השוטר מבוורלי הילס בן 60: הסרטים הגדולים של אדי מרפי

השוטר מבוורלי הילס (1984)

מרפי התחיל את דרכו כקומיקאי כבר בגיל 15. אבל בגיל 19 כשהתחיל להופיע בתכנית "סאטרדיי נייט לייב" הוא הפך מוכר ומפורסם. ההומור הגס והבוטה היה סימן ההיכר שפתח לו את דלתות הקולנוע. התפקיד הראשון שלו היה ב-1982 לצדו של ניק נולטה בסרט "48 שעות". אחריו הגיע הסרט "משנה מקום, משנה מזל" אבל התפקיד הזכור לו ביותר, שהיווה נקודת הזינוק בקריירה שלו הוא תפקיד השוטר אקסל פולי בסדרת סרטי הפעולה הקומית "השוטר מבוורלי הילס".

בסרט מתוודעים הצופים לפולי, שוטר כושל במשטרת דטרויט שלמרות הרצון הטוב והיוזמה, מצליח תמיד להסתבך. ההסתבכות האחרונה כמעט מביאה לפיטוריו, אך מקרה הרצח של חברו הטוב אינו מניח לו והוא מבקש הזדמנות לחקור את התעלומה ומגיע לשכונת בוורלי הילס היוקרתית במטרה לפתור את תעלומת הרצח של חברו הטוב. לאחר התחלה מקרטעת, הוא מתחבר עם השוטרים בילי רוזווד וג'ון טאגרט ויחד עם מצליחים לפתור את התעלומה ולתפוס את המעורבים בפשע. הסרט שבוים על ידי מרטין ברסט ("לפגוש את ג'ו בלאק") היה הצלחה קופתית מסחררת שהולידה שני סרטי המשך (קצת פחות מוצלחים) שכוללים את נעימת הפתיחה הכה ידועה. על סרט זה קיבל מרפי מועמדות שלישית לגלובוס הזהב על משחקו, אך לא זכה.

מגלה את אמריקה (1988)

לאחר "השוטר מבוורלי הילס", מרפי מזוהה עם טייפ קאסט הגיבור החוצפן והוא מלוהק לשוברי קופות מאותו הסגנון: "נער הזהב" ולהמשכון של "השוטר מבוורלי הילס". 1988 היא שנת המפנה בה מרפי עובר לז'אנר הקומדיות הרומנטיות עם הסרט "מגלה את אמריקה". הסרט המצליח הוא שיתוף פעולה נוסף של מרפי עם הבמאי ג'ון לנדיס, עמו עבד בקומדיה "משנה מקום, משנה מזל". הפעם מרפי מגלם את אקים, נסיך אפריקאי במדינת זמונדה. אקים רגיל שכל דבר בו הוא חושק מובא אליו על מגש זהב מבלי שיצטרך לטרוח. אך כשהוא פוגש את כלתו לעתיד שמתגלה כטיפשה גמורה, הוא מחליט להתמרד ולחפש לעצמו כלה באמריקה הרחוקה. אקים עוזב את הממלכה עם עוזרו האישי (ארסניו הול) ומוצא עבודה כשוטף כלים במסעדת מזון מהיר, על מנת להיראות כאחד העם. במהרה הוא מתאהב בליסה, בתו של מעסיקו שמתגלה כאישה נאה, משכילה וטובת לב.

משפחתו מתנגדת נחרצות לנישואין עם אישה שאינה מזמונדה. האם הקשר בין אקים וליסה יצלח את כל הקשיים?. מדובר בסרט עם תסריט שכתוב טוב (דייויד שפילד), עם הרבה הומור, רומנטיקה ומבוים בקצב מהיר. מרפי כובש והכימיה בינו ובין הדלי מאוד אמתית, כמו של זוג מאוהב בראשית דרכו. הליהוק מצוין וראוי לציין את ג'יימס ארל ג'ונס המצוין שמגלם את אביו של מרפי ואת ארסניו הול המשעשע שהכימיה בינו ובין מרפי נהדרת – והם משלימים אחד את הבדיחה של השני. חבל שסרט ההמשך שיצא השנה נפל רחוק מאוד מהעץ.

[*] הפרופסור המטורף (1996)

שנות התשעים לא האירו למרפי פנים. הוא נחל כישלונות קופתיים וירד ערכו של ההומור הגזעני והגס בו הוא התהדר. אחרי מספר שנים של דשדוש, הגיעה ב-1996 הזדמנות חדשה שמחייה מחדש את הקריירה של אדי: רימייק לסרט "הפרופסור המטורף" בכיכובו של ג'רי לואיס משנות השישים. העיבוד המחודש נכתב על ידי טום שאדיאק ("ברוס הגדול מכולם") שגם ביים. אדי נכנס לנעליו של הביוכימאי השמן שרמן קלאמפ. שרמן מגיע ממשפחה של שמנים ואינו מצליח לרדת במשקל למרות ניסיונותיו. לכן, בתור ביוכימאי הוא מנסה למצוא את השיקוי המושלם להרזיה. לאחר שקומיקאי מעליב אותו מאוד בזמן שהיה בדייט עם קארלה (ג'יידה פינקט) בחורה בה הוא מאוהב, שרמן מחליט לנסות את השיקוי על עצמו. השיקוי עובד ושרמן הופך רזה וחתיך אך בו זמנית גם אופיו משתנה והוא הופך יהיר וגס רוח.

מכיוון שלשיקוי השפעה לזמן קצוב, המאבק בין שרמן השמן וטוב הלב לבין דמותו הרזה, באדי לאב, מתלהט כאשר באדי רוצה להיות בשליטה תמידית על גופו של שרמן. כעת על שרמן להיות חזק, להיאבק בבאדי ולקחת החלטה קשה שתשפיע על חייו, הקריירה שלו וחיי האהבה שלו. מדובר בסרט משעשע מאוד, עם הרבה בדיחות על נפיחות גוף. ומעל הכול המסר החינוכי המהדהד מסרט זה: "אל תביט בקנקן אלא במה שבתוכו". אישיותו, טוב ליבו וחוכמתו הם הדברים האקוטיים ועליהם יש לשים דגש. אדי מגלם בסרט זה לא פחות משבע (!) דמויות שונות: שרמן, באדי, אביו, אמו, סבתו, אחיו ולאנס פרקינס. לא בכדי זכה הסרט בפרס האוסקר על האיפור ועיצוב השיער הטובים ביותר.

נערות החלומות (2006)

לאחר שביסס את מעמדו בסרטי ילדים, קומדיות רומנטיות וסרטי פעולה, ב-2006 מקבל מרפי הזדמנות לגלם תפקיד שונה ומאתגר בסרט המוזיקלי "נערת החלומות", שהוא עיבוד למחזמר שהוצג בברודווי ומבוסס על להקת "הסופרימס". הסרט לוקח את הצופים לשנות השישים ומפגיש אותנו עם שלישיית בנות "החלומות" המפליאות בשירתן: אפי וויט (ג'ניפר הדסון) השמנמנה עם הקול המרהיב ביותר, דינה ג'ונס (ביונסה) היפה ולורל רובינסון (אניקה ניני רוז). את כשרונן של הבנות מנצל קרטיס טיילור ג'וניור (ג'יימי פוקס) שמעונין להקים חברת תקליטים. תחילה הבנות הכישרוניות הופכות לזמרות ליווי של ג'יימס "רעם" ארלי (אדי מרפי) ולאחר מכן למופע המרכזי. אך לחלום להיות כוכבות ולהתפרסם ישנו מחיר כבד – והשאלה הנשאלת היא האם המחיר שווה את התהילה.

הבימוי הקצבי של ביל קונדון שגם כתב את התסריט יחד עם טום אייאן יצר סרט מרהיב עם ביצועים מעולים לשירים. הליהוק נהדר ובאופן מפתיע גם השחקנים שאינם מגיעים מתחום השירה שרו מצוין. סרט זה מכיל כוכבים רבים כמו הזמרת ביונסה, ג'יימי פוקס ("ריי") ואף דני גלובר ("נשק קטלני") אבל בולטת במיוחד היא ג'ניפר הדסון (משתתפת "אמריקן איידול") בהופעה מהפנטת שאף זיכתה אותה בפרס גלובוס הזהב והאוסקר הנחשקים. גם מרפי הפגין כישורי משחק טובים והפליא בשירתו הנאה. אין ספק שזהו אחד מתפקידיו הטובים של מרפי ומסתבר שגם האקדמיה חשבה כך כי אחרי לא מעט מועמדויות לגלובוס הזהב, ב-2007 זכה מרפי לראשונה בחייו בפרס הנחשק על תפקידו.

קוראים לי דולמייט (2019)

אחרי הקאמבק הנוצץ עם הסרט "נערות החלומות", בו מרפי הוכיח יכולות ווקאליות, הוא חזר לשורשים ולמה שהוא יודע לעשות הכי טוב: להצחיק ולצחוק. לעתים ההומור היה נמוך מדי וכשל קופתית כמו בקומדיה "נורביט", ולעתים זה הצליח לו, כמו בקומדיה "מיליארד סיבות לשוד". במקביל הוא עמל על דיבוב החמור בסרטי "שרק", הפציע בתפקיד דרמטי בסרט המרגש "מר צ'רץ'" כטבח כשרוני שנקשר לנערה שאימה גוססת. אך רק בשנת 2019, שנה לאחר שנולד בנו העשירי של מרפי מהדוגמנית פייג' בוצ'ר, סוף סוף עלה לאקרנים הסרט אותו ייחל לעשות כבר שנים, סרט על הקומיקאי רודי ריי מור.

בסרט "קוראים לי דולמייט" אנו חוזרים אחורה בזמן לשנות השבעים הססגוניות. מרפי מגלם את מור, סוג של לוזר שמחכה להזדמנות הגדולה שלו. הוא מנסה למכור את תקליטיו ללא הצלחה, מנסה להפוך לקומיקאי מצליח וגם תכנית זו נכשלת. עד שמגיעה אליו הערה בעקבות סיפור שמספר לו קבצן על סרסור בשם דולמייט. רודי מחליט לגלם את דמותו של דולמייט ולספר לקהל סיפורי זימה גסים ומשעשעים. הטרנד שיצר רודי מתחיל לתפוס מפה לאוזן. רודי מוכר תקליטים מהסיפור הזה ומתחיל סוף סוף להרוויח. אך זה אינו מספיק לו – והוא יוצר ב-1975 סרט משלו בשם "דולמייט". כמובן שללא ניסיון או תקציב, התוצר הוא מזעזע. אך עצם היוזמה והרצון ליצור בקולנוע הם שהפכו את הסרט ללהיט אינדי והכתירו את מור לאגדה בקרב האפרו-אמריקאים. זהו סרט משעשע וקצבי ומרפי פשוט זורח בתפקיד שתפור למידותיו. הוא סוחף, משלהב ונראה כי הזדהה לחלוטין עם דמותו של מור. לא בכדי היה מועמד לגלובוס הזהב על גילום הדמות.