Seret.co.il - חדשות קולנוע | חדשות בידור :: להצחיק זו המצווה שלי - ראיון עם דני בון, כוכב היפוכונדר מבריק

דני בון, כוכב הסרט "היפוכונדר מבריק" שיעלה לאקרנים בסוף השבוע הקרוב, ואחד הקומיקאים המצליחים בצרפת, מספר בראיון מיוחד לאתר "סרט" על ההומור בסרטיו ("בשביל להשיג צחוקים אמיתיים והזדהות אתה צריך לחפור משהו מהנשמה שלך"), המערכת ההוליוודית בה הוא ניסה לפרוץ את דרכו ("להיות תסריטאי בהוליווד זה נורא. יש לי בעיות עם השיטה שהוליווד עובדת ואני לא היחיד שמתלונן") והקרבה שלו ליהדות ותהליך הגיור שעבר ("עשיתי את הדרך מהברית הישנה לחדשה. אני אשמח גם לעשות עלייה").

"אני שוקל לעבור לישראל ולרכוש בית בהרצליה", זו הפצצה שמטיל דני בון, אחד השחקנים והקומיקאים הגדולים והאהובים בצרפת, בראיון מיוחד לאתר "סרט" לרגל צאת סרטו החדש "היפוכונדר מבריק" אותו ביים וכתב בון ואף שיחק בו בתפקיד הראשי. בון הגיע לישראל כדי לקדם את סרטו הרביעי כבמאי "היפוכונדר מבריק". את ביקורו של בון בישראל מלווה אשתו היהודייה, יעל, למענה התגייר לפני 13 שנה והוא ישהה עימה בחודש הקרוב בבית אביה ברמת אביב וישתתף בהקרנות בכורה של סרטו בתל אביב, חיפה וירושלים.

מה גרם לך להתגייר?

"אני אוהב את הרעיון ביהדות של לדאוג לאחר וגם שזה יותר חשוב להיות בשלום עם החברים והאויבים שלך לפני שאתה בשלום עם אלוהים. אמנם גדלתי כקתולי, אבל עשיתי את הדרך מהברית הישנה לחדשה. אני אשמח גם לעשות עלייה ושתהיה לי דירה משלי בהרצליה. אני אוהב את הרעיון של לגור ליד הים, זה נהדר לילדים".

בון הוא אחד משחקני ובמאי הקולנוע העסוקים והאהודים בצרפת כיום, אולם עד גיל 12 הוא כלל לא ידע צרפתית. בון, בן לאב ממוצא אלג'יראי ואם צרפתייה, גדל בחבל נור-פה דה קאלה ודיבר בניב מקומי. "כשהייתי ילד חיקיתי אחרים, הייתי בוהה במבוגרים וכמו ספוג ספגתי את כל הדברים אפילו בלי להבין מה הם אומרים. רציתי להפוך את אמא שלי למאושרת, היא הייתה בת 17 כשהיא הביאה אותי לעולם. היא הייתה בדיכאון ורציתי לגרום לה לצחוק וזו הייתה המצווה שלי", הוא מספר.

לאחר שעבר לעיר הגדולה החל לעבוד כפנטומימאי ברחוב וקיבל הזדמנות ראשון מהקומיקאי הצרפתי פטריק סבסטיאן שהבחין בכישוריו ברחוב והזמין אותו להופיע עימו במופע. משם החל בון בקריירת סטנדאפ מצליחה ששילבה הומור על מחוז ילדותו, שתושביו נחשבים בצרפת לאנשים עממיים ופרובנציאליים. הצלחתו בסטנדאפ הכניסה אותו לעולם הקולנוע. תפקיד הפריצה בקולנוע שלו היה דווקא בתפקיד דרמטי בסרט "חג מולד שמח", עליו זכה למועמדות לפרס הסזאר. לאחר מכן הופיע בון במספר סרטים בולטים כמו "החבר הטוב שלי" של פטריס לקונט, "שינוי בתכנית" ו"הכפיל", אבל את הפריצה הגדולה למרכז הבמה הוא עשה באמצעות סרט קטן בשם "ברוכים הבאים לצפון" אותו הוא כתב וביים וכהרגלו שיחק בתפקיד הראשי.

[*]

הסרט שמתרחש באזור בו גדל בון בילדותו מספר על מנהל סניף דואר בפריס שמוגלה שלא מרצון לעיירה קטנה בצפון ומגלה את יופי הפשטות ואת חביבותם של האנשים המקומיים. למרות תקציב צנוע של 17 מיליון דולר, הסרט רשם הכנסות של 185 מיליון (20 מיליון איש, כשליש מתושבי צרפת) והפך לשובר הקופות הגדול ביותר של כל הזמנים בתולדות הקולנוע הצרפתי.

אתה חושב שהעובדה שההומור הגיע ממקום אמיתי סייעה לאנשים להזדהות איתו?

"אני חושב שזה מאוד חשוב לכל האמנים להיזכר ברגשות הראשונות שלהם. בתור ילד אתה זוכר את כל התחושות הראשונות האלה והם כל כך חשובים בחיים שלך כי הם מלוות אותך למשך כל החיים וכשחקן אם אתה משתמש בהן, זה סוג של כישרון. אתה חייב לזכור את התחושות שהיו לך ולחזור אליהן במשחק. בשביל להשיג צחוקים אמיתיים והזדהות אתה צריך לחפור משהו מהנשמה שלך".

"ברוכים הבאים לצפון" הפך את בון לכוכב ענק בצרפת ובמדינות נוספות באירופה. בון הפך לשחקן האירופאי לו שולמה המשכורת הגבוהה ביותר לסרט – 26 מיליון יורו – ואת הזכויות לרימייק האמריקאי לסרטו רכש וויל סמית'. לאחר צאת הסרט כתב וביים בון את סרטו השלישי, "ברוכים הבאים למכס", וכעת בסרטו הרביעי כבמאי, "היפוכונדר מבריק", מגלם בון את דמותו של רומן פובר, גבר בודד המתקרב לגיל 40, שסובל מהיפוכונדריה החולנית המנהלת את חייו. ידידו האמיתי היחיד הוא הרופא המטפל שלו, דוקטור דימיטרי זוונקה, שגם הוא מואס במהרה במטופל הכפייתי. כדי להיפטר מפובר מחליט הדוקטור לעזור לו למצוא את אהבת חייו, אבל מתברר שמציאת האישה שתהיה מסוגלת לסבול אותו, ובעזרת אהבתה לעזור לו להתגבר על ההיפוכונדריה, היא משימה יותר מסובכת משחשב.

אתה מרגיש נח יותר לשחק בסרט שאתה ביימת וכתבת?

"זה קל יותר לשחק כשאני כותב את התסריט כי אני מכיר את הדמות בעל פה הרבה זמן, אני רגיל לחיות איתה, ואפילו להיות אובססיבי לגבי הדמות והסיפור. כשאני דורך על הסט ביום הראשון של הצילומים אני כבר יודע את כל התסריט והדמויות בעל פה, אני מכיר אותם ועבורי הם אנשים אמיתיים".

הסרט הזה הגיע גם הוא מחוויות אישיות שלך. הבנתי שאתה היפוכונדר לא קטן

"כן, אני חושש בעצמי ממחלות וגם יש לי רופא אישי קבוע, שמופיע בתפקיד אורח בסרט. כיום יותר ויותר אנשים נהיים היפוכונדריים בגלל האינטרנט, יש לך משהו ואתה ישר מחפש אותו בגוגל. זו תיבת פנדורה, אתה משוחח עם אנשים וכל אחד חושב שהוא יודע הכל על הבעיות הרפואיות שלו. הרבה אמנים הם היפוכונדריים, מפני שהאמנות גורמת לך להיות מלא בחששות ולהטיל ספק בעצמך כל הזמן. אתה חושב שאתה שחקן רע, כותב רע, שאתה לא יודע כלום. אבל אני חושב שלהיות היפוכונדר ולפחד ממחלות וחיידקים, זה מותרות של העולם הראשון, של אנשים שיש להם זמן לדאוג ממה שעלול להיות להם".

[*]

זו הסיבה שהחלטת להעביר את הגיבור באמצע הסרט למדינת עולם שלישי מומצאת בשם צ'רקיסטן שמתנהלת בה מלחמת אזרחים?

כן, כשכתבתי את התסריט חשבתי שהדמות הראשית הוא לוזר. כשאתה מודאג מהחיים הקטנים שלך ומהבריאות שלך אתה לא גיבור, תפתור לו את המחלה והסרט ייגמר כי הדמות נרפאה וזהו והצופה ישתעמם מהסרט ומהסיפור. הייתי חייב למצוא דרך לשנות אותו ולגרום לו להפוך לגיבור. במזרח אירופה אין להם זמן לדאוג ממחלות מזויפות, המצאתי את הסיפור הזה ואת המדינה של צ'רקיסטן כי רציתי שהוא יחיה במדינה בלי ביטוח לאומי, בלי אנטיביוטיקה. שהוא יהיה חייב להירפא כקתרזיס".

בארבע וחצי השנים האחרונות ניסה בון להרחיב את הקריירה שלו להוליווד ועבר לשם כך עם משפחתו משפחתו ללוס אנג'לס. הוא נשכר כיועץ לרימייק האמריקאי של "ברוכים הבאים לצפון" ונשכר לביים על ידי אולפני פוקס את הסרט "השגרירים", אולם שני הפרויקטים האלו טרם יצאו לפועל.

למה בעצם הרימייק של "ברוכים הבאים בצפון" לא יצא לאקרנים?

"האולפנים שכרו תסריטאים שכתבו שלושה דראפטים שונים של הסיפור ופיטרו את כולם. זה כל כך הוליוודי. להיות תסריטאי בהוליווד זה נורא, זה סיוט. אני שמח שהם לא עשו את הסרט כי אם הם היו עושים אותו זה היה אסון מפני שהתסריט היה כל כך רע. הם שכרו אותי כיועץ אבל הם פשוט לא הקשיבו לי".

ואיפה עומד הסרט "השגרירים"?

"פוקס התחילו לשלם לי כדי לצלם את הסרט בספטמבר אבל בינתיים הם הפסיקו. פתאום ראש הסטודיו פוטר ועכשיו זו אישה חדשה והיא חייבת לעבור על כל הפרויקטים מחדש והכל בהשהייה. הם גם עשו המון שינויים לתסריט שכתבתי. יש לי בעיות עם השיטה שהוליווד עובדת ואני לא היחיד שמתלונן. זו השיטה שלהם, זו מדינה קומוניסטית. אתה לא יודע מי הראש של הכל, מי מנהל את העניינים? בתסריט של "השגרירים" קיבלתי לפתע מייל בו נכתב 'אנחנו חושבים שהדמות האוסטרלית צריכה להיות טרנווסטייט'. זה היה מייל ללא חתימה, זה בא מהסטודיו ואתה לא יודע מי זה. צלצלתי לסוכן שלי ואמרתי לו 'מישהו שלח לי מייל עם רעיון טיפשי'. שאלתי אותו 'מי זה אנחנו? האם אני יכול לדבר איתם ולהגיד להם שזה רעיון רע' ואתה לא יכול להגיע לאף אחד. זה מאוד עמום".

רוצים לזכות בכרטיס לסרט "היפוכונדר מבריק"? כנסו לעמוד המבצע, ענו על השאלה ותוכלו לזכות בכרטיס זוגי

צפו בטריילר לסרט: