במאי מכוכב אחר: סרטי המדב הגדולים של ספילברג

בסוף השבוע עולה לאקרנים סרט המדע בדיוני החדש של ספילברג, "שחקן מספר אחת", המבוסס על הספר רב המכר של ארנסט קליין. הסרט מתרחש בשנת 2045. לאחר מותו של המיליארדר ג'יימס האלידיי, שהמציא ויצר את משחק המציאות המדומה שכבש את העולם – אואזיס, שוחרר לרשת סרטון שמזמין את השחקנים למצוא רמזים שיובילו למטמון המוחבא היטב ברחבי האואזיס. מי שימצא את המטמון יירש את ההון העצום של האלידיי. כמו רוב האנושות, וֵייד וַטס נמלט מחייו בעולם האמִתי לתוך האואזיס. כאשר הוא מצליח לפתור את החידה הראשונה מתוך שלושת החידות הוא הופך למטרה לחיסול בעיני תאגיד אכזרי המשקיע את כל משאביו בפתרון החידות ובסילוקו של וייד מהתחרות. לכבוד צאת הסרט דירגנו את סרטי המדע בדיוני הגדולים של סטיבן ספילברג.

7. דו"ח מיוחד (2002)

באותה השנה שיצא סרטו הנהדר "תפוס אותי אם תוכל" יצאה גם הגרסה של ספילברג לסיפור הקצר שכתב פיליפ ק. דיק. דיק הינו אחד מסופרי המדע בדיוני הגדולים והמשפיעים ביותר שקמו ואחראי גם על הסיפור שהביא את הסרט "זיכרון גורלי", לכן מוזר שהשיתוף פעולה בינו לבין ספילברג הביא את הסרט הכי פחות מקורי של הבמאי.

בתור אחד הבמאים המקפידים ביותר שהיו בקולנוע, אי אפשר שלא להרגיש כמה שהסרט בוים ברשלנות ובחוסר תשוקה מצדו של ספילברג. במאי שאחראי על יצירות מופת שעצבו את הדור שלנו יצר סרט אקשן נוסף בכיכובו של טום קרוז. מהסרטים שאתה יוצא מהם ושוכח אותם דקה אחרי כן ועל כן מדובר בסרט הכי פחות טוב של ספילברג בז'אנר.

6. העי"ג (2016)

לספילברג ישנן תקופות שבהן הוא מביים כל כך הרבה סרטים שנראה כי התשוקה שלו נעלמה, הסרט הזה הוא דוגמה לתקופה כזו. הסרט עוקב אחרי סופי, ילדה יתומה אשר פוגשת בענק ידידותי גדול (ע"יג בראשי תיבות). יש לסרט הזה רגעים שמרגישים כמו ספילברג הקלאסי, במיוחד הסצנות של רובי ברנהיל המקסימה המגלמת את סופי.

אבל אי אפשר שלא להרגיש באיזה שהוא מקום שזהו סרט שפשוט לא מספק. אין בו הרבה מלבד דמות ראשית מעניינת במיוחד ועולם שמרגיש מעט חסר מקוריות. אך מה שמורגש לחלוטין בסרט הזה הוא שספילברג הלך לאיבוד בין הרצון ליצור סרט כיפי וסוחף לנכדיו השייכים לדור חדש לבין ליצור סרט בוגר ומתוחכם עבור הקהל הבוגר.

5. מפגשים מהסוג השלישי (1977)

ספילברג לא אחת התוודה בהיותו חנון גדול וגאה שנהנה מפעם לפעם להתמודד אל מול בריון מגודל אשר חזק ממנו בהרבה. סרטיו הראשונים היו אותו הדבר. ב'"דואל" נאלץ האדם הקטן להתמודד כנגד המשאית האימתנית, ב"מלתעות" מרטין ברודי התמודד כנגד כריש ענק. הנוסחה הספילברגית אודות אדם אמריקאי נורמטיבי אשר נאבק בכוח החזק ממנו בהרבה הוכיחה את עצמה כבעלת ערך רב. אנשים אמריקאים פשוטים הזדהו עם גיבוריו של ספילברג. הנה לכם, בריונים מגודלים.

גם בסרט זה השריש הבמאי את האלמנטים החוזרים שלו אך הפעם עשה זאת באמצעות אלמנט על טבעי. "מפגשים מהסוג השלישי" היה סרטו האישי ביותר של ספילברג. בניגוד ל"מלתעות" שבו הפחד היה אימתני ומפחיד, "מפגשים מהסוג השלישי" לקח את ספילברג צעד נוסף קדימה וגרם לבמאי לעשות שלום עם אותו הבריון ודווקא לדעת כיצד ניתן להימנע מהמריבה.

[*]

4. מלחמת העולמות (2005)

במהלך סיור באולפני "יוניברסל", הנחיתו אותנו בסט המקורי של סצנת התרסקות המטוס המפורסמת של שובר קופות זה. סט כה מורכב, חשיבה על הפרטים הקטנים ביותר עד הלכלוך במושבי המטוס (משהו שבקושי היה נראה במצלמה.

אפשר שוב לראות מה קורה לספילברג כאשר הוא בשיאו. הוא יוצר דיאלוגים וסצנות שייחודיות רק לו. במאי כמו מייקל ביי היה מסתפק ביצירת כמה פיצוצים, בחור ומייגן פוקס רצים במדבר, אומר שזהו סרט אפוקליפטי וסגרנו את הבאסטה. אצל ספילברג אתה גם תראה את הפיצוצים והריצות, אך גם דרמה אנושית חזקה על משפחה לא מתפקדת הנאלצת לשרוד ביחד במהלך אפוקליפסה. אצל ספילברג אנחנו באמת נתחבר לדמויות ולא נרצה לראות עוד פיצוץ או עוד חייזר, אנו נרצה לראות את התהליך שעובר על הגיבורים שלנו עד לניצחון.

3. פארק היורה (1993)

אני חושב שאם יש סרט של ספילברג שלעולם לא יישכח זהו סרטם של הדינוזאורים. סרט הרפתקאות שהצליח לעשות את מה שספילברג ניסה לעשות במשך שנים – לדבר לכל סוגי הקהל. סרט כה אייקוני, מדמותו הבלתי נשכחת של ג'ף גולדבלום, דרך הופעתו הקצרה של סמואל ל. ג'קסון ועד לשאגת הטי רקס שניסינו לחקות בילדותנו.

חזונו של ספילברג על הפחד מהתקדמות הטכנולוגיה הביא באופן אירוני ביותר את ההתקדמות הטכנולוגית הגדולה ביותר בקולנוע מאז המצאת המצלמה, המצאת האפקטים הממוחשבים ושימושם בסרט באורך מלא. "פארק היורה" היה ללא ספק אחד מהאירועים הקולנועיים המשפיעים ביותר בדורנו ואחד מסרטיו הגדולים ביותר של ספילברג.

[*]

2. אינטליגנציה מלאכותית (2001)

חזונו של ספילברג תמיד היה מרהיב, מרגש וייחודי רק לו. אך "אינטליגנציה מלאכותית" נראה, נשמע ומרגיש כמו חזון משותף של ספילברג ביחד עם הבמאי המנוח סטנלי קובריק, אשר עבד על סרט זה במשך 12 שנה לפני מותו. אם ספילברג תמיד היה אופטימי ולא משנה עד כמה ברוטאלי הוא תמיד יצר סרטים בעלי טון מואר, קובריק נהג לנפץ את האשליה בעבור יצירת עולמות אפלים עם טון מאוד פסימי. השילוב בין השניים הוא מה שיצר סרט מיוחד מאוד אודות ילד רובוטי שיוצא למסע למציאת משפחה אמתית.

1. אי.טי. – חבר מכוכב אחר (1982)

"אי.טי" הוא מסוג הסרטים שהעולם תמיד זוכר. כאשר אני מביט על ירח מלא, הדבר היחיד אשר עליו אני חושב זה על אותם האופניים שנמצאים אי שם במרומים וסוחבים איתם את אליוט ואי.טי. ספילברג כל כך מקורב לסרט זה בצורה אישית וזה גם מה שנתן לו את סרטו הטוב ביותר.

בתקופת יציאתו של הסרט, סיפר ספילברג כי היה בתקופה הקשה ביותר שלו. יחסיו עם אשתו עלו על שרטון, הוריו התגרשו וכתוצאה מכך הוא איבד כמעט כל קשר עם אביו. ספילברג כעס וחיפש נואשות אחר חבר, חבר מכוכב אחר, אשר יעזור לו בצערו. התוצאה הייתה סרט שאיננו פוליטי, איננו פילוסופי יתר על המידה וגם איננו מתוחכם ביחס ליצירות אחרות של הבמאי. אך דכאונו של ספילברג ושקיעתו ביצירה הזו גרמו לסרט שכל כולו נוטף מרגש. מרגיש כאילו הבמאי הכניס אותנו לעולמו בצורה אישית ביותר ודאג כיצד כל ילד יתחבר לילד הבודד והייחודי שהינו אליוט. לא היו לו מסכות, זה פשוט היה ספילברג בכבודו ובעצמו.

[*]

הצביעו לסקר החודשי החדש של אתר "סרט" וענו מהו סרט המדע הבדיוני האהוב עליכם של הבמאי סטיבן ספילברג

לכבוד "שחקן מספר אחת": מהו סרט המדע בדיוני האהוב עליכם של ספילברג? מפגשים מהסוג השלישי אי.טי פארק היורה אינטליגנציה מלאכותית דוח מיוחד מלחמת העולמות העי"ג
שלח/י