בלאק אדם ביקורת סרט

לסרט גיבורי העל החדש של DC "בלאק אדם" בכיכובו של דוויין ג'ונסון הגעתי עם ציפיות ברצפה וזו אולי הסיבה שדווקא הצלחתי ליהנות ממנו. הוא רחוק מלהיות יצירת מופת או אפילו סרט גיבורים מוצלח. יש בו הרבה מאוד בעיות; הוא צפוי, לא בנוי טובעלילתית והגיבור שלו לא מספיק woke לעידן המודרני, אבל בזכות דינמיקות חדשות שטרם ראינו מסרטי די.סי, מצליח להיות משעשע מספיק כדי לבדר את הקהל.לאחר פתיח היסטורי, אנחנו מקבלים קצת רקע על ממלכת קאנדק, בה הועבדו התושבים על מנת למצוא חומר נדיר שמעניק כוחות על. ג'ונסון מגלם את טת' אדם, עבד בממלכה שלאחר שזכה לכוח מחבורה של מכשפים קסומים, שואף לשים קץ לשיגעון הגדלות של המלך ולהציל את עמו. כמו בכל סרט בו בן תמותה שואף למלוך והופך לשיכור מכוח, זה נגמר רע. 5,000 שנים לאחר מכן, קאנדק משועבדת וכבושה על ידי כוחות קולוניאליסטים. לוחמת חופש בשם אדריאנה (שרה שאהי), שמנסה למצוא את אותו הכתר, מעירה את אדם בחזרה לחיים. בשביל העם הקאנדקי ובמיוחד בשביל נער צעיר אחד זה נראה כמו אור בקצה מנהרת הכיבוש ואולי התקווה היחידה של העם הזה לגיבור, אבל הסוכנת אמנדה וולר (ויולה דייוויס שחוזרת לתפקידה מ"יחידת המתאבדים") מגייסת חבורה של ארבעה גיבורי על (בהופעת הבכורה שלהם על המסך) לעצור את האל שהיא מחשיבה כנבל על. אותה החבורה נקראת גם "חבורת הצדק של אמריקה" והיא כוללת את הוקמן (אלדיס הודג'), דוקטור פיית' (פירס ברונסן שתמיד תענוג לראות על המסך) והגיוסים החדשים שלהם - ציקלון (קווינטסה סווינדל) שיכולה לשלוט ברוח ולייצר סופות ואטום סמאשר (נואה סנטינאו, כובש הלבבות הקבוע של נטפליקס) שיכול לשנות את המבנה הפיזי שלו ולהפוך לענק.הדמויות מבוססות אבל לא מספיק. אולי לקוראי הקומיקס הכל נראה ונשמע הגיוני, אבל לצופה הממוצע זה נראה שכל המופע הגרנדיוזי הזה מגיע מעט באיחור. החבורה החדשה נוחתת על המסך בקצב מסחרר עם כוחות על מגניבים במיוחד, רק כמה חבל שמרגיש שהם איחרו למסיבה. כל אחד מהם נראה כמו גרסה שכבר הספקנו לראות בסרטים של מארוול, כמו פיית' שהאפקטים שלו יזרקו אתכם להשוואה הבלתי נמנעת לדוקטור סטריינג' או אטום סמאשר שחולק כוחות עם אנטמן. הדמויות נזרקות אל המסך בקצב מסחרר מבלי לקבל הסברים על מי הן או מאיפה הן באו. זו בעיה שנמשכת לכל אורך התסריט שממהר איפה שצריך להאט ולהפך. תחושת ההחמצה הזו חוזרת על עצמה בכל פעם בדי. סי, כאשר התרגום של בניית הדמות הטובה והסיפור שלה מהקומיקס לא עובר אל המסך הגדול. וזוהי לא תחושת ההחמצה היחידה ש"בלאק אדם" מספק לנו. במקום לקבל מבט חדשני ואמירה נוקבת על קולוניאליזם, סרט גיבורי העל החדש מסתפק בסצנות עתירות אקשן. בעולם שמלא בפוליטיקלי קורקט, גיבור אמיתי צריך יותר מכוח על מגניב - הוא צריך ערכים. הסרט החדש של די. סי נותן לסיפור על עבדות וקולוניאליזם להחליק לגיבור שלהם מבין האצבעות ולהפוך לסתם עוד סיפור רקע חסר משמעות.תחושת הערכיות היא לא הדבר היחיד שגורם לאולפנים הגדולים להישאר מאחור. CGI שלא היה מבייש סרט משנת 2010 הוא קו מוביל בסרט הזה ובאופן כללי בשאר הסרטים של החברה. בניינים שמתפרקים בצורה מביכה ודמות שהפריימים בכיכובה הופכים לסלואו מושן מיותר מציגים בבירור את האיכות שיכלה להיות מרשימה לפני כמה שנים, אבל לא מספיק טובה בשביל להחזיק היום. הקאטים חוצים את השוטים בקצב ובמיקום שגויים לחלוטין, כאלה שלעתים הופכים ללא נעימים לצפייה ובפעמים אחרות מעוררים גיחוך.אבל לסרט יש נקודת אור שמצליחה להציל אותו. בניגוד לסרטים הקודמים של דה רוק בהם הוא מגלם את עצמו וכרגיל מציל את המצב בזמן שהוא עושה שרירים, כאן הוא דווקא מפנה מעט מכס המלכות הקבוע שלו ונותן לדינמיקות אחרות בחבורה לתפוס את מקומו. אותן הדינמיקות הופכות את הסרט מסתם נסבל לסרט מבדר. ההומור הקבוצתי שבו, אותו הומור שקבוצות כמו ליגת הצדק לא אפשרו לו להתקיים (וחבל), מגיח באמצעות הקבוצה החדשה שאולפני הקומיקס מציגים לנו. החבורה אחראית על הקסם המרענן בסיפור הנדוש.