פסטיבל הקומדיות האיטלקיות: סקירות והמלצות סרטים

כל סרטי פסטיבל "פיניטה לה קומדיה" זמינים לצפייה בתשלום באתר הפסטיבל. לצפייה >> לחצו כאן

עשרה ימים בלי אימא

כלפי חוץ חייו של קרלו נראים מושלמים. הוא עובד 15 שנה כמנהל כוח אדם, נשוי 13 שנה לג'וליה, אישה יפה וחכמה ויש לו שלושה ילדים חמודים. משפחה איטלקית אידיאלית, או כך לפחות הוא חשב. חייו משתנים כשמגיע אלסנדרו, עובד חדש לחברה שמהווה תחרות עבורו. בנוסף לכל צרותיו, באותו שבוע גורלי בעבודה, אשתו מחליטה לצאת לחופשה החלומית עליה דמיינה מזה שנים עם אחותה הרווקה.

בעוד אשתו נופשת, קרלו מנסה להתמודד עם הלו"ז המטורף של שלושת ילדיו במקביל לעבודתו, משימה שנראית לו פשוטה ומתגלה כמאתגרת מאוד. במיוחד עם 3 ילדים נמרצים: ביאנקה התינוקת שעדין לא מצליחה לדבר, טיטו הצעיר והשובב שמכור למשחקי מציאות מדומה וקמילה שחווה את גיל ההתבגרות. בפרק הזמן הזה קרלו מצליח לשבור את שיניו, לקבל נזיפה בעבודה ואף לדרוס בטעות את עוזרת הבית. אך במקביל הוא מגלה את ילדיו לראשונה ויוצר עימם קשר מחודש, הגורם לו לתובנות חדשות.

אלסנדרו ג'נובזי ביים קומדיה קלילה קצרה יחסית (94 דקות), שסופה ומהלכיה ידועים מראש. גבר קרייריסט שהמשפחה בתחתית סדר העדיפויות שלו נאלץ להבין מה חשוב בחיים. כבר ראינו זאת בעבר בווריאציות שונות בסרטים כמו "גברת מי שמטפלת", "כולם בסדר", אבל למרות שדשו בנושא, הנושא עדיין ממשיך להצחיק כל פעם מחדש. ההחלטה להתחיל בסיום הסרט וממנו לעבור אחורה בזמן להתחלת השתלשלות האירועים, נכונה ותרמה לקצב המהיר של הסרט.

קאסט השחקנים מצוין, בעיקר פביו דה לואיג'י שגילם את קרלו. דה לואיג'י משעשע, כריזמטי וחינני ביותר. הנגיעות על שוביניזם גברי בעבודה מהוות אנקדוטות הומוריסטיות ותורמות לרוח הפמיניסטית שבסרט. עם זאת, הסרט מתמקד בקרלו ומציג את אשתו לזמן קצוב ביותר. פיתוח דמותה של ג'וליה, כולל התסכולים מחייה לפני החופשה והצגתה נופשת במקביל להתמודדות של קרלו בבית, היה יכול להוסיף גם מבחינת ההומור וגם מבחינת פתוח העלילה. (מבקרת: מיכל ליבר-רונן)

[*]

יותר מדי מיסים

"יותר מדי מיסים" היא קומדיה איטלקית משנת 1959 המאגדת שלושה שחקנים אגדיים, שניים מהם גדולי הקומיקאים במדינותיהם אי פעם: טוטו, ככל הנראה גדול הקומיקאים האיטלקים בכל הזמנים, אלדו פבריצ'י (שגם כתב את התסריט לסרט) שהיה במאי ותסריטאי מוכשר ושחקן דרמטי מצוין (בין היתר כיכב ככומר בסרט "רומא, עיר פרזות") שפה ושם גם שיחק בקומדיות והצלע השלישית לואי דה פינס בסרטו ה-104(!), שבע שנים לפני תהילת ה"שוטר מסן טרופז". טוטו הוא בעל חנות בגדים שזוכה לביקור לא צפוי של מפקח מס הכנסה (פבריצ'י בתפקיד פנטסטי). דה פינס בתפקיד משני הוא יועץ המס לבעל חנות הבגדים. הסרט מתחיל בקצב מסחרר ומלא בדיחות כשברקע לביקורת המס מתחיל הבן של בעל חנות הבגדים עם בתו של מפקח המס, דבר שגם הוא גורם למתח בינו לבין מפקח המס.

הבעיה של הסרט היא שככל שהוא מתקדם הוא מאבד תנופה ועניין והייתי מקצר אותו בעשרים דקות לפחות. בסיומו המאוד מאולץ ניכרת גם התלבטות הבמאי סטפנו והתסריטאי-שחקן פבריצ'י איך בדיוק מצדיקים ניסיון להעלמת מס, כששנות החמישים הן עדיין תקופה בה הקולנוע אמור לספר סיפור מוסר ולהטיף לכיבוד שלטון החוק. למרות הפגמים הללו ניתן בהחלט ליהנות מקומדיה חביבה פלוס שלעיתים מתעלה על עצמה עם הומור מתוחכם בנוסח ז'אק טאטי. בכל מקרה זו הזדמנות מצוינת להתוודע שוב או לראשונה לטוטו האגדי, מוקיון וליצן בכל רמ"ח אבריו. השילוב שלו עם פבריצ'י הרציני להחריד מייצר בידור עממי ומהנה רוב הזמן. (מבקר: רון פוגל)

[*]

חיים קלים

קשה להגדיר את "חיים קלים" כקומדיה. הסרט הוא יותר דרמה מרירה-מתוקה המספרת על כמה נשמות אבודות בגבול איטליה-צרפת שביחד מחליטות לעשות מעשה. העלילה עוקבת אחר סוחרת תרופות יפה הנאלצת לטפל באחיה החורג (אחיהם הצעיר של שני במאי הסרט). היא חוברת למדריך טניס אמריקאי שמחפש את עצמו באיטליה וביחד הם מנסים להציל מהגר שרוצה להגיע לצרפת.

העיסוק בהגירה ובמהגרים, שהוא אחד הנושאים השכיחים ביותר בקולנוע האירופאי בימינו, מקבל טיפול על גבול הסוריאליזם משני הבמאים, האחים מיאקאווה, ולי הסרט הזכיר בכלל סרטי אבסורד כגון "סיפור בזיג-זג" הצרפתי, והרושם הוא של מספר אפיזודות שבאופן רופף חוברו להן יחדיו. עיירת החוף המנומנמת בגבול איטליה-צרפת מתאימה לתחושה הסהרורית שהסרט מספק, הצילום רך ומלטף והשחקנית המוכשרת קמילה סמינה פאברו, הנדמית כקריסטן סטיוארט האיטלקית, מספקת הופעה עוקצנית ואמינה. "חיים קלים" הינו סרט במשקל נוצה שמנסה לדון בנושאים כבדי משקל. לפעמים זה גם מצליח. (מבקר: רון פוגל)

[*]

מה מבין סרטי השנה של אתר סרט הוא סרט השנה שלכם?

מה סרט השנה שלכם לשנת 2020? 1917 נשים קטנות ג'וג'ו ראביט ג'ודי מעבר לקשת יהלום לא מלוטש הג'נטלמנים אף פעם לעיתים רחוקות לפעמים תמיד
שלח/י