חלום של רובוט ביקורת סרט

Robot Dreams Movie Review

לירן יושעי על "חלום של רובוט":
"מי היה מאמין שמערכת יחסים של כלב ורובוט יכולה לרגש כל כך?"

סרט ארכיון שתף/י

דיבוב איוון לבנדה, רפה קאלבו במאי/ת פבלו ברגר

אנימציה

ביקורת סרט לחלום של רובוט מאת לירן יושעי | כתב קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"מקסים ומרגש"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.2/10

מדד פופולריות

4.5/10

היכן תצפו?

בקולנוע

69.2% בבית

23.1% לא אצפה

7.7%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

בצפייה ראשונה, "חלום של רובוט", המועמד המפתיע בקטגוריית האנימציה בטקס האוסקר, עלול לתעתע בצופה וליצור מצג שווא של סרט ילדים קליל וטיפשי. אך מבט מעמיק בו מגלה כי מתחת למעטה הילדותי שלו (כביכול), מתחבאות מטאפורות וקריצות שידברו לליבו של הקשיש האדיש ביותר. הוא עטוף במסווה דקיק של אנימציית ילדים צבעונית, שמחה ומאושרת, אך ככל שחולפות הדקות, המסר שלו מתגלה, מתעצם וחודר ללב ולנשמה."חלום של רובוט" מבוסס על נובלה גרפית בעלת אותו השם משנת 2007, פרי עטה של הכותבת והמאיירת האמריקאית שרה ורון. בקיץ אחד, בניו יורק הצבעונית של שנות השמונים העליזות, כלב ורובוט הופכים לחברים הכי טובים. ביקור חטוף בחוף של לונג-איילנד גורם לרובוט להחליד ולהישאר שכוב על החוף ללא יכולת תזוזה. בצר לו, הכלב עוזב את החוף ומשאיר אותו לבדו. למחרת הכלב מגלה כי עונת הרחצה נגמרה והחוף נסגר עד לתחילת הקיץ הבא. תוך שהוא מנסה למצוא דרכים לחלץ את חברו הטוב, החודשים חולפים והוא מוצא חברים חדשים להתרועע איתם. בינתיים, הרובוט נשאר שכוב על המגבת בחוף הים וחולם בהקיץ על חברו הטוב ועל היום שבו יחזור הביתה.

את הסרט, המוגדר כטרגדיה-קומית, ביים ועיבד הבמאי הספרדי פבלו ברגר ("טורמלינוס"), תוך שהוא נשאר נאמן לסגנון הגרפי של הנובלה, עם שדרוגים מאוירים מקסימים. בכלל, הפן החזותי-קריאטיבי של "חלום של רובוט" הוא עבודה נפלאה מצדם של האנימטורים המוכשרים באולפני Team In Between Studios. עיצוב הדמויות לצד הצבעוניות השופעת בכל פריים שלו, הופכת את "חלום של רובוט" ליצירת אמנות מונפשת שכיף להתבונן בה ללא קשר לעלילה.ולראיה, הסרט נעדר מטקסטים וזה עובד נפלא. אך יחד עם זאת, אורכו עומד לו לרועץ. החצי הראשון שלו הוא נפלא, מסקרן ומושך. החצי השני כבר רפטטיבי, בייחוד בסיטואציות בהן נוכח הכלב, כך שהסצנות הטובות יותר בסרט שמורות לרובוט. הוא שוכב על החוף ללא שום יכולת לנוע, העונות חולפות ובכל פעם פוקדים אותו אורחים שונים. הרגע המקסים ביותר בסרט מתרחש כאשר ציפור מטילה את ביציה בצמוד אליו והוא הופך לאב מאמץ בעל כורחו, אז נרקם קשר מיוחד בין הענק המתכתי לגוזלים. הסיקוונס הזה הוא מפגן של רגש מבוים היטב.

מנגד, הכלב מנסה לרכוש חברים חדשים ובכל פעם מתאכזב מחדש. זה חוזר על עצמו בוורסיות שונות ומאריך את הסרט שלא לצורך. דווקא קיצוץ מספר הדקות של סרט האנימציה חסר הדיאלוגים הזה היה יכול להדק אותו מעט ולהפוך אותו לממתק אמיתי.אל השפע הצבעוני מצטרף פסקול חמוד עם השיר האלמותי "ספטמבר", של להקת "אדמה, רוח ואש". השיר הוא נקודת עוגן ביחסים של הכלב והרובוט ומלווה אותם בזיכרונות ובחלומות. הוא גם זה שיסגור את הסרט ויסמן התחלה חדשה עבור שני החברים שנפרדו בעל כורחם. בין הסצנות נגלים בפנינו הרחובות הצבעוניים של ניו יורק של שנות השמונים. בתחילת הסרט תהיתי למה הוא ממוקם דווקא בנקודת הזמן הספציפית הזו. אולי זו ערגה של המאיירת לימים אחרים, נוסטלגיים וטובים יותר.מערכת היחסים של הכלב והרובוט מוצגת לאורך הסרט באופן פשוט ותמים למדי. אך מתחת לפני השטח ישנם רמזים ודימויים מובהקים למערכת יחסים הרבה יותר מורכבת מאחת כזו המושתתת על רכיבה משותפת על סקטים בסנטרל פארק. זה סוד הקסם של הסרט; מחד הוא נושא בחובו מסרים שנתפסים כמותאמים לילדים על נאמנות, חברות ואהבה ללא פשרות ומאידך, הוא קורץ למבוגרים עם מסרים ודימויים עמוקים, גם אם נתפסים תחילה כאגביים. "חלום של רובוט" הוא סיפור קטן וקומפקטי על מערכת יחסים פשוטה, לא מורכבת מדי אבל מלאת רגש וסימפטיה, ארוז במעטפת צבעונית ומלבבת שעושה טוב על הלב והנשמה.

לירן יושעי | כתב קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסרט תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י