"מוזיקה היא הדרך האלוהית לספר דברים יפים ופואטיים ללב" אמר הצ'לן פבלו קאסלס ונראה כי הסרט "קרוקודיל לייל" שבו שזורים קטעים מוזיקליים רבים, הוא בהחלט ההוכחה לכך. בכלל 'נראה כי ישנו ביקוש הולך וגובר לתכניות שירה, מחזות זמר ואף סרטי ילדים מוזיקליים כגון "אנקאנטו" של דיסני ושני סרטי "לשיר". לכאורה דמותו של "קרוקודיל לייל", דמות מונפשת ששרה, מזכירה מאוד את דמויות החיות ששרות בסרטי "לשיר". אך למרות הדמיון, השוני הוא בקו העלילתי ובעובדה שהקרוקודיל אינו מדבר כלל ומתקשר רק באמצעות שירים עימם הוא כובש את הסובבים אותו וגם את קהל הצופים.הסרט מבוסס על סדרת ספריו של הסופר ברנד וובר, אודות הקרוקודיל לייל שגר ברחוב איסט 88 יחד עם משפחת פרים. הסרט מתחיל כשלייל התינוק נמצא על ידי הקטור ולנטי בחנות חיות ומזהה בו פוטנציאל מוזיקלי. הוא מחליט לקחת אותו תחת חסותו ולהפוך אותו לסנסציה מוזיקלית, אך פחד הבמה שתוקף את לייל משתק את התכניות. הקטור שהשקיע לא מעט במופע חייב כספים ונאלץ לעזוב ולהשאיר את לייל מאחור. הוא מותיר אותו מאחור עם הבטחה כי יחזור בקרוב ומנחה אותו להיראות כפוחלץ אם מגיעים אנשים.
פרסומת
מאז אותו אירוע, חולפות מספר שנים ואת הבית קונים הזוג פרים יחד עם בנם ג'וש. באחד הימים ג'וש מגלה במפתיע את לייל ולאחר ההלם הראשוני, לייל מגלה לג'וש שהוא מסוגל לשיר. הם נקשרים והופכים חברים טובים. ומה עושים ילד וקרוקודיל כדי ליהנות? לייל לוקח את ג'וש לסיורים ליליים בסמטאות חשוכות שמסתיימים בקפיצה לתוך פחי זבל.בהמשך גם הוריו של ג'וש יתקלו בלייל ולאחר החרדה הראשונית, הוא כובש גם אותם בשירתו ואופיו החביב. הבעיה היחידה שמעיבה עליהם היא השכן הממורמר מר גרמפס שאינו אוהב את שכניו וחושד שהם מאכילים את חתולתו. גם חזרתו של הקטור ולנטי האמרגן עם החובות לא תורם לאידיליה המשפחתית ומכאן ישנן רק צרות. האם לייל ומשפחתו החדשה יתגברו עליהם?
התסריט שנכתב על ידי וויל דיוויס ("החתול במגפיים") מבוסס בחלקו על הסיפור המקורי שכתב וובר עם תוספות יצירתיות ומשעשעות. העלילה מתמקדת בעיקר בקשר שנוצר ומתהווה בין בני משפחת פרים ללייל, שגורם לכל אחד מהם להבין את רצונותיהם ולהתמודד עם פחדיהם. התסריט אינו חף מבעיות: הסיפור צפוי, חלק מהעלילה מופרכת למדי וחלק מהדמויות לא מספיק מפותחות. למשל, דמותו של ג'וש היא ילד שבגיל צעיר איבד את אמו וגדל עם אם חורגת. אין מספיק מיקוד על תחושותיו ועל ההתמודדות שלו בבית הספר החדש. בעיה זו נפתרת מהר מדי, מה שמוריד מאמינות הסרט. ניתן היה לתת לכך יותר נפח שיסייע לילדים ביצירת פתרונות לבעיות חברתיות.מה שמחפה על הבעיה התסריטאית הוא הבימוי הקצבי והתוסס של וויל ספק וג'וש גורדון (הבמאים של "אהבה בהחלפה"). הביצועים הווקאליים של שון מנדס שמגלם את לייל (ובגרסה המדובבת – לירון לב הנפלא) וחוויאר ברדאם הכריזמתי שגונב את ההצגה (ובגרסה המדובבת – אסף פריינטא שעושה מטעמים פיקנטיים מדמותו של הקטור).הסרט מכיל מסרים יפים ששזורים בו: להילחם על הדברים החשובים ולא לוותר, לא לשפוט אדם לפי הרושם הראשוני ולתת סיכוי, לדעת לעזור אחד לשני, לדעת ללמוד מטעויות ולדעת לבקש סליחה. אבל הוא בעיקר הנאה מוזיקלית לילדים ולמבוגרים עם פסקול נהדר (ג'סטין פול, בנג' פאסק ומתיו מרגסון) שכולל, איך לא, את הביצוע לשירו של אלטון ג'ון, "שיר הקרוקודיל".