מפחידונת ביקורת סרט

סרט האנימציה האוסטרלי "מפחידונת" המציג בימים אלו בבתי הקולנוע הוא בהחלט הפתעה לטובה. המשפט "אין הנחתום מעיד על עיסתו" בהחלט רלוונטי במקרה זה: הטריילר והשם שניתן לו אינם עושים חסד עם הסרט וחבל. וכן למרות שהמחשבה הראשונית היא שהסרט פונה לקהל הקטנטנים דווקא קהל היעד הוא ילדים גדולים יותר (סביב גיל 7 – 10) שיבינו את המסר של הסרט וכן לא ייבהלו ממספר סצנות שעלולות להפחיד את הקטנטנים.גיבורת הסרט היא ארקי, נערה צעירה וסקרנית בת 12 שנראית קצת שונה: יש לה רטייה על עין אחת וזרוע אחת היא מזרוע של תמנון. אביה התמנון הוא בעל יכולות מיוחדות ומסוגל להציל את הצמחים השונים בסביבתם שאינם מקבלים אור שמש. ארקי אינה מצליחה לעשות זאת למרות שהיא מאוד מנסה, דבר המתסכל אותה מאוד. על מנת לגרום לאביה להתגאות בה, היא מנסה את מזלה עם המצאה אחרת: מכונה שתוכל לבצע דברים גדולים ומיוחדים. אך תכניות לחוד ומציאות לחוד. ארקי מוצאת את עצמה במסע לאיתור אביה שנחטף. על הדרך היא מגלה את כוחותיה האמיתיים, סודות מעברה ומאמצת לחיקה חברים טובים שעוזרים לה לאורך הדרך. הסרט מכיל מסרים על נאמנות, חברות אמת, קבלת השונה ושאפתנות. אחד המסרים היפים בסרט הוא על קבלה עצמית, שכן ארקי מקבלת הערות מדמויות שונות על המראה שלה, אבל עדיין לא מרגישה שנחוץ לה שינוי חיצוני. בעולם ביקורתי שבוחן בעיקר חיצוניות זהו מסר חשוב, ולא רק בקרב ילדים.העלילה של הסרט מעט מורכבת וחלקים מסוימים ממנה נותרים לא ברורים גם בסיום הסרט. כדאי היה להעמיק מעט ולתת יותר רקע על מה שקרה לארקי בעברה (כדי להימנע מספוילרים לא ניתן להרחיב). גם הקצב של הסרט אינו אחיד וזה בא לידי ביטוי בחלק השני כשסודות מתגלים ומאירים את העלילה באור שונה. החלק שבהחלט לא ניתן לפספס בסרט הוא האנימציה המרהיבה והצבעונית בהשארה יפנית של ניית'ן ג'ורביצ'יוס (שהוא גם אחד מהתסריטאים של התסריט) שמזכירה מעט את האנימציה בסרטיו של טים ברטון ויש בה גם אלמנטים מסרטי "מלחמת הכוכבים".