הרס וחורבן: סרטי האסונות הטובים בכל הזמנים

בסוף השבוע יגיע לאקרנים סרט אסונות חדש ומסקרן במיוחד – "הסערה" בכיכובם של ג'רארד באטלר, אד האריס ואנדי גרסיה. לאחר סדרה של אסונות טבע שמאיימים על קיומו של כדור הארץ, קבוצת מדענים בינלאומית מפתחת רשת מורכבת של לוויינים שתאפשר שליטה על האקלים הגלובלי ותמנע אסונות טבע שונים. אבל משהו השתבש - המערכת שנבנתה כדי להגן על כדור הארץ מתחילה לתקוף אותו, ומתחיל מרוץ נגד הזמן כדי למנוע את הסערה שתשמיד את כל היצורים החיים על פני כדור הארץ. ג'ייק לאוסון, אבי פרוייקט האקלים, ממריא אל תחנת השליטה הבינלאומית בחלל ושם יחד עם אחיו הם מגלים כי זו אינה בעיה מקרית בלוויינים, אלא תקלה מכוונת על ידי גורם מתוך המערכת. הסרט יוקרן גם בתלת מימד ובאיימקס ולכבודו הכנו עבורכם את דירוג סרטי האסונות הגדולים אי פעם.

מקום 5: "טוויסטר"

אנחנו בישראל בורכנו, למזלנו, במזג אוויר שלא בדיוק מאפשר את תופעת הטבע הכל כך מסוכנת הזו - ובדיוק בשביל מקרים כאלו הומצא הקולנוע, כדי שכמעט ונוכל לחוות את התופעה הזו. ואיך זה מרגיש? מסחרר, מלא אדרנלין, הרבה אקשן והלן האנט מדהימה אחת, שנה בלבד לפני שזכתה באוסקר (על סרט אחר, כמובן). מדובר בשעתיים של כיף בסרט שעושה בדיוק את מה שהוא נוצר לעשות - ובהצלחה. פלא שהוא היה אחת ההצלחה הגדולות ביותר של הקולנוע ב-1996?

מקום 4: "היום שאחרי מחר"

מדהים להסתכל על הסרט הזה כיום, 13 שנה מאז שיצא, ולהסתכל איך לנגד עינינו מתפתח איזה שחקן אחד, ג'ייק ג'ילנהול שמו, לאחד הכוכבים המבוקשים ביותר בהוליווד. אז לא, הוא לא קיבל מועמדות לאוסקר על הסרט הזה, אבל הוא כן הביא איתו יכולות לא רעות לסרט שמקפיא את העולם.

רולנד אמריך, מבמאי סרטי האסונות הגדולים ביותר, יצר פה סרט המציג תרחיש קיצון בו סופות שלגים והוריקנים גורמים לנזק עצום ברחבי כדור הארץ בשל התחממותו. דונלד טראמפ יגיד לכם שמדובר בשטויות, הסרט ופעילים ירוקים יגידו את ההיפך - אך אם מנתקים את הראש מרעשי הרקע ואוכלים קצת פופקורן חם וטעים, אפשר פשוט ליהנות מהטיפשיות הזו. מי ידע שהרס לוס אנג'לס יכול להיות כל כך מהנה?

מקום 3: "הרפתקה בפוסידון"

אם מסתכלים כמה שנים אחורה, במקרה הזה לסרט המקור המוצלח מ-1972, נראה סרט שהביא אליו רשימה ארוכה מאוד של כוכבים זוכי אוסקר, דבר מאוד לא נפוץ כיום בסרטים מהסוג הזה. ג'ין הקמן, ארנסט בורגניין ושלי ווינטרס (שהייתה מועמדת לפרס היוקרתי על תפקידה בסרט) הם רק כמה מהשמות הנוצצים שהשתתפו בסרט העוקב אחר ניצולים הנמצאים באניית פאר שהתהפכה בשל גל צונאמי.

החבורה הגדולה מנסה לחלץ את עצמה כשספינה הפוכה לגמרי, כשהם מובלים על ידי כומר (הקמן), מה שמעניק לסרט ניחוח דתי קל. הסרט הפך ללהיט בזמן אמת והיה מועמד לשלל פרסים, והוא אפילו זכה בשני פרסי אוסקר - אחד מהם על האפקטים הוויזואליים שהיו פורצי דרך לאותה תקופה.

בשונה מהסרט הזה, הרימייק שיצא לאוויר העולם ב-2006 לא באמת השתווה לו, והיה צל חיוור במיוחד שעדיף היה שהתסריט שלו היה טובע במצולות הים לפני תחילת הצילומים. ארבעה עשורים אחרי צאת הסרט המקורי הוא עדיין נחשב, בצדק רב, לאחד מסרטי האסונות המוצלחים ביותר.

מקום 2: "ארמגדון"

בעיניי לא מדובר רק בסרט הטוב ביותר של מייקל ביי (זו לא חוכמה גדולה במיוחד) או בסרט שהביא לעולם את הלהיט העצום והאהוב של אירוסמית', אלא בסרט שאני יכול לצפות בו אין סוף פעמים - ולהרגיש את אותה תחושת כיף בבטן בכל צפייה מחדש.

נכון שבמהלך השעתיים וחצי של הסרט יש לא מעט ברברת, בכל זאת ביי ניסה לגרום לנו להתחבר קצת לדמויות ולהרגיש את הקרבה המשפחתית ביניהן, אבל התכל'ס הוא העיקר - והאקשן, הפיצוצים וכל מה שעושה סרטים מסוג זה למוצלחים מבוצעים כאן יותר מהיטב. בחיי, אין כמו הסצנות שברוס וויליס וחבורתו נמצאים על האסטרואיד הענק, מתחרפנים, נלחצים ומנסים להציל את העולם. כולנו יודעים איך זה נגמר בסוף (הרבה בכי ודמעות, למקרה ולא צפיתם), אבל עד שזה מגיע לרגע השיא של הסרט עוברות דקות רבות של אסונות מהזן הטוב ביותר.

מקום 1: "המגדל הלוהט"

קלאסיקה קולנועית נוספת שנלקחה היישר משנות ה-70, במקרה זה מ-1974, כשהפעם אש שפרצה בבניין הגבוה בעולם היא זו המאיימת על כל הנמצאים במקום. כמובן שתחילה מדובר בשריפה קטנה, אך לאט לאט זו מתפשטת ומסכנת את מאות האורחים שהגיעו לחנוכת הבניין בן מאות המטרים. הסרט משמש כמותחן יעיל במיוחד, ולמרות אורכו (שעתיים ו-45 דקות!) הוא לא מביא רגע דל אחד. אם זה לא מספיק, העובדה כי הוא היה מועמד ל-8 פרסי אוסקר (כולל לסרט הטוב ביותר, אותו הוא הפסיד ל"הסנדק 2") שמתוכם הוא זכה בשלושה, מעניקה לו תו תקן של איכות אמיתית.

אבל אלה לא הפרסים וההצלחה הכלכלית שהופכים את "המגדל הלוהט" למה שהוא, אלא העובדה כי הבימוי של ג'ון גלרמין סוחף את הסרט לכל הכיוונים הנכונים, כאלה שלא יוצרים רגע אחד של שעמום. נכון, הוא ארוך מאוד, אבל הוא משאיר את הצופה במתח ובציפייה לרגע האסון הקרב ובא, ממש כמו שעון מתקתק. גם צוות השחקנים המרשים, הבולטים שבהם הם פול ניומן וסטיב מקווין, תורם נכבדות להצלחה האמנותית של הסרט.

סביר להניח שיבוא היום ונזכה לצפות ברימייק לסרט הזה, וגם אם הוא יהיה נוראי - ובואו נודה, הסיכוי לכך הוא די גבוה - תמיד נוכל להיזכר במקור ובכל הדברים החיובים שיש בו. כנראה שבאמת אין אף סרט אסונות אחר שיכול להגיע לגובה של המגדל הזה.