בנעליה ביקורת סרט

קרטיס הנסון הוא מה שנקרא במאי להשכיר. הוא אף פעם לא ביים סרט רע - בכל ז'אנר שהוא נגע בו התוצאה היתה מקצועית ובשני מקרים לפחות הן היו מרשימות. למרות שכבר שנים רבות הוא עובד עבור האולפנים ומיצר סרטי מתח ואימה זניחים: "מחלון חדר המיטות", "השפעה רעה", "היד שמנענעת את העריסה", ו"נהר הפרא" הוא אף פעם לא זכה להערכה. אבל אז הגיע "סודות אל.אי" והפך את היוצרות. סרט המשטרה המתרחש בתקופת הזוהר ההוליוודית הפנט את המבקרים ואת הקהל. הוא גילה לעולם את ראסל קרואו והעניק אוסקר לקים בסינג'ר.מאז הוא הספיק לביים את הקומדיה השחורה והמבריקה, "נערי הפלא" שלא זכתה לאהדת הקהל למרות צוות שחקנים מעולה. הסרט העניק לבוב דילן את פרס האוסקר לשיר הטוב ביותר. גם הסרט הבא שהוא ביים זכה באוסקר על שיר הנושא, מדובר ב "8 מייל" בכיכובו של אמינם. אם הייתי פוגש את הבמאי הזה שהתחלתי לפתח כלפיו הערכה, השאלה הראשונה שהייתי שואל היא איך עוברים מבימוי סרטים עם מגע יד כל כך אפל לבימוי קומדיה ורדרדה ושבלונית כמו "בנעליה"? שלא תבינו לא נכון. "בנעליה" הוא סרט מקצועי בדיוק כמו שקרטיס הנסון יודע לעשות, אבל חסר בו מגע יד אישי של יוצר, כזה שהורגש היטב בשלושת הסרטים האחרונים שלו. האם קרטיס הנסון חזר להיות במאי להשכיר? זאת נדע בהמשך. בינתיים הוא נשען על כישוריה הדלים של התסריטאית סוזאנה גראנט שכתבה תסריט דל לפי רב המכר של ג'ניפר ויינר. מה שמטריד בסרט המדובר הוא שכבר ראינו כמוהו עשרות בקולנוע, בערוצי הסרטים ואפילו בהולמרק, אז למה שנשלם 35 לראות אותו עוד פעם?התשובה לשאלה היא טוני קולט, שירלי מקליין וקמרון דיאז. תחושת הבטן שלי אומרת שקרטיס הנסון ידע שהתסריט שהוא נשכר לביים הוא לא בדיוק הברקת המאה, אפילו לא הברקת היום. אבל יש לו שלוש שחקניות נפלאות בתפקידים הראשיים: כוכבת קולנוע כריזמטית עם כישורי משחק דלים ושתי שחקניות מבריקות לצידה שכובשות את המסך. הנסון מציג את שלושת השחקניות לראווה על המסך ונותן להן חופש פעולה מלא. כל אחת מקסימה אותנו בדרכה לטוב ולרע - כאשר שירלי מקליין מוכיחה שלמרות גילה המתקדם יש לשתי הצעירות עוד הרבה מה ללמוד ממנה. טוני קולט ("חתונתה של מיוריאל", "החוש השישי") מלמדת את קמרון דיאז שכדי להיות שחקנית טובה באמת יש לה עוד כברת דרך ולחשוף גוף מחוטב זה לא משחק, לא בסרט קולנוע בכל מקרה. קמרון דיאז עושה את מה שהיא יודעת לעשות הכי טוב ותשעים אחוז מהסרט מסתובבת עם ביקיני, חוטיני, חולצות עם מחשוף עמוק ומפגינה גוף סקסי להדהים ופנים של הבלה מושלמת. ותאכלס - בשביל זה אנשים קונים כרטיס לסרט הזה. שלושת הבנות משתלטות על המסך וכובשות אותו בהנאה מרובה והקהל מרגיש זאת ונהנה ביחד איתן. הסיפור מתאר מערכת יחסים בין שתי אחיות, מגי ורוז פלר שהן גם החברות הכי טובות ונשים מאוד שונות באופיין. מגי הצעירה קלת דעת, מרדנית ולא עושה חשבון לאף אחד. לעומתה רוז הגדולה היא עורכת דין בוגרת פרינסטון עם קריירה פורחת. כאשר מגי שוכבת עם החבר של רוז, החברות מתפרקת ומגי מסולקת מדירת האחות.מגי מוצאת מכתבים שנשלחו אליה בשולחן העבודה של אביה. היא מגלה שיש לה סבתא אי שם במיאמי ומחליטה לנטוש את פילדלפיה ולרדת לפלורידה. שם ההכרות עם הסבתא המסתורית משנה את חייה. היא גם לומדת כמה דברים על אמה האהובה, אביה ועוד כמה סודות אפלים מהעבר שדרכם היא מבינה מדוע היא מתנהגת כפי שהיא מתנהגת ולראשונה מנסה לשנות את דרך חייה. כפי שהבנתם הסיפור נחרש בעבר עשרות פעמים אבל הכימיה בין השחקניות והחן הרב שלהן מחפה על העלילה הנדושה ואורך הסרט (130 דקות).להקרנת העיתונאים לקחתי את ההורים. אבא נהנה אבל אמא שלי הזילה דמעה והתמוגגה לאורך כל הסרט. לפני כמה ימים כשביקרתי בזמן ארוחת צהריים, ניסיתי להבין למה היא כל כך אוהבת את הסרט. היא אמרה לי בצורה הכי פשוטה: "אתה לא מבין, זה סרט לבנות" - ואני עם אמא שלי לא מתווכח.

ברידג'ט ג'ונס: חוזרת לשוק Bridget Jones Mad About the Boy 2025

במשפחות הכי טובות Cocorico 2024

להיות גודריץ' Goodrich 2024

בחורים טובים 2 Matchmaking 2 2024

אדיוס בואנוס איירס Adios Buenos Aires 2024

ביטלג'וס ביטלג'וס Beetlejuice Beetlejuice 2024

מחכים לדאלי Waiting For Dali 2024

תלמה Thelma 2024

גולסטאר הסרט: מרוסקים Goalstar 2024

קח אותי לירח Fly Me to the Moon 2024