השנה היא 1957, תקופת הסתיו בהארטפורד, קונטיקט. חייה של קאת'י וויטאקר (ג'וליאן מור), פשוט מושלמים: בעלה, פרנק (דניס קוויד), הוא איש מכירות בכיר ומצליח בסניף המקומי של טלויזיות "מאגנטק"; יש לה בית גדול ונאה, 2 ילדים קטנים ומקסימים - דיוויד וג'אניס והמגזין המקומי עורך כתבה עליה כאשת חברה למופת. בקיצור, מה עוד אפשר לבקש. אנו פוגשים אותה כאשר ערב אחד היא מתכוננת לשובו של בעלה הביתה לארוחת ערב. אך הזמן עובר, ופרנק לא מגיע. לפתע מצלצל הטלפון וקאת'י מתבשרת כי בעלה נמצא בתחנת המשטרה המקומית, מחכה כי תבוא לשחררו.
" סרט שנראה כמחווה לסרטי שנות ה-60, ואם היה נעשה לפני..." סרט שנראה כמחווה לסרטי שנות ה-60, ואם היה נעשה לפני כמה עשורים היה נתפש כבעל אמירה משמעותית. מאחר וזה לא המצב המוצר הסופי נראה אנאכרוניסטי ולא משכנע במיוחד, הניגוד בין האווירה הכל-אמריקאית הסכרינית, לרוע והצביעות שמסתתרים מתחתיה הם כלי מרכזי, אך משומש יתר על ... המשך ...
" איזו טעות שלא שמעתי לביקורות הגולשים " איזו טעות שלא שמעתי לביקורות הגולשים !!!
הפוסטר כל כך מפתה והסרט כה שגוי מכל וכל.נתחיל מזה שדניס קווייד הוא בכלל לא שחקן ולא יעזור לו אם ישתפר. הוא גרוע ברמות שאי אפשר בכלל לתאר. התסריט גרוע למדי, הסרט איטי מאוד, לא מסב שום הנאה או ריגוש, ולא ברור לי בכלל ... המשך ...
" אכן,הרחק מגן עדן" אכן,הרחק מגן עדן. וזה הדבר המחמיא ביותר שאפשר להגיד על הסרט הזה. למעט צילומים יפים באמת, צבעונים ורומנטים, העלילה פשטנית (וגם זו מחמאה) עד אבסורדית, המשחק של שני השחקנים הראשיים פשוט רע.... באמת מישהו כתב את התסריט הזה? נראה כמו סלט שמישהו חתך בטעות... ... המשך ...
" אתמול צפיתי בסרט כברירת מחדל - בלי לדעת למה אני נכנ..." אתמול צפיתי בסרט כברירת מחדל - בלי לדעת למה אני נכנס. סה"כ מוצגים לנו בסרט הדמויות בצורה קלאסית (מימד הזמן/המקום והדמויות), אך כאשר העלילה מסתבכת הסרט ממש נעצר!!! המוזיקה אינה מותאמת בכלל לתמונות ולפעמים אפילו צורמת. הדמויות לפעמים משוחקות מדי. סה"כ מתאים ... המשך ...
" ובכן, אכן נושאים חשובים באו כאן לידי ביטוי אך הסרט ..." ובכן, אכן נושאים חשובים באו כאן לידי ביטוי אך הסרט לא מצליח לגעת בקהל, בנושאים כה חשובים כגוןהחברה ככלל והחברה של אמריקה של שנות ה-50 בפרט,הומוסקסואליות וחיי נישואין.הריחוק הרגשי של הדמויות אחת מן השניה והתסריט האדיש גורמים לסרט עם פוטנציאל להיות משעמם ... המשך ...
" לא סתם אומרים כי הדרך לגן עדן רצופה כוונות טובות" לא סתם אומרים כי הדרך לגן עדן רצופה כוונות טובות. סרט זה הוא דוגמא מצויינת לתסריטאי שרצה להעביר מסר מסויים ולא רק שלא הצליח להעביר אותו, אלא שנגמרו לו המילים באמצע.
בסרט זה, משולבים נושאי ההומוסקסואליות והגזענות (כיחסי לבנים-שחורים) ושניהם מכים בחייה ... המשך ...
"תחסכו מעצמכם"תחסכו מעצמכם!
מועברים מסרים יפים והכוונות טובות, אבל הסרט ארוך כאורך הגלות ומשעמם כפסוקו של יום.
אבל שוב, שני נושאים חשובים עומדים פה לדיון, הומוסקסואליות וגזענות.
הסרט נסחב וכשנגמר הסרט סיננתי "ברוך שפטרנו".