חדשות קולנוע וסרטים

"עשייה קולנועית היא למתוח את הגבולות": ראיון עם במאי "יום לבן, לבן"

עשייה קולנועית היא למתוח את הגבולות: ראיון עם במאי יום לבן, לבן
שלח לחבר הוסף תגובה Seret.co.il :: שתף | הוסףשתף
הבמאי האיסלנדי הלינור פלמרסון הגיע לפסטיבל הסרטים בערבה שהתקיים בשבוע שעבר ביישוב צוקים עם סרטו השני "יום לבן, לבן" העוסק בשוטר אלמן שמפתח אובססיה לגלות האם אלמנתו ניהלה רומן. בשיחה עם מתן יניב הוא סיפר על העבודה בסרט עם בתו, סגנון העבודה הייחודי שלו עם שחקנים והשפעת הקור האיסלנדי על סרטיו
"כשאני מצלם סצנה אני מנסה תמיד לפשט אותה כמה שיותר", מספר הלינור פלמרסון בן ה-35 שסרטו השני "יום לבן, לבן" הוקרן בפסטיבל הסרטים בערבה שהסתיים בסוף השבוע במושב צוקים. "אני רוצה שהסצנה תהיה כמה שיותר פשוטה וקלה להבנה לצופה. אז אם אני עובד עם השחקן או עם הצלם, אני מנסה למצוא את הדרך הפשוטה ביותר לספר את מהלך האירועים בסצנה".

אינגוור סיגורוסון משחק את תפקידו של אינגימונדור, שוטר לשעבר שאיבד את אשתו בתאונת דרכים. במשך שנתיים הוא מתמודד עם האובדן באמצעות שיפוץ הבית ויצירת קשר חזק עם נכדתו, אך בעקבות היתקלות בארגז חפצים של אשתו מתעורר אצל גיבור הסרט החשד לפיו אשתו ניהלה רומן. אינגימודור נואש לגלות את האמת, ייאוש שיהפוך בסופו של דבר לאובססיה שתשנה את חייו.

איך עבורך לבקר בפעם הראשונה בארץ?

"יפהפה פה, גם בפסטיבל וגם בארץ. מאוד חם ובתור איסלנדי אני קצת פחות רגיל לחום הזה אבל בסך הכול זה נחמד".

איך נרקם הרעיון לסרט זה?

"היו מספר דברים שהובילו בסופו של דבר ליצירה של הסרט הזה. בסרט גמר שלי ללימודי קולנוע עבדתי על סרט ביחד עם אינגוור שעליו ביססתי את הדמות הראשית. עוד לפני שהתחלנו לעבוד על הסרט הזה עבדתי על סדרת צילומים שנקראה 'יום לבן' שעוקבת אחרי סופות שלג. ואז נתקלתי בפתגם איסלנדי שאומר שכאשר הכל לבן ואין הבדל בין השמיים לבין הארץ, אז אתה יכול לדבר עם האנשים שעזבו אותך. הפתגם הזה גדל עלי והתפתח לנרטיב שבו כתבתי וכתבתי".



(הלינור פלמרסון, במאי הסרט "יום לבן לבן" ואורח פסטיבל הסרטים בערבה. צילום: יח"צ)

אבל הדבר המעניין ביותר הוא הדרך שבה פלמרסון כותב ועובד על סרט. "אני קורא לזה יומני וידיאו", מספר הבמאי. "תוך כדי כתיבה ועשייה אני מצלם או מקליט כל מיני רעיונות שיהיו להמשך הסרט או שאני מקליט את עצמי מדבר את הדיאלוג או שאני מצלם צילומי נוף שהייתי רוצה בסרט. אני עורך את כולם למספר יומני וידיאו ושולח לצלמת שלי או לשחקנים. אני מאוד ויזואלי וזה משהו שקשה להבין בתוך תסריט. היומנים האלה מאוד עוזרים להם להבין את השפה שאני רוצה ליצור בסרט. כמובן שתוך כדי אני משנה ועושה כמה גרסאות ליומני וידיאו, לפעמים אני אפילו משלב את אנשי הצוות תוך כדי".

אחת מהחלטות הליהוק הטובות ביותר בסרט הייתה לדעתי ללהק את הבת שלך. מה הוביל לכך?

"אני תמיד אוהב לשלב את המשפחה שלי בדברים שאני עושה והבת שלי כבר עבדה איתי בכל מיני וידיאו-ארטים שעשינו ביחד. כשכתבתי את הסרט גם ראיתי אותה ואת העיניים היפהפיות שלה שנותנות תקווה וחמלה לגיבור. אני תמיד אוהב לעבוד עם אנשים שאני מכיר ואוהב אז לא יכולתי לדמיין את הסרט הזה בלעדיה." גם בסרט הזה וגם בסרטך הקודם "אחים לחורף" עבדת עם אותו צוות, אותה צלמת ואותו עורך. אתה יכול לדמיין את עצמך עובד עם אנשים אחרים בעתיד?

"ובכן, אני לא רואה את זה קורה בעתיד הקרוב כי האנשים שלצדי הם מאוד יצירתיים ואני אוהב להיות לידם. כמובן שאני מקווה שזה הדדי והם עדיין יאהבו את הסרט הבא שאני אביא להם. אז כרגע אני מקווה שלא, אני גם רוצה לעבוד על עוד סרטים וכמה סרטים במקביל. בשביל זה אין לי זמן לגבש צוות חדש של אנשים, אני מעדיף שאלו יהיו אנשים שמאזנים אותי. אני אוהב לעבוד עם אנשים ששונים ממני".



גם בסרט הזה וגם ב"אחים בחורף" בולט במיוחד העיסוק שלך בקור ובשלג. כמה אתה חושב שהמיקום האיסלנדי משפיע עליך?

"מאוד, אני באמת מתעסק הרבה במזג האוויר האיסלנדי. אני חושב שמזג האוויר מאוד מעצב אותנו כאינדיבידואלים ומזג האוויר גם מאוד מעצב את הסרטים שלי, לא רק באווירה אלא גם בנרטיב של הסיפור. זה לא היה 'יום לבן, לבן' אם לא היה בכלל יום לבן. אני כותב תסריט עבור לוקיישן, אני בוחר אותו בשלב מאוד מוקדם ואחר כך מבקר בו ועושה עליו מחקר. אז כן, איסלנד היא בהחלט חלק מאוד מרכזי בסרטים שלי".

בראיון שעשיתי עם אינגוורד לפני מספר חודשים הוא סיפור לי שהצילומים של "יום לבן, לבן" היו חוויה שהוא מעולם לא הרגיש בעבר. מדוע לדעתך?

"אני חושב שזה בגלל שהאנשים שעובדים על הסרטים שלי הם קבוצה מאוד צמודה ומקצועית. אנחנו קודם כל מנסים ליצור חומר שאנחנו נהנים לעבוד עליו, משהו אקספרסיבי, מורכב, משוגע שיאתגר אותנו כקבוצה. אינגוורד הוא שחקן שאוהב שמאתגרים אותו. הוא רוצה שיאתגרו אותו וידחפו אותו רחוק. דיברנו הרבה על תת-מודע, על הדברים שאתה לא מבין שאתה רוצה ועל לעולם לא להיות מרוצה מספיק. בתור קבוצה מתחנו ביחד את הגבולות של החומר, הדיאלוגים, הסצנות וההפקה. בשבילי עשייה קולנועית היא תמיד למתוח את הגבולות בשיתוף פעולה עם האנשים שאיתך".

יש לך עצה עבור יוצרים צעירים?

"אני לא יודע אם אני מבוגר מספיק בשביל ללמד יוצרים צעירים (צוחק). אני חושב שהדבר החשוב ביותר שאני יכול לומר הוא תמיד לחפש בעצמך את הקול שלך. למצוא מה מסמל אותך ומה מרגיש אמיתי עבורך, כי אני חושב שזה לא קשור להצלחה או ליצור דברים מצליחים. זה קשור לחיים שלך, אם אתה באמת רוצה להתעסק באמנות אתה מניח את כל החיים שלך בתוך הסרט".
מתן שאווטר יניב - לעמוד הפרופיל | ביקורות / כתבות נוספות
אין תגובות לכתבה.
 
לחצו כאן להיות הראשונים לפרסם תגובה לכתבה זו !

   
חיפוש בארכיון 2019
הצג את כל הידיעות / כתבות מחודש ושנה מסויימים (יש לסמן שנה וללחוץ על החודש הרצוי)
2000
2001
2002
2003
2004
2005
2006
2007
2008
2009
2010
2011
2012
2013
2014
2015
2016
2017
2018
2019
2020
או בצע/י חיפוש טקסטואלי בארכיון
בחר/י תאריך: מ עד
חפש בכל הארכיון
ארכיון הניוזלטר של אתר סרט