שחר המתים ביקורת סרט

"חידוש" זו אחת המילים המפחידות ביותר בעולם הקולנוע. כאשר מחדשים קלאסיקה הבמאי מצטער על הניסיון הכושל, במיוחד אם הוא מתעסק ביצירות קנוניות. לך תתמודד עם סרט שצבר לו קהל מעריצים גדול שלא מסוגל להתמודד עם החידוש. כאשר עושים רימייק הבמאי חייב להשאיר חותם אישי, ואם אין לו מה לחדש עדיף שלא יעשה את הסרט.

לעומת החידושים הכושלים שמציפים את בתי הקולנוע בלי הפסקה, "שחר המתים" הוא חידוש מעולה ובאופן מפתיע הוא עולה על הסרט הקלאסי משנת 1978 עליו הוא מבוסס. כאמור "שחר המתים" המקורי הוא סרט המשך ל"ליל תחיית המתים" שנחשב לנכס צאן ברזל עבור מעריצי הז'אנר ולפי דעתי עדיין מסוגל להפחיד ולהיות אינטלקטואלי בו זמנית. האולפנים בהוליווד החליטו לחדש קודם כל את הסרט השני, "שחר המתים".דווקא מחוץ להוליווד חזרו להתעניין בסרטי הזומבים ובשנתיים החולפות הז'אנר התעורר לתחייה. "האויב שבפנים", שהופק עבור אולפן הוליוודי מחוץ לארה"ב בתקציב מזערי, סיפק בידור עשוי היטב אך נטול חשיבות. בבריטניה הופק "28 יום אחרי", סרטו האיכותי של דני בויל (טריינספוטינג) שהיה יותר אלגוריה על המין האנושי ופחות סרט זומבים מסורתי. ביפן הופק “Wild Zero" שסיפר על חייזרים שהפכו אנשי עיר לזומבים ועל להקת רוק כבד שנלחמת נגדם. החידוש ל"שחר המתים" מצליח לשלב את שני ההיבטים בהצלחה רבה. מדובר גם במוצר בידורי מסורתי מפחיד וגם סרט אליגורי התוקף את המין אנושי בשלל צורות. כאמור, מדובר בחידוש לסרט הקלאסי של ג'ורג' רומרו שביים גם את "ליל תחיית המתים" המקורי. בסרט הקלאסי רומרו תוקף את תרבות הצריכה הקפיטליסטית שהופכת את האמריקני הממוצע לזומבי חסר מנוחה. בדיוק כמו בסרט המקורי גם כאן הזומבים תוקפים את מרכז הקניות המקומי. אבל ההדגשים הביקורתיים השתנו במהלך השנים.בסרט החדש הבמאי זק שניידר תוקף את הניוון של יושבי הפרברים. הניצולים הנמלטים לקניון הם בעצם מיקרוקוסמוס חולני ומעוות של החברה המערבית שבמהלך הסרט מרביתה עוברת תיקון רוחני ומוסרי. דווקא אחד השוטים הקצרים והמהירים ביותר בסרט הוא המסקרן ביותר ולכן גם מעלה את השאלה, האם להשפעתה של הדת המוסלמית יש קשר הדוק לחידוש הנ"ל ? בשוט הקצרצר, שמוצג בחופזה ברגע שמתחילות הכתוביות הם של מאות מוסלמים במסגד מתפללים. האם הבמאי רצה להגיד משהו קצת יותר שערורייתי כגון: הזומבים האמיתיים של תקופתנו הם המוסלמים הקיצוניים ושהחברה המערבית כפי שאנחנו מכירים נמצאת בסכנת קיום? האמירה השערורייתית לא נאמרת בהמשך הסרט, אבל בהחלט אפשר למצוא לה רמזים. עלילת הסרט מתמקדת באנה, אחות מוסמכת בבית חולים, חיה עם בעלה חיים שקטים ושגרתיים בפרברים. בלילה היא צופה יחד עם בעלה בטלוויזיה, שגרה שקטה ואוטומטית. בוקר אחד היא מתעוררת לעולם חדש שבו מרבית אוכלוסיית העולם הפכה למפלצת רעבה לבשר אדם. היא נמלטת על נפשה וביחד עם עוד קבוצת ניצולים הם מוצאים מקלט בקניון גדול. אבל גם המקלט הזה זמני לחלוטין, עד שהזומבים ינסו לפרוץ פנימה.מה שכביר בסרט הוא שאין סיבה הגיונית להתקפה הבלתי טבעית על תושבי ארה"ב. לא מדווח על וירוס קטלני שהדביק בלילה אחד את רוב תושבי המדינה, שום דבר לא בטוח. בוקר אחד והשמים נופלים עליהם. בדיוק כמו אותו בוקר ב 11 בספטמבר. זק שניידר נועז מאד בבחירות המוסיקליות המפתיעות שלו. במהלך הסרט, למשל, לא תמצאו מוסיקת רוק כבדה או ראפ האופיינית לסרטי אימה. הוא העדיף מוסיקת קאנטרי עם מסרים לא חביבים על המין האנושי, בכלל מרבית הסרט נטול מוסיקה. גם הגישה שלו כלפי הזומבים היא חדשנית לחלוטין, לא עוד זומבים גוררי רגליים אלא סופר-זומבים השועטים במהירות מטורפת לכיוון המטרה. האיפור המרשים המבוסס על צילומי משטרה של גופות בשלבי ריקבון שונים מעניקים לסרט אמינות מבחילה במיוחד."שחר המתים" עושה את הלא יאמן. הוא מפחיד עד העצם, מקפיץ בלי הפסקה, אבל הוא גם סרט איכותי לחלוטין עם אנסמבל נפלא של שחקנים בראשותה של שרה פולי בהפגנת משחק מעולה. אמירות חברתיות ופוליטיות, והחשוב ביותר הבמאי לוקח אותו לכיוונים חדשים לחלוטין. * המלצה חמה - חכו עד סוף הכתוביות, הסרט ממשיך תוך כדי.