הוא חוזר! סקירת סדרת סרטי שליחות קטלנית

לכבוד צאתו השבוע של "שליחות קטלנית: ג'נסיס", הסרט החדש והחמישי בסדרת הסרטים הקלאסית "שליחות קטלנית", כתבת האתר עתרת סלייטר מסכמת את סרטי הסדרה עד כה ונזכרת בנוסטלגיה בסרטים הראשונים והטובים בעבר.

הסרט "שליחות קטלנית"מ-1984 של הבמאי הצעיר ג'יימס קמרון היה אמנם דל תקציב אבל בזכות תסריט ובימוי מבריקים בשילוב פסקול מקורי של בראד פידל הפך לקלאסיקה. בעקבותיו הופקו ארבעה סרטי המשך וסדרת טלוויזיה שנקראה "שליחות קטלנית: יומני שרה קונור". הסרט הקפיץ את הקריירה של ארנולד שוורצנגר גיבור הסרט באופן משמעותי. כאשר שוורצנגר שגילם את המחסל האימתני הבטיח במבטא האוסטרי הכבד שלו "I'll be back" ספק אם הוא או מישהו מהצופים האמין שהוא אכן יחזור 31 שנים לאחר מכן בסרט החמישי בסדרה "שליחות קטלנית: ג'נסיס". על מנת לקדם את הסרט החדש שוורצנגר, מושל קליפורניה לשעבר, הקליט את קולו לאפליקציית הניווט וויז ואמר: "כשצילמנו את הסרט הראשון דיברנו על כך שהעולם יהיה נתון לשליטתן של מכונות. כיום מכונות הן אלו שאומרות לך לאן לנסוע".

ג'יימס קמרון הקנדי כתב וביים את שני הסרטים הראשונים בסדרת "שליחות קטלנית". את הרעיון לתסריט הפרנואידי שאב קמרון היישר ממוחו השאפתני של נשיא ארה"ב לשעבר רונלד רייגן. בשנות השמונים, אחרי רגיעה ממושכת מהמלחמה הקרה בין ארה"ב לברית המועצות, הנשיא רייגן, שחקן קולנוע בעברו, הכריז על תכנית ביטחון שכונתה "מלחמת הכוכבים", שמטרתה לייצר מערך הגנה מפני טילים בליסטיים. התכנית כללה בין היתר הצבת טילים בחלל ליצירת כיפת הגנה על שמי ארה"ב שיישלטו על ידי מערכות מחשב משוכללות. התכנית אמנם לא יצאה לפועל אבל היא היוותה לקמרון הבמאי מקור השראה לסרט שהפך לאחד מסרטי המדע בדיוני המוכרים ביותר בעולם.

[*]

החשש מפני המהפכה הטכנולוגית המאיימת לשנות את חיינו ואף להשתלט עליהם הוצג כבר בשנת 1936 בסרט "זמנים מודרניים" של צ'רלי צ'פלין. הסצנה הבלתי נשכחת בה צ'פלין מגלם עובד מפעל קשה יום "נבלע" על ידי מכונת הייצור עליה הוא עובד ממחישה באופן ויזואלי וקומי את הסכנה. הסרט נוצר בתקופה בה כבר הוקלט קול בסרטים אבל צ'פלין התנגד לשימוש בטכנולוגיה ורוב הסרט היה אילם. בניגוד לצ'פלין שהעביר את המסר בסרטיו באמצעים טכניים מינימליסטיים קמרון השתמש בטכנולוגיות המתקדמות ביותר. בשנת 1984 יצא הסרט הראשון "שליחות קטלנית" בבימויו של קמרון. הסרט מציג חזון אפוקליפטי בו בשנות התשעים מערכת ההגנה הצבאית "סקיינט", שנועדה להגן על שמי ארה"ב, משגרת באופן עצמאי טילים גרעיניים על ברית המועצות ובעקבות זאת פורצת מלחמה גרעינית שמחסלת את רוב האנושות. הסרט נפתח בשנת 2029 כאשר קבוצת מורדים קטנה ששרדה את המלחמה, בראשות המנהיג ג'ון קונור, נאבקת במכונות המאיימות לכלות את האנושות. על מנת להביס את המחתרת האנושית, מערכת המחשוב שולחת אל העבר סייבורג (ארנולד שוורצנגר), שהוא חצי אדם וחצי מכונה, במטרה להרוג את שרה קונור (לינדה המילטון) האימא העתידית של מנהיג המחתרת, ג'ון קונור. במקביל, קונור שולח אל העבר את קייל ריס (מייקל ביהן) על מנת שיגן על אמו שטרם ילדה אותו. הסרט מסתיים בכך שמנהיג ההתנגדות העתידי ניצל אך למרות זאת המלחמה הגרעינית פורצת.

בשנת 1991 יצא הסרט השני בסדרה "שליחות קטלנית: יום הדין" בבימויו של קמרון. הסרט עלה על קודמו גם מבחינת התקציב וגם מבחינת העושר הוויזואלי. הפעם נשלחים שני סייבורגים מהעתיד. שוורצנגר מגלם את הסייבורג הטוב שנשלח על ידי קונור להגן על עצמו בצעירותו מפני הסייבורג המשוכלל שנועד לחסל אותו. הסייבורג הרע מתוחכם יותר ומדגם חדיש בהרבה מהדגם של הטוב - הוא עשוי מפלדה שהופכת נוזלית ומאפשרת לו לשנות צורה לכל אדם או חפץ השווה לגודלו. שוורצנגר הסייבורג הפרימיטיבי לוחם במחסל לצד ג'ון קונור בן ה- 13 ואמו שרה קונור. בסופו של דבר שרה קונור מצליחה לשנות את העתיד והמלחמה העתידית נמנעת.

[*]

בשנת 2003 יצא הסרט השלישי בסדרה "שליחות קטלנית: עלייתן של המכונות" בבימויו של ג'ונתן מוסטאו. המחסל הפעם עוטה דמות נשית המאיימת לרצוח לא רק את ג'ון קונור אלא את כל הסובבים אותה. בשנת 2009 יצא הסרט הרביעי בסדרה "שליחות קטלנית: התעוררות" בבימויו של מקג'י, אשר מתרחש בשנת 2018 ומתמקד במלחמה העתידית שבין בני האדם לרשת סקיינט. למרות שסרטים אלו נחשבים פחות טובים מקודמיהם הם הצליחו יחסית בקופות.

שני הסרטים הראשונים שנוצרו על ידי קמרון היו מוצלחים יותר מהמשכיהם, כיוון שהם הפכו את תחושת הסכנה מפני האטום למוחשית באמצעות שימוש באפקטים ויזואליים לצד אמצעים אקספרסיוניסטיים שהדגישו את הניגוד שבין העולם הבהיר בהווה לבין העתיד האפל והחשוך. בסרטיו של קמרון יש שילוב מנצח של סצנות פעולה בעלות קצב מסחרר עם היבטים אפלוליים ומהורהרים שמסבים הנאה כפולה לרגש ולשכל. הסרטים מעלים שאלות פילוסופיות כמו: האם יש לנו אפשרות לשנות את הדרך? אם כן, האם בעקבות זאת הגורל ישתנה?

המסרים של שני הסרטים סותרים זה את זה ומשקפים את הלך הרוח של התקופה בה הם נוצרו. הסרט הראשון שנוצר באווירת התחממות המלחמה הקרה מסתיים באופן פסימי בו לא ניתן לשנות את הגורל ואילו הסרט השני שנוצר בתקופת פירוקה של ברית המועצות מסתיים במניעת המלחמה על ידי שרה קונור, שחורטת על גבי שולחן העץ: "אין גורל מלבד זה שאנו קובעים". לפי הסרט האנושות הגיונית מספיק כדי להציל את עצמה מכיליון. מה שלא הגיוני הוא התסריט - מהסרט עולה הפרדוקס שאם מלחמת העולם הגרעינית נמנעת, כיצד יכולה מערכת המחשוב, שהשתלטה בזכותה על העולם, לשלוח מהעתיד את הסייבורגים?

נראה שסדרת הסרטים האפוקליפטית עדיין רלוונטית כיום עם האיום האיראני המרחף מעל ראשנו והטכנולוגיה שהולכת ומשתלטת על חיינו. דאגות אלו מהוות קרקע פורייה ליצירת סרטי מדע בדיוני אפוקליפטיים. יש להניח שהדגם הבא של המחסל נמצא כבר בפיתוח של מיטב האנימטורים. בינתיים, נסתפק בקולו של הטרמינייטור מהדגם הישן והטוב שינווט את רכבנו במסע אל עתיד טוב יותר.

רוצים עוד? קראו את כתבת הסקירה של נתן ליכטר לכבוד 30 שנה לסרט "שליחות קטלנית" הראשון. לקריאה: לחצו כאן