ההצגה "תרקדי איתי", המבוססת על סרט צרפתי, הגיעה לתיאטרון הבימה דרך צביקה הדר שגם מככב בתפקיד הראשי. רגע אחרי ההצגה תפסנו את הדר, חן אמסלם זגורי, רובי פורת שובל, אושרת אינגדשט ועדנה בליליוס לשיחה
הסרט הצרפתי המצליח משנת 2022, "תרקדי איתי" עבר עיבוד לבמות התיאטרון הלאומי הבימה. הסרט שנכתב, מבוים ואף משוחק על ידי פרנק דובוסק, עוסק בסיפורו של טוני, נהג אוטובוס שחייו עוברים טלטלה לאחר שהוא חווה התקף לב. בעקבות אירוע זה הוא מחליט לעשות שינוי בחייו ולהתוודע לבתו אותה נטש לפני עשרים שנה. הוא מגלה שהיא מורה לריקודים סלוניים ומחליט להירשם לשיעורים ולהתוודע אליה מבלי לגלות את זהותו.
התיאטרון הלאומי הבין את הפוטנציאל הגלום בתסריט והחליט ליצור לו גרסה ישראלית. על העיבוד למחזה הופקד השחקן והמחזאי ארז דריגס, שכבר ביצע בעבר לתאטרון עיבוד לסרט הקאלט של שמי זרחין, "אביבה אהובי". את ההצגה מביימת מירי לזר. בגרסה הישראלית משתנה שמו של טוני לאליאס ובמקום נהג אוטובוס הוא שרת. לנעליו של דובוסק נכנס צביקה הדר ואת בתו, אנה מגלמת חן אמסלם-זגורי ("זגורי אמפריה"). ולצדם אושרת אינגדשט ("אמריקה"), עדנה בליליוס ("סברי מרנן"), עמי סמולרצ'יק ("סברי מרנן"), דב רייזר, רובי פורת שובל, אלינור פלקסמן, שחר רז ושמוליק כהן.
צביקה הדר שמגלם את התפקיד הראשי וצפה בסרט עבר לפני מספר שנים התקף לב כמו הדמות שהוא מגלם. אך מעבר לכך, החיבור שלו היה לסיפור. "יש פה סיפור רגשי, כיפי עם המון הומור, חיבור של פריפריה והתעסקות עם ריקוד. כך שזה ווין ווין בעיניי כשחקן וזה נורא כיף", הוא מספר. בנוסף על המשחק בהצגה, צביקה גם אחראי על הבאת הסרט לתאיטרון: "אני יכול להגיד שההזדמנות להביא את הזכויות של הסרט הייתה בצורה עקיפה דרכי אפילו עוד לפני שהבימה חשבו עליו. עניינו אותם והייתי ממש בחיתולים של הדבר הזה. יש משהו מאוד יפה בדבר הזה וגם מאוד מרגש".
(תמונות בכתבה מתוך ההצגה "תרקדי איתי". צילום: רדי רובינשטיין)
זו פעם שנייה שאתה מופיע בהצגה בתיאטרון הבימה שמבוססת על סרט אחרי "חתונה מאוחרת".
"נכון. התחלנו עם סרט ישראלי ועברנו לסרט בינלאומי. פעם הבאה ייקחו הצגה מהבימה ויעשו ממנה סרט בינלאומי".
איך הייתה העבודה על הריקודים?
"זו דרך של ייסורים. עשינו את זה בזכות החיבור של מירי הבמאית ושל חיים פרשטיין (רקדן מ"רוקדים עם כוכבים") שעבר איתנו על הכוריאוגרפיה. הכרתי את מירי מ'חפץ' ומעבר לבימוי ולראייה, למירי יש סטייל, יש לה ראייה של צבעים, של ארכיטקטוריה, כל הצורה של הבמה וכל האדפטציה של הסרט למציאות הבימתית זה עולם אחר לגמרי. ומירי מביאה לבמה הצגה שיכולה להיות סתם הצגה של צחוקים למקום של אמנות, בידור ומשהו שיש בו רגעים עמוקים וכנים וזה מה שמדליק כאן".
לשחקנית רובי פורת-שובל, שמשחקת את גרושתו של אליאס בהצגה, יש ברזומה לא מעט מחזות שכתבה. היא מסבירה על ההבדל בין משחק במחזה שהיא כתבה לבין מחזה שהיא לא כתבה: "אני כותבת לעצמי תפקידים שאני אוהבת ושלא בטוח היו נותנים לי אותם. אבל לשחק במחזה שלי דורש המון אחריות כי אני דואגת לכולם ולתפאורה וזה מלחיץ, הרבה מתח. וכשזה לא מחזה שלי – אני משוחררת מהמתחים האלה ומה שנשאר זה ליהנות. גם אם התפקיד הוא קטן אני באה רק ליהנות".
שלוש שחקניות ההצגה (חן אמסלם, אושרת אינגדשט ועדנה בליליוס) שצפו בסרט מספרות על העיבוד הבימתי שנעשה לסרט.
חן: "הבאנו את זה למקום היותר ארץ ישראלי ולקהל שלנו שמדבר בשפה שלנו ולטעם הזה שאוהבים פה. יש פה הרבה הומור וגם הרבה אמת וכאב ורגש".
עדנה: "וזה גם יותר מתומצת פה לסיפור עצמו של הבת והאבא".
אושרת: "אין את הפריימים שהקולנוע עושה שנותן את הזמן והמקום ומה שארז עשה זה שממש העמיק את זה והכניס לכל דמות את הנפח שהיא צריכה כדי שהדבר הזה יוכל להחזיק במה".
חן אמסלם מגלמת את בתו של אליאס, רקדנית מקצועית ומוכשרת. מסתבר שהדמות לא כל כך רחוקה ממנה כי לפני 15 שנה חן הייתה כוריאוגרפית של להקות מחול ובמאית. "זה מה שהיתי מתפרנסת ממנו בתור ילדה והרגשתי שחזרתי לעבר", היא מספרת.
עדנה: "קרענו את התחת. התכווצנו בריקוד. יש פרטנרים בריקוד שהם מאוד טובים אז אני חייבת לעמוד באיזה שהוא סטנדרט".
חן: "עדנה עד היום עושה חזרות".
צביקה היה תלמיד טוב?
חן: "לא, הוא היה ממש תלמיד גרוע. עד היום, אבל אני מתה עליו".
אושרת: "אבל הוא השתדל".
איך היה החיבור לדמות? עדנה – חשבתי על מירב מ"סברי מרנן" כשראיתי אותך על הבמה.
עדנה:"כל פעם כשאני מגלמת מישהי שמחפשת אהבה זה מזכיר אותה".
אושרת: "אני חושבת שכל דמות שאנחנו פוגשות בתור שחקניות מצריך למצוא את הנקודות שאתה מזדהה, את הנקודות שחומקות ממך ומה מעניין אותך בסיפור ומה פחות ואיך אתה מתקרב לזה".
השחקנית אושרת אינגדשט מוכרת מסרטו העלילתי של אופיר ראול גרייצר, "אמריקה" לצד מיכאל מושונוב אבל היא כבר 12 שנים בתיאטרון. "'אמריקה' זה פשוט הדבר הגדול בקולנוע שנתן עוד הכרה אחרת אבל התיאטרון זה הפורטה שלי", היא מציינת.
מה אתן אומרות על השילוב בין טלוויזיה, קולנוע ותיאטרון?
עדנה: "בשבילי השילוב הוא המושלם – קצת מזה, קצת מזה".
חן: "אין הבדל – אנחנו נמצאות כאן ועכשיו כל הזמן. בטלוויזיה ובאקשן וכשיש קהל מולך – זה אותו דבר. זה ענין של ווליום והמחיאות כפיים שמקבלים".
בקיץ שהולך ומתקרב תראו את אמסלם חוזרת לדמותה של טליה אורן בעונה השלישית של "בני מצווה" בכאן 11 ואת בליליוס חוזרת לדמותה של שוש בעונה השנייה של "שכונת חיים", גם היא בכאן 11. לדמותה המצחיקה של מירב רוזן, אותה היא גילמה בסדרה המצליחה 'סברי מרנן' על המסך הגדול נצטרך להמתין קצת יותר. או כפי שבליליוס אמרה: "נראה – זה עוד בבייקינג".