ביקורות / תגובות / המלצות לסרט

הפקה טובה מאוד, משחק סביר (אם כי קצת אובר-דרמטי), אבל העלילה! שבלונית, סטראוטיפית, לא מנסה אפילו לרגש. החברה החרדית מתוארת באופן מיושן מידי עבור תקופה שבה לכל חרדי הומו יש כרטיס באטרף, והחרדים עצמם באים לראות את הסרט. למעט דמות המשנה של האישה, עם רגע קטן ומבריק, אין שום ניסיון להתמודדות אמיתית, שום הפתעה, שום עומק. למרות האכזבה, כדאי לראות ולו בשל האווירה החורפית הירושלמית.

סיפור נוגע ללב, ארוטי ומעניין, ונותן זווית חדשה לסיפורי השואה ה"רגילים". הדיאלוגים המוסריים הולכים קצת לאיבוד בסרט, וחבל, כי אלו בסופו של דבר הקטעים הכי מעניינים: כיצד נער גרמני מתמודד עם העבר הקולקטיבי.

התסריט ארוך מדי ומשעמם (כמו הספר), השחקנים סבירים (פוטר מתנשף יותר מדי). אבל ההפקה יפהפיה והיא זו שמצילה את הסרט. לא התאכזבתי, אבל גם לא התרשמתי יותר מדי. אני כנראה זקן מדי לסרטים האלו.