"פולאאוט": ביקורת עונה ראשונה

Fallout Series Review

תמר שרה שלומוביץ' על ""פולאאוט": ביקורת עונה ראשונה":
"מתעלה על הציפיות של המעריצים"

שתף/י

משחק אלה פורנל קייל מקלכלן וולטון גוגינס מויסס אריאס

אקשן

ביקורת סדרה ל"פולאאוט": ביקורת עונה ראשונה מאת תמר שרה שלומוביץ' | כתבת קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"עושה כבוד למקור"

דירוג הגולשים

ראית את הסדרה? העבר/י את העכבר ודרג/י!

9/10

מדד פופולריות

10.0/10

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

אם אתם בקיאים בסצנת הגיימינג, ספק אם לא שמעתם על "Fallout"; סדרת המשחקים הפוסט-אפוקליפטית מארצות הברית הרוויחה מעמד מרכזי בז'אנר ב-26 השנים הסוערות שעברה מאז היווסדה. התסריטאי והמפיק (ואחיו של כריסטופר הנודע) המפורסם בין היתר בזכות הסדרה "ווסטוורלד" שיצר עם אשתו – ליסה ג'וי, העלה את הרעיון לראשונה ב-2019: לבנות סיפור חדש לחלוטין שמתרחש ביקום של "Fallout", במקום להתבסס על סיפורי המשחק הקיימים, כפי שעיבודים רבים נוהגים לעשות. הבחירה הוכחה כצודקת, בתוצר המרהיב, המזוויע והמטורלל שהוא שמונת פרקי העונה הראשונה.הסיפור הוא ללא ספק אחד מחוזקותיה הגדולות של הסדרה של אמזון. העלילה שואבת מוטיבים רבים מסיפורי המשחקים, כולל נטייתם לסטות מן העלילה שבוססה בפתיחת הסיפור, ולהציג טוויסטים משמעותיים לכל אורכם. כמו במשחקים, גיבורתנו היא תושבת אחת הכספות (כך נקראים מקלטי הנשורת) שנאלצת לצאת אל השממה ולהתמודד עם הזוועות שהיא מביאה. הגיבורה – לוסי (אלה פארנל) יוצאת לחפש את אביה שנחטף בידי פושטים מפני השטח. במקביל מוצגים גם סיפוריהם של חבר ב"אחוות הברזל" (ארון מוטן), ושל יצור המוכר כ-"Ghoul" (וולטון גוגינס). לאורך מסעות הדמויות נחשף בפנינו אט אט העולם של " Fallout": ההתיישבויות, הפלגים השונים מפני הקרקע, היצורים ששרדו את הפצצה (פחות או יותר) והמפלצות שנוצרו בעקבותיה. אך הסדרה לא עוצרת שם, ומציגה חידושים רבים שכלל לא נראו במשחקים. אלו שאולי המשמעותיים ביותר למעריצים, הם הפלאשבקים המרובים אל העבר של לפני הפצצה.

פולאאוט בתרגום חופשי הוא "נשורת", ולצד משמעותה המילולית, הסדרה נשענת רבות על משמעותה המטאפורית – מצב האנושות אחרי שזו הידרדרה למלחמה גרעינית הרסנית שלא הותירה הרבה מהעולם של לפני. העולם הישן (שמתחיל ב-2077) מצויר בסגנון "רטרו-עתידני" – מעין מדע בדיוני ששואב המון מהאמריקנה של שנות ה-50 – במראה כמו באווירה: צבעוני, אידאליסטי ונאיבי שאף מגחיך מלחמה גרעינית עד כדי כך שהחברה הגדולה ביותר בארה"ב עוסקת במכירת חדרים בכספות, למקרה שמישהו ילחץ על הכפתור. הדבר עומד בקונטרסט מכוון וחד כתער לעולם העגום והמסוכן של הפוסט-אפוקליפסה ברבדים רבים, שהבולט בהם הוא המוסרי. כמו במשחקים, ניכר ערפול אופייני בין הטוב לרע; בכל דמות, בכל תקרית – השטח האפור שולט. מי שנראה בתחילת העונה כ"טוב" או "רע" לא בהכרח ייראה כך בתומה. הניגודיות הזו מועצמת עם הליווי הדיסוננסי של המוזיקה הנעימה משנות ה-50 – שעוטפת גם את הסצנות הנוראיות ביותר, בדיוק כמו במשחקים. ב" Fallout", כל משחק נפתח באמרה "מלחמה לעולם אינה משתנה", משפט שמתמצת בפשטות כואבת את כל השקפתו, ושמקבל התייחסות ראויה גם בסדרה.

לנולאן היכרות ארוכה עם העולם של "Fallout" – הוא שיחק בסדרה מאז תחילתה, ותיאר את עולמה כעולם אפל ואכזר, שהצליח בו-בזמן להיות מקום כיף לשחק ולחקור בו. הסדרה אכן מביאה סיפור ייחודי שמרגיש מאוד כמו לשחק במשחק – אבל בדרך מקורית משלה. מלבד הקריצות והמחוות לכלל משחקי הסדרה, העלילה מחדשת בפרשנויות וקווי עלילה חשובים שלא הוסברו כהלכה, או אפילו התקיימו במשחקים, עד כדי כך שהווארד בעצמו הודה שהביט בהם בקנאה וחשב: "למה אנחנו לא עשינו את זה?". מלבד מעריצי המשחקים שזוכים לתשובות לכמה משאלותיהם, אותה התעמקות בהסברים ובפרשנויות משרתת גם את הצופים מהשורה, בכך שנותנת עומק וביסוס שמשווים אמינות לעולם ההזוי הזה, וכמובן בכיף הקלאסי של פתירת התעלומות לאורך העונה. עם תקציב מנופח מאמזון פריים של 153 מיליון דולר לעונה, הסדרה מציגה צילום ועריכה ברמה כמעט קולנועית, אך מעל הכל –עיצוב יוצא מן הכלל. אין ספק שבין הדברים החשובים והמסובכים ביותר בעיבוד משחק לסדרת טלוויזיה, הוא שחזור תחושת העולם שהמשחק יצר. וכאן, כבר מהפריים הראשון, ניתן לומר ש"Fallout" מצטרפת בגאון למועדון של "המכשף" ו"האחרונים מבינינו" בעיצוב ההפקה הפנטסטי. צוות ההפקה עמל על שחזור האביזרים מהמשחקים עד רמת פירוט אובססיבית. מעט מאוד ממה שתראו בסדרה הזאת נעשה על ידי מחשב; הכספות, התלבושות, ואפילו הפרטים המקאבריים ביותר כמו האיברים הכרותים והמעוותים – עוצבו במציאות. הליהוק בסדרה מדויק כמו כל דבר אחר בהפקתה. אלה פארנל משכנעת כתושבת כספת חיובית להחריד שנשענת על האמונות והתקוות עליהן חונכה אל מול כל הרוע שנקרה בדרכה. וולטון גוגינס ("המגן") משחק נאמנה תפקיד שהוא ההתגלמות החיה של המושג "שטח אפור" בסדרה הזאת. עם מסכת איפור שסותתה על פניו במשך 5 שעות בכל יום צילומים, הוא מחיה את דמות ה-"Ghoul" מהמשחקים ונותן לה עומק והיסטוריה שמשמשים כעוגן לסיפור כולו. גם מייקל אמרסון ששיתף פעולה עם נולאן בסדרה "מבוקש" מצוין בדמותו החשובה כתושב "המובלעת" – וילציג.

"Fallout" של אמזון מפתיעה, ולחלוטין מתעלה על הציפיות. הנאמנות האדוקה שלה לסדרת המשחקים של בת'זדה מצליחה לתרגם את חוויית המשחק לצפייה בסדרה. התוספות המשמעותיות שהכניסה נתנו רבדים חדשים שאף עשויים להשפיע על העתיד של המשחקים (הווארד ציין כי עלילת הסדרה היא "קאנון": חלק מבסיס עולם המשחק). זו מסוג הסדרות שחייבים להמשיך בה מיד לפרק הבא, וזאת התחושה גם בפרקה האחרון – שמשאיר אותנו מוכנים בקצה המושב לעונה הבאה, שאין כל ספק שתגיע.

תמר שרה שלומוביץ' | כתבת קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסדרה הוסף/י ביקורת!

שתף/י

Fallout - ביקורת גולשים / תגובות

צפיתם בסדרה? ספרו לנו מה חשבתם! הוסף/י ביקורת!

שם: מבקר בוגרגיל: 5102/05/2024 09:26:26

9/10

פולאאוט סדרת מדע בדיוני והרפתקאות עם רעיון מעניין ואוסף שחקנים יוצא מן הכלל, עם עלילה מקורית, לך תדע אם חזון כזה עוד יתממש ויהפוך למציאות. שחקניות ושחקנים מצויינים מציגים גישות שונות לעולם העתידי שמוצג בסדרה, אוסף של דמויות מקוריות שמרכיבות יחד עולם שלם של הרפתקאות והומור. לא נחסכת אלימות וגועל מהצופים, ויש לא מעט סצינות בהן אתה שואל עצמך מה אני הייתי עושה באותה הסיטואציה. תמר מבקרת האתר כתבה ביקורת יפה, תודה. נהניתי מאד מהסדרה, גם מהמשחק והעריונות המקוריים, וגם מההפקה, לרבות הצילומים, הנראות וגם הסאוונד המיוחד שמלווה את הסדרה.

קישורים