5 בספטמבר ביקורת סרט

גם אם לכאורה אתם יודעים הכל על האירועים שהתרחשו באולימפיאדת מינכן 1972 ועל רצח 11 הספורטאים הישראלים על ידי כנופיית טרור פלסטינית, נקודת המבט החדשה שמספק הבמאי השוויצרי טים פלבאום היא מרעננת והסרט מצליח להיות מותח עד הסוף. הפעם העלילה מתמקדת לא בקורבנות, לא בטרוריסטים ולא בסוכני המוסד הישראלים שנשלחו לנקום, אלא בצוות הכתבים המסור של ABC Sports שהגיע לסקר את האולימפיאדה ומוצא את עצמו במרכז אירוע חדשותי לא צפוי. הוא מנסה לבצע את עבודתו ולדווח בשידור חי את התקפת הטרור על האולימפיאדה לצופים האמריקאים, מה שיותר מאוחר ייחשב כאירוע הטרור הראשון אי פעם ששודר באופן ישיר בערוצי הטלוויזיה. כל זה, להזכיר, מתרחש בתחילת שנות ה-70 של המאה הקודמת בעולם נטול רשתות חברתיות ואתרי חדשות או ערוצים המדווחים מסביב לשעון.בסרטו השלישי באורך מלא הבמאי השוויצרי טים פלבאום עומד במשימה הלכאורה אפרורית, לתאר בפרוטרוט את כל המשוכות הלוגיסטיות שצוות כתבי הספורט היה צריך לעשות כדי לתעד באופן רצוף את האירוע המתגלגל שהתרחש בין ה-5 ל-7 בספטמבר. הוא עושה זאת בזמן חי ממש תוך כדי שהוא קורה, תוך הסתמכות על מצלמות טלוויזיה ענקיות, מלאי סרטים 16 מ"מ מוברח, שלל מכשירי קשר והרבה כושר המצאה. הסרט גם מעלה שאלות מקצועיות אתיות איתם מתמודד הצוות, האם הם בעצם מסייעים לטרוריסטים כאשר הם מדווחים בטלוויזיה שרואים אותם או את השוטרים והחיילים הסובבים את הבניין ומנסים לקבל זווית צפייה בתוך חדרי הספורטאים. אנשי הספורט לראשונה מתמודדים עם מצב שבו חיי אדם בעצם גם תלויים במעשים שלהם. הסרט משלב קטעי ארכיון חדשותיים מה-5 בספטמבר כולל כאלו של שדר הספורט האגדי ניסים קיוויתי ז"ל המשמש כמתורגמן. הסרט לא מנסה להסתיר את חוסר יעילותם ובחירתם המוטעת של אנשי צוות השידור, אבל עדיין מציג אותם באור אוהד. האנסמבל מורכב משחקני אופי ונטול כוכבי קולנוע: פיטר סארסגארד, בן צ'פלין, ג'ון מגארו, קורי ג'ונסון ובן ווקר האמריקאים לצד צוות בינלאומי הכולל את לאוני בנש (השחקנית הגרמניה הזכורה מ"חדר המורים"), זינדין סואלם (הצרפתי מ-"ברוכים הבאים לצפון"), ג'ורג'ינה ריץ' (הבריטית) מרקוס רתרפורד (הבריטי מהסדרה "מחזור כישור הזמן") ודניאל אדאוסון הלא מוכר המגלם את אחד מאנשי הצוות הצעירים המסתיר על גופו את סרטי 16 מ"מ המוברחים.השאלות המוסריות לגבי השידור החי של האירוע החדשותי המתגלגל כמו גם הופעות אינטנסיביות של צוות שחקנים נהדר, עוזרות להפוך את "5 בספטמבר" ליותר מסתם קפסולת זמן על אופן הטיפול בחדשות בעידן הטרום-דיגיטלי; מדובר בחשבון נפש גם לימינו אנו. צוות הסיקור מתלבט לרגע איך לכנות את קבוצת "ספטמבר השחור" ארגון הטרור הפלסטיני שהיה אחראי על רצח הספורטאים, וההחלטה היא טרוריסטים. אותה שאלה לדוגמה עלתה במהלך השנה וחצי האחרונות בארגוני תקשורת בינלאומיים כמו ה BBC לגבי חמאס וה-7 באוקטובר. הפיגוע הרצחני מתקיים על אדמת גרמניה שעדיין מתמודדת על השלכות מלחמת העולם השנייה והשואה. הסרט גם מציג את הצד הגרמני דרך המתורגמנית בגילומה של בנש המתווכת את כל ההתרחשויות לצוות האמריקאי ועוזרת להם במשימה המורכבת. אם בהתחלה הצוות האמריקאי מתייחס אליה כאל אישיות מיותרת היא הופכת לאשת הצוות החשובה ביותר. בעזרת חומרי ארכיון הסרט מצליח להציג את חוסר היעילות של גרמניה באבטחה על האזור שבו התגוררו הספורטאים האולימפיים, החובבנות של צוותי המשא ומתן הגרמנים וכמובו הכישלון המוחץ של המשטרה והצבא בחילוץ של השבויים. ראש הצוות של חדשות הספורט, בנם של ניצולי שואה, הנוטר טינה גדולה לגרמנים שהוא בא איתם במגע וההתרחשויות בכפר האולימפי מחריפים את הסיטואציה.על אף שהתסריט לא חוסך בפרטים הטכנולוגיים והתמודדויות לוגיסטיות אפורות - התוצאה שאורכה 94 דקות היא סרט מתח אפקטיבי ועוצר נשימה. מדובר בהישג מרשים כי מרבית עלילת הסרט מתרחשת בתוך חלל שחור צר של אולפן קטן והתוצאות המרות גם ככה ידועות לכל הצופים מראש, דבר שמוכיח עד כמה תסריט טוב יכול להפוך נושא שעסקו בו בעבר למעניין. בעבר אירועי אולימפיאדת מינכן 72 זכו לסרט תיעודי מקיף שזכה באוסקר "יום אחד בספטמבר" (2000), "מינכן" (2005) של סטיבן שפילברג, המיני סדרה הקנדית "חרב גדעון" (1986) ואינספור כתבות טלוויזיוניות בנושא. הלבטים של אנשי התקשורת הם עדיין רלוונטיים לעולם שלנו המוצף בחדשות אמיתיות לצד המון מידע פיקטיבי."5 בספטמבר" הוא מותחן מחוספס, נטורליסטי, שאיננו מנסה להתיפייף אל הסביבה העכשווית. אולי בגלל זה הוא גם סופג ביקורת מארגוני השמאל הקיצוני בארה"ב המתארים אותו כסרט ציוני וקוראים להחרימו. כל זאת על אף שהסרט בכלל לא עוסק בספורטאים, בטרוריסטים או אפילו בכשלון הגרמני. יש לו נקודת מבט אחת שאיננה מאבדת את הפוקוס אפילו לרגע אחד והוא החשיבות המתמשכת של דיווח על חדשות אמיתיות בזמן אמת. החשיבות של צוות חדשות הפועל ללא משוא פנים שלא משרת שום גורם פוליטי או מסחרי. החשיבות של מקצוע העיתונות, מקצוע שחשיבותו נשחקה עם השנים והסרט הצנוע, הקטן והכל כך חשוב הזה מזכיר לנו למה המקצוע הזה רלוונטי היום יותר מתמיד.

מריה Maria חדש 2025

חלב The Milky Way חדש 2025

זרע התאנה הקדושה The Seed of the Sacred Fig חדש 2025

געגוע Longing 2024 חדש 2025

לכודים Last Breath חדש 2025

אני עדיין כאן Im Still Here חדש 2025

הברוטליסט The Brutalist חדש 2025

מופע טוטאל Cabaret Total חדש 2025

היסטוריה קצרה של משפחה Brief History of a Family 2025

היפרדות The Rapture 2025