, גיבורת העל בעלת הכוחות החזקים ביותר ביקום הקולנועי של מארוול. במהלך הסרט היא משלמת מחיר על החלטותיה מהעבר, אבל הסרט לא עוסק בהן ברצינות, אולי מהחשש שהתוצאה תהיה עגמומית יתר על המידה ומעדיף פתרונות קלים יותר.אולי החיסרון הגדול ביותר של הסרט הוא הליהוק של דמות המרשעת, השחקנית הבריטית הלא כל כך מוכרת, זואי אשטון, בת הקרי דאר-באן הנושאת את "פטיש המאשימים" (הפטיש זכור כנשק שהשתמש בו דמותו בן הקרי רונאן המאשים בסרט הראשון ב"שומרי הגלקסיה"). אשטון החיוורת לא מצליחה להרשים והנוכחות הקולנועית שלה נטולת כריזמה לעומת שלוש השחקניות מולה. דמותה הטראגית, כמי שמנסה לתקן את האסון שקפטן מאוורל המיטה על העולם שלה וחרץ את גורלם של בני גזע הקרי, מובילה לניסיון נקמה מרושע, אך גם מסורבל.אחת הטענות של הביקורות והמעריצים היא שהתוצאה מושפעת יותר מדי מהפופולריות של אידאולוגיית ה-woke בקרב דור ה-Y ודור ה-Z, ופונה לקהל נשי ואתני. הדבר אולי נכון, אבל בסופשבוע הראשון להקרנות בארה"ב קהל היעד שאליו לכאורה פונה הסרט כלל לא הגיע לאולמות הקולנוע ודווקא מרבית הקהל שכן הגיע היו גברים לבנים בני 30 פלוס. בדיוק כמו הקהל שהגיע לאולם רב חן 1 בכיכר דיזנגוף ביום חמישי בערב, ביום יציאת הסרט לאולמות. לפי קולות הצחוק שבקעו באולם, והשיחות שהתנהלו בתום ההקרנה נראה שהקהל התל אביבי הגברי נהנה מהסרט. אולי בתקופה האפלה שאנחנו חיים בה כרגע אנחנו זקוקים לסרט מארוול קליל והומוריסטי שלא לוקח את עצמו יותר מדי ברצינות.

ספיידרמן: יום חדש SpiderMan Brand New Day חדש 2026

ארבעת המופלאים: צעדים ראשונים Fantastic Four First Steps 2025

סופרמן Superman 2025

ונום: הריקוד האחרון Venom: The Last Dance 2024

דדפול & וולברין Deadpool and Wolverine 2024

מאדאם ווב Madame Web 2024

המארוולס The Marvels 2023

בלאק אדם Black Adam 2022