הייאו מיאזאקי בן ה-83 חוזר מחופשת הפרישה שנמשכה כעשר שנים וזה כבר אירוע קולנועי גדול בפני עצמו. האנימטור ומספר הסיפורים, שנחשב לוולט דיסני היפני, הפך את אולפני ג'יבלי לאגדה. ביפן יש פארק שעשועים המבוסס על סרטיו והדמויות השונות מהם. מיאזאקי הוא אחד הקולנוענים הלא אמריקאים הבודדים שזכה באוסקר על סרט האנימציה הטוב ביותר, על יצירת המופת שלו, "המסע המופלא". הוא ביים וכתב יצירות מופת קולנועיות נפלאות ובלתי נשכחות כמו "הטירה המרחפת", "השכן הקסום שלי טוטורו", "הנסיכה מונונוקי" ו"הטירה הנעה". הוא נבחר לפתוח את פסטיבל טורונטו עם סרטו החדש, "הילד והאנפה". מאז אותו רגע סרטו הפך לסנסציה עבור מרבית מבקרי הקולנוע בעולם והסרט אף זכה להצלחה קופתית נאה בארה"ב עם הכנסות מעל 44 מיליון דולר ובעולם מעל 160 מיליון דולר, סכום מרשים לסרט אנימציה יפני.גם סרט, זה כמו מרבית סרטיו, מתרחש במהלך מלחמה וכפי שנרמז מדובר במלחמת העולם השנייה. ניתן לנחש זאת לפי מפעל המטוסים שהאב עובד בו כמהנדס ראשי. מה שמזכיר שמיאזאקי כבר יצר סרט בנושא - "הרוח העולה" - על חייו של מהנדס האווירונאוטיקה היפני ג'ירו הוריקושי שתיכנן את מטוסי התקיפה היפנים במלחמת העולם השנייה. גם בסרט הנוכחי הגיבור הצעיר עומד לצאת למסע בעולם פנטסטי שבו הוא עתיד להתמודד עם שכול. כמו בסרטו המצליח ביותר, "המסע המופלא", שבו הגיבורה יוצאת למסע לעולם פנטסטי במהלכו היא תתמודד עם מות הוריה. כמו במרבית סרטיו גם כאן ישנם מסרים אקולוגיים, דמויות סוריאליסטיות וגם בעלי חיים בעלי נופך אנושי וקצת מפלצתי.
פרסומת
אחרי שאמו החולנית נספתה בשריפה איומה בבית חולים, מהיטו בן ה-11 נאלץ לעזוב את טוקיו עם אביו ולעבור לכפר הולדתה של אימו. שם האב יעבוד כמהנדס במפעל צבאי וגם יתחתן עם אחותה של אשתו המנוחה – הדודה של מהיטו שכבר נמצאת בהריון מהאב. העולם הכפרי שונה מאוד מהעירוני עם נהר, יער, ציפורים וחיות. מהיטו מעדיף לגלות את האזור הטבעי מאשר ללכת לבית ספר שם הוא מרגיש כמו נטע זר וחווה התנכלויות. סמוך לבית יש טירה מוזרה ובתוכה סודות. יום אחד הדודה/אמא החדשה נעלמת ומהיטו הולך אחר עקבותיה המובילים לתוך הטירה.האנפה בשם הסרט היא אנפה אפורה ומסתורית היוצרת קשר עם מהיטו ומבטיחה לו שהיא יכולה להוביל אותו אל האם בעולם שמעבר. האנפה תשמש כמדריכה בתוך העולם המסתורי שנע בין החיים והמוות, אבל היא בעצם מסתירה סוד שייחשף במהלך הסרט. השניים יוצאים למסע מופלא בעולם פנטסטי ורב דמיון כפי שנהוג בסרטיו של מיאזאקי. כמו בסרטיו הרבים של מיאזאקי גם כאן ישנה האנשה. הפעם מיאזאקי מתמקד בעולם הציפורים, והאנפה, התוכים והשקנאים מדברים וחלקם אף נראים הולכים, מתנהגים וגם קצת נראים כמו בני אדם.
הביקורות בעולם משבחות את "הילד והאנפה" עם 91% ב Metascore ו- 97% ב-Rotten Tomatoes אבל 124 דקות שלו גורמת לעלילה להימשך ולהימשך. הגיבור יצטרך לשרוד עוד מכשול ועוד מכשול ועוד מכשול עד לסוף המיוחל. כך שהסרט דומה לסוג של משחק מחשב שבו הגיבור צריך לעבור שלב ואז השלב הבא יותר מסובך או מורכב. היה בקלות ניתן להדק קצת את התסריט והעריכה ולהפוך את הסרט לאפקטיבי ומהיר יותר.באיזשהו שלב הסרט מזכיר את עלילת הסרט הצרפתי המופתי "אמא קטנה" של סלין סיאמה שאווירתו ועלילתו הייחודית מאוד הזכירה את סרטיו של מיאזאקי. כל אלו ועוד הופכים את הסרט לצפוי ונטול הפתעות אמיתיות. עדיין המעלות שלו יותר גדולות מהחסרונות, במיוחד למי שהתגעגע ליצירתו של מיאזאקי. למרות ההפסקה הארוכה מעשייה קולנועית וגילו המתקדם, כוחו עדיין במותניו והוא ממשיך ליצור קולנוע מרהיב עין. הוא לא איבד לרגע את הייחודיות שלו כאוטר קולנועי רב מעלה, אבל הסרט הזה הוא לא משיאיו הקולנועיים.
במאי האנימציה האהוב עליי חוזר בעוד מאסטריפ. סרט מרהיב, עמוס במחשבות ותובנות, עולמות מופלאים. פשוט להיבלע לתוכו כמו אל חלום. הלוואי שזה לא סרטו האחרון של מאזאקי.
