חורף קוריאני ביקורת סרט

Winter in Sokcho Movie Review

דניאל עמיר על "חורף קוריאני":
"מפגש תרבויות ביצירה עדינה שדורשת מחשבה"

סרט חדש שתף/י

משחק רושדי זם, בלה קים, מי-היון פארק, טאי-הו ריו, דויו גונג במאי/ת קויה קאמורה

דרמה

ביקורת סרט לחורף קוריאני מאת דניאל עמיר | כתב מדור "שובר מסך" וכתב קולנוע וטלוויזיה

ציון המבקר

"התבוננות באחר"

דירוג הגולשים

ראית את הסרט? העבר/י את העכבר ודרג/י!

8.9/10

מדד פופולריות

3.6/10

היכן תצפו?

בקולנוע

63.6% בבית

18.2% לא אצפה

18.2%

שלח/י

Seret Buzz

הוסף/י למועדפים הוסף/י ל"רוצה לראות" התחבר/י הצטרף/י בחינם!

כשמחצית מהעשור הנוכחי כבר מאחורינו, ניתן בבטחה להגיד שהתרבות הפופולרית הקוריאנית הפכה מזמן לתופעה בינלאומית של ממש. ממוזיקת ה-K-POP נוסח "BTS" ו"בלאקפינק"; לסדרת הלהיט של נטפליקס,"משחק הדיונון", שהפכה לסדרה הנצפית ביותר בפלטפורמה אי פעם ובקולנוע עם הלהיט של בונג ג'ון הו "פרזיטים" שעשה את הדרך מ"דקל הזהב" לזכייה חסרת תקדים בפרסי האוסקר, מה ששינה את כללי המשחק בתעשיית הקולנוע והזניק את גל החיבה המתמשך למדינה האסייתית. אין זה פלא, אם כך, שהשבוע הכתיר ה"ניו-יורק טיימס" במשאל מתוקשר את הסרט ל"טוב ביותר במאה ה-21 עד כה", בעודו מנצח ענקים כמו "מלהולנד דרייב" ו"זה ייגמר בדם".המגמה הקוריאנית המתמשכת לא פסחה גם על אירופה – וצרפת בפרט – וכך בשנים האחרונות התחילו לזרום לבתי הקולנוע יצירות היברידיות שכאלו, דוגמת "בחזרה לסיאול" של דייבי צ'ו, שעסק בניסיונותיה של צרפתייה-קוריאנית שמנסה להגדיר את זהותה מחדש בבירה האסייתית. כעת מצטרף גם "חורף קוריאני" ("Winter in Sokcho"), סרט הביכורים של הבמאי הצרפתי-יפני קויה קאמורה על בסיס הספר "חורף בסוקצ'ו" של הסופרת השוויצרית-קוריאנית אליסה שואה דוספן. אחרי שהציג בפסטיבלי הקולנוע בטורונטו וסאן-סבסטיאן, מגיע "חורף קוריאני" גם לבתי הקולנוע בישראל. עם זאת, כבר כאן אפשר להכריז – זהו אינו הסרט שחובבי הקולנוע הקוריאני מצפים לו, אך זה לבטח אחד שיאהבו לא פחות.

סו-הא (בלה קים) הצעירה גרה בכפר דייגים קטן בדרום קוריאה בשם סוקצ'ו. שגרת יומה היא די עקבית, אך גם די משמימה – כשהיא מלהטטת בין עבודה במשרה מלאה במלון דרכים קטן לבין טיפול באמה מוכרת הדגים (מי-היון פארק) ובילוי עם בן זוגה (דויו גונג), ששואף לשוב עמה לסיאול. בסתר ליבה, גם סו-הא מתגעגעת לחיים שעזבה בעיר הגדולה ולתואר בספרות צרפתית וקוריאנית שהשלימה אך ללא המשך.למרות הכול, נדמה שמה שמעסיק את גיבורתנו יותר מכל הוא זהותה החצויה כבת לאב צרפתי שעזב את המדינה עוד לפני שידע שהותיר מאחוריו אישה בהיריון, ובכך הגיעה לעולם ילדה שכלל לא הכיר. במהרה, עולמה של סו-הא מתערער – לטוב ולרע – כשלמלון מגיע אמן צרפתי בשם יאן קראן (רושדי זם, "ימים של תהילה"), החספוס והגסות שלו - שבעצמו מנסה להיטמע ככל האפשר כדי למצוא את ההשראה לרומן הגרפי שלו - מפיחים חיים מחודשים בסו-הא הביישנית, אך גם מעוררים בה שאלות על אותו עבר צרפתי נסתר שמעולם לא הכירה.

אותו ניכור שבהן נמצאות שתי הדמויות הראשיות והפער בין העולמות השונים מהן הגיעו מניע את "חורף קוריאני", בסרט שלוקח את הזמן שלו, אך גם לא יותר מדי. לעיתים זו דרמה פואטית, לעיתים על גבול מותחן חרישי, הבמאי והתסריטאי קאמורה ושותפו לכתיבה סטפן לי קואונג מבליטים את האווירה יותר מכל אלמנט קולנועי אחר שעומד לרשותם.הם עושים זאת לא בהכרח כדי לענות על שאלות חד משמעיות, למשל - מהו הרגש שמתעורר אצל סו-הא כשהיא פוגשת בקראן - משיכה רומנטית? קרבה רעיונית? סלידה? בכל אלו ועוד "חורף קוריאני" לא מתעניין לגעת. להפך, נדמה שכמו שעושות דמויותיו לאורך מרבית ריצתו, גם הסרט מעוניין 'להתבונן' – בפרספקטיבות שונות, במפגש תרבויות, בחוסר היכולת של האדם לצפות מה יקרה הלאה, בזרימה של החיים.בעולם גלובלי שהופך מסוגר יותר ויותר, כשהבדלים בין תרבויות שונות נעשים לחוצץ ולא לגשר, קאמורה מעוניין להראות לנו כמה רגיש מפגש שכזה באמת יכול להיות; את המסקנות יעשה כל צופה עם עצמו. כך, מי שציפה לסרט קוריאני א-לה בונג ג'ון-הו או כזה שמבליט בעיות חברתיות/פוליטיות דרך אמצעים ז'אנריים מהודקים – ייתכן ויתאכזב; אך מי שמוכן לקבל על עצמו יצירה עדינה יותר, אולם כזו שלא נופלת מעמיתיה הנודעים יותר לבטח ייצא מהופנט.

דניאל עמיר | כתב מדור "שובר מסך" וכתב קולנוע וטלוויזיה

עמוד הסרט שעות הקרנה בקולנוע תמונות מהסרט הוסף/י ביקורת!

שתף/י